"איש צעיר מבקש פשיטת רגל? שילך לעבוד ויחזיר את החוב"

"האם הגזמנו בשימוש בהליכי חדלות פירעון?", זו הכותרת לכנס עורכי הדין שהחל היום (ב') באילת ועסק באינפלציה של מספר המבקשים חדלות פירעון. נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין אישר שקיימת הצפה בתחום זה, במיוחד בקרב יחידים, והציג את מורכבות ההליך כשהוא ננקט על ידי חברות. ריבוי תיקי חדלות הפירעון הוא עובדה. "יותר ממחצית התיקים האזרחיים שמוגשים לכל בתי המשפט הם חדלות פירעון, במיוחד של חייבים, אבל גם פירוקים והבראת חברות", אמר אורנשטיין, ומנה את הסיבות לכך: "המצב במשק, המבנה הפירמידלי, מודעות יתר של הציבור בסיוע התקשורת".

אורנשטיין ביקר את הניצול לרעה של ההליך על ידי יחידים: "קל מדי לבחור בן 28 לבקש פשיטת רגל על חוב של 75,000 שקל. זה חינוך לא נכון! לך תעבוד ותחזיר. צריך לעשות סטופ. תתמודדו במקום לקבל הפטר". על הבנקים אמר שהם "נותנים קל מדי אשראי, במיוחד לאנשים צעירים זו פרצה שקוראת לגנב. צריך להיזהר יותר".

ממתינים לקנות בזול

נציג הכנ"ר, ד"ר איתי הס, אישר שהבעיה קיימת אצל צעירים: "יש 55 אלף תיקי חדלות פירעון של יחידים שפתוחים. החייב הממוצע, גילו 46, והיקף החוב הממוצע הוא 300 אלף שקל. בזהירות אומר שמדובר כאן בשימוש של חייבים באשראי שהוריהם היו חוששים לקחת. זו צריכה שהדור הקודם היה נזהר בה". מצד שני, חלק הס על גישת אורנשטיין: "אם מדובר בחייב שאין לו אלטרנטיבה ויכולת החזר, מה רוצים? שיישאר בהוצאה לפועל כל חייו? נכון, הוא צריך למצות את יכולותיו, אבל כשהוא מיצה צריך ללכת לקראתו".

אליעזר פישמן לא נמנה עם הצעירים ששתו אשראי צרכני לא מבוקר. האשראי העסקי הביא אותו לפשיטת הרגל הגדולה ביותר אי פעם בישראל. השופט אורנשטיין נענה לבקשת רשות המסים, ומנע מפישמן ובנק הפועלים לנהל את הסדר החוב בגישור פרטי אצל השופטת ורדה אלשיך, הרחק מעיני הציבור. עו"ד ירון אלכאווי, שיחד עם פיני רובין ייצג את הבנק, השיב לביקורת על הניסיון של הבנק להימלט מפומביות ההליך: "בנקים אמורים לחשוב על הדרך הטובה ביותר לקבל בחזרה את מקסימום החוב, ובית המשפט זו לא בהכרח הדרך הטובה ביותר. אם אנשי העסקים היו סבורים שהדרך הטובה ביותר היא למנות עורך דין כבעל תפקיד שייטיב למקסם את ההחזר, אז הם היו עושים זאת. עובדה שאף אחד לא מעלה על דעתו לעשות זאת".

מתוך הכנס של לשכת עורכי הדין אתמול, משמאל: השופט אורנשטיין . "דור ההורים היה נזהר בהלוואות" צילום: eilat tv

"יש גם נושים קטנים ושיקולים נוספים", רמז אורנשטיין על אפשרות של איפה ואיפה בהליך סמוי מהעין. "ויש גם מלא ציידי הזדמנויות בשוק שממתינים שבעל התפקיד ימכור בזול", השיב אלכאווי.

מושב הפתיחה דן בהצעת החוק לחקור ולהעמיד לדין ראש ממשלה בתקופת כהונתו, ולא להמתין עד סיומה. "חקירה פלילית הפכה למכשיר מרכזי לחילופי שלטון בישראל", אמרה פרקליטתו של אהוד אולמרט, עו"ד נוית נגב. "אולמרט היה שפן ניסיונות, אני שמחה שלפחות עכשיו למדנו לקח ואין הדלפות מחקירות נתניהו".

רוב הדוברים הסכימו שהצעת החוק אינה מתאימה לישראל, אלא לשיטה נשיאותית שבה העם בוחר ישירות ולשיטה שבה יש קציבת כהונה לראש הממשלה", אמר עו"ד דורי קלגסבלד, שייצג שני ראשי ממשלה תחת חקירה, אריאל שרון ואהוד ברק.

אחרי 20 שנה

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהמציאות ש"חגגנו": 20 שנה מלאו לחקירות פליליות נגד ארבעת ראשי הממשלה האחרונים בישראל: שרון, ברק, אולמרט ונתניהו. "כשמדובר בעבירות קשות על ראש הממשלה להתפטר", אמר עו"ד פיני רובין, שמייצג את ארנון מילצ'ן. "כשמדובר בנושאים מינוריים – לא".

רובין סבור שהמתנות של הקליינט שלו לנתניהו שייכות לצד המינורי: "מתנות שפוזרו במשך עשר שנים, הדרמה איננה כזאת גדולה, במיוחד שזה לא ניתן למטרות של קידום אינטרסים. זה הבדל עצום". רובין גם הציע לעכב את ההעמדה לדין, אבל לא את החקירה שממילא אין טעם לקיימה בחלוף שנים. וגם ההעמדה לדין תידחה רק במקרים ה"קלים" יותר כעבירות כופר או נטולות קלון, כמו תיק 1000.