יש לכם סטארט-אפ? לימדו איך להציג אותו
הסטורי-טלינג מסייע לדחוף את הסטארט-אפ ניישן בין סבך החברות הבינלאומיות ולהביא את ישראל קדימה בכל הפרמטרים. זו אינה טקטיקה שמייצרת מצג שווא סביב הסטרט-אפים
באחרונה מתקיים דיון ער בקרב בעלי עניין שונים ומגוונים על המשמעויות של ה'סטורי-טלינג' (הכישרון לספר סיפור). כאשר הקולות הבולטים הם דווקא של אלה שטוענים כי בהקשר של תעשיית ההייטק, טקטיקה זו מייצרת מצג שווא סביב הסטרטאפים.
למי שלא מכיר, נסביר כי סטורי-טלינג היא שיטה לרתום את הכוח של סיפור כדי להשפיע על קהל או אדם רלוונטי. באמצעות סטורי-טלינג ניתן לשכנע או להלהיב את הקהל הרחב, למשל, לקנות את המוצר או להצטרף כעובדים לחברה מסוימת. בקונטקסט של תעשיית ההייטק משמש הסטורי-טלינג כמעט בכל שלב בחיי היזם, בכל מכירה או פעולת שיווק. השימוש הנפוץ הנעשה להקשר זה, גורר, כאמור, תגובות שליליות כיוון שרבים טוענים כי באמצעות הסטורי-טלינג החברות מנפחות לכאורה מידע ומעצימות את הסיפור יתר על המידה.
מסגור הסטורי-טלינג תחת המצג ה'שלילי' הזה, עלול להוות נקודת מפנה בעייתית בכל הקשור לתפישה הציבורית הכוללת של עולמות ההייטק. למה? עד כה, ההסתכלות על התעשייה כולה הייתה ברובה חיובית. גורמים מבחוץ מכירים ביכולות הבלתי נלאות של היזמים הישראלים, הסטארטאפיסטים והחברות המקומיות. הפירות שנקצרים מעת לעת בין אם בהכרה של גופים רשמיים בעולם ובין אם בדמות אקזיטים של חברות כחול לבן, רק מוסיפים להילה הציבורית סביב התעשייה.
לכן, יש לזכור שברמה הלאומית יישום קבוע של שיח ביקורתי מהסוג הזה, ויצירת מצג שאומר כי התעשייה מורכבת בעיקר ממעשיות וסיפורים, אינו נכון. יתרה מכך - הוא עלול לעכב את ההתפתחות שאנו עדים לה בשנים האחרונות. ניתן לומר שכמעט כל חברה משקיעה ביומיום מאמץ רב בקידום שיווקי ותדמיתי, לכן עלינו להיות מוטרדים מהייצוג של התעשייה בהקשר זה.
עם זאת, ישנם מכשולים שמעכבים את התעשייה בנוסף לאתגרים הטכנולוגיים: קיים מחסור במהנדסים, מיסוי כבד ותחרות בלתי נגמרת. ועכשיו, החלפה של השיח החיובי בשלילי עלול לפגוע בתעשייה. כמי שנמצא בתעשייה שנים רבות, ברור לי כי לא נרגיש זאת באופן המיידי. תהליכים כאלה לוקחים זמן. שכן, תדמית חיובית קשה להשיג, זה לוקח זמן, משאבים והרבה מאמצים, אבל להרוס אותה אפשר בקלות.
כך בונים תדמית
כעת, ראוי לדון בהיבטים החיוביים של הסטורי-טלינג. ביומיום השימוש בטכניקה המכירתית הזו, ברובו, חיוני ונדרש. סטורי-טלינג הוא מנוף חשוב להצלחה העתידית של התעשייה. הדרך בה אנחנו, כולנו, מספרים את המציאות חשובה וחיונית; בין אם זה נוגע לסטאר-אפ חדש שמנסה לפרוץ לשוק ובאמצעות הסטורי-טלינג מייצר באזז סביב המוצר, חברה ותיקה שמתדיינת עם חברות בחו"ל באמצעות הסטורי-טלינג בונה תדמית, מנהלת משאבי אנוש מגייס עובדים באמצעות חשיפה של הוויית החברה, מנכ"ל שמניע עובדים ומחלקות וכדומה. יתרה מכך - הסטורי-טלינג מסייע לדחוף את הסטארט-אפ ניישן בין סבך החברות הבינלאומיות ולהביא את ישראל קדימה בכל הפרמטרים, כפי שהתרגלנו.
צריך לחזור ולומר כי בסופו של דבר, התעשייה אינה מבוססת על 'סיפורים', יש פה מספיק הון אנושי וחברות איכותיות (דוגמת Waze, Wix, GreenRoad ומאות רבות אחרות) המוציאות לשוק מוצרים מדהימים, טכנולוגיות פורצות גבולות ואינספור חדשנות. אבל אם נניח לשמות, אזי שנבין כי באופן טבעי, ובכל יום, אנחנו מספרים ושומעים אינספור סיפורים. היכולת לעשות זאת בצורה מקצועית אינה דבר של מה בכך.
יאמר לזכותם של היזמים הישראלים כי הם רעבים להצלחות וידועים כבוני סיפורי מסגרת מרגשים. רבים מהם לבטח גם יהיו שמחים לשמוע על ההיבטים השליליים של הסטורי-טלינג, אבל מן הראוי גם להמשיך ולתת ביטוי משמעותי להיבטים החיוביים ולהמשיך לחזק את תחושת הגאווה סביב הצלחת הסטארט-אפ ניישן. גישה זו נדרשת בייחוד למען הדור הבא של היזמים. שכן, הקפדה על הילה חיובית סביב התעשייה לבטח תסייע בצמצום בעיית המחסור בעובדים.
הכותב הוא מנכ"ל Sisense ישראל