תורחב התוכנית לשילוב חרדים באקדמיה, הכוללת הפרדה מגדרית
המועצה להשכלה גבוהה אישרה כי התוכנית, שפועלת חמש שנים, תימשך חמש שנים נוספות, בהשקעה כוללת של 1.5 מיליארד שקל. היעד - להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים מ-11 אלף כיום ל-19 אלף. אחד הנושאים השנויים במחלוקת - ההפרדה המגדרית בכיתות
- התחזית הפסימית של הלמ"ס ל-2065: 20 מיליון תושבים, ללא מנוע צמיחה
- משה גפני בוחן שינוי שייטיב עם החרדים בתוכנית נטו משפחה
- ראשי המפלגות החרדיות דורשים חקיקה שתמנע פתיחת חנויות בשבת
במסגרת התוכנית, שתמשך במהלך חמש השנים הקרובות, הציב המל"ג כיעד להגדיל את כמות הסטודנטים החרדים מ-11,000 כיום ל-19,000. לפי נתוני המל"ג, בחמש השנים האחרונות מאז שהתוכנית החלה נרשם זינוק של 83% במספר הסטודנטים החרדים וכן של כ-80% במספר מסלולי הלימוד לחרדים. מ-5 מסגרות אקדמיות לחרדים שהתקיימו לפני שהתוכנית החלה לפעול, כיום ישנם 19 מסגרות כאלו. בחמש השנים האחרונות הושקעו חצי מיליארד שקל בתוכנית, ובחמש השנים הבאות עתידים להיות מושקעים עוד מיליארד שקל - ובסך הכול 1.5 מיליארד שקל על פני עשור.
במסגרת התוכנית מתעתד המל"ג לפתוח מסגרות נוספות לחרדים (מח"רים) במוסדות אקדמיים נוספים כשעדיין לא ידוע אלו מוסדות ייבחרו. בעבר למשל, אוניברסיטת תל אביב סירבה לקיים את התוכנית לאור ההפרדה המגדרית הנדרשת. יחד עם זאת, הוחלט לעת עתה לא להרחיב את התוכנית לתואר שני, כשנכון להיום היא מתקיימת רק עבור סטודנטים לתואר ראשון.
חרדים בירושלים (ארכיון) צילום: אוהד צויגנברג אלא שבישיבת המל"ג שהתקיימה היום הוחלט להמשיך במצב הקיים, שבו מתבצעת הפרדה בין המינים בקמפוסים השונים. כלומר, כל מין לומד בנפרד. בפועל, למרות שזה לא כלול בהנחיות המל"ג, המרצה לסטודנטים הגברים הוא גבר בעצמו, בעוד לנשים מרצים לעתים גברים.
בהודעת המל"ג שנמסרה בתום הישיבה נמסר כי מדובר ב"סוגייה מורכבת", שכן הפרדה מגדרית שכזו מעלה חשש לאפליה מצד אחד, אך מצד שני "יש חשש מבוסס כי ללא הפרדה מגדרית הרוב הגדול של החרדים המעוניינים בהשכלה גבוהה לא יבחרו להשתלב באקדמיה, הבידול החברתי של החרדים יתרחב והם ימצאו אפיקי לימוד אחרים לצורך רכישת מקצוע, שאינם מספקים ואינם מפוקחים". בשורה התחתונה, הוחלט בישיבה כי "על סמך הנתונים והניסיון שנצבר לאורך השנים עולה כי שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה מצדיק מסגרות ייחודיות בשל פער פדגוגי ותרבותי".
מיהו חרדי?
בישיבה הוחלט גם להמשיך בהגדרת "מיהו חרדי" שהתקיימה בחמש השנים הראשונות לתוכנית, אך יחד עם זאת לאפשר גמישות מסוימת של עד 10% למוסדות האקדמיים. עד כה רק מי שלמד בישיבה הורשה להתקבל לתוכנית, וכך גם יימשך בחמש השנים הקרובות. אלא שלכל מוסד תתאפשר גמישות של עד 10% מסך הסטודנטים לחרוג מהכמות העונה לקריטריונים הללו.
שר החינוך ויו"ר המל"ג נפתלי בנט מסר בתום הישיבה: "בשנים האחרונות יותר ויותר סטודנטים וסטודנטיות חרדים פונים ללימודי השכלה הגבוהה, בעזרתם הם רוכשים מקצוע ומשתלבים בשוק העבודה. המועצה להשכלה גבוהה פותחת שעריה בפני הציבור החרדי, ומציבה את שילוב החברה החרדית באקדמיה הישראלית כאחת ממטרותיה לשנים הקרובות. השילוב תורם לציבור החרדי אך תורם בעיקר למדינת ישראל כולה".
יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג, פרופ' יפה זילברשץ מסרה: "השקת התוכנית הרב-שנתית לאוכלוסייה החרדית היא פרק חשוב בהנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות המגוונות והשונות בחברה הישראלית. התוכנית תאפשר לציבור החרדי הגדול והחשוב להגיע לשערי האקדמיה ולרכוש שם ידע ומקצוע כמו כל יתר אזרחי מדינת ישראל. המוסדות האקדמיים כולם נרתמים להשגת המשימה הלאומית החשובה ולהשגת יעדיה".
