ורדה אלשיך ואיתן אורנשטיין לא היו עוברים את תנאי הסף במכרז לכנ"ר

האם שופטי חדלות הפרעון הבולטים ורדה אלשיך ואיתן אורנשטיין היו עוברים את תנאי הסף לתפקיד כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר)? האם הכנ"ר המכהן־היוצא עצמו פרופ' דוד האן היה נבחר מחר לתפקיד? ספק רב אם השלושה היו חוצים את תנאי הסף המיוחדים שהוצבו למועמדים הסופיים לתפקיד, שיזומנו מחר לראיונות אישיים בפני ועדת האיתור. מיד לאחר הראיונות צפויה הוועדה להודיע לשרת המשפטים איילת שקד על המלצתה לתפקיד.

שישה מועמדים יפגשו מחר את הוועדה, והם: עו"ד איתי הס, היועץ המשפטי של הכנ"ר הנוכחי האן; עו"ד סיגל יעקבי, סגניתו של האן; עו"ד צבי קויש המשמש כרשם לענייני ירושה בבאר שבע; עו"ד ירמיהו גור, יוצא משרד המשפטים ששימש כמנהל מחוז תל אביב ברשות התאגידים; ושני עורכי דין מהמגזר הפרטי - עו"ד בניהו לאבל ועו"ד יוסף וקנין.

המועמדים למשרת כונס הנכסים הרשמי צילום: אוראל כהן, אתר משרד אביקם, וקנין, פרוידמן, משרד המשפטים

דרישת הסף המיוחדת־מוזרה שהוצבה ושאינה מאפשרת למעשה לרוב העוסקים בתחום להגיש את מועמדותם היא "חמש שנות ניסיון בתפקידי ניהול בכירים בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים משמעותי". זאת בנוסף, כמובן, לרישיון ישראלי בעריכת דין ולשבע שנות ניסיון בעבודה משפטית.

מעניין לציין שדרישה דומה לניסיון ניהולי לא הופיעה במכרז שנערך בשנת 2011, שבו נבחר האן לתפקיד. האן הגיע לתפקיד מהאקדמיה כמרצה בתחום באוניברסיטת בר אילן והוא הרבה אז להתבדח עם מקורביו על כך שקודם לכניסתו לתפקיד ניהל רק את עצמו ואת מזכירתו. כעת הוא מנהל מאות בני אדם.

הדרישה לניסיון ניהולי לגיטימית, שכן הכנ"ר עומד בראש אגף שכולל 340 עובדים. אבל מדוע הניסיון הניהולי הזה חייב להיות דווקא בשירות הציבורי או בתאגיד גדול?

"למה פשוט לא פרסמו מכרז פנימי?"

עורכי דין בכירים בתחום חדלות הפרעון הביעו תמיהה מהדרישה. כך למשל, מפרק מוכר ובכיר ששוחח עם "כלכליסט" אמר: "למי יש ניסיון בתאגיד שאינו במשרד שלהם? כמעט לאף אחד. נפסלו כל אנשי האקדמיה וכל עורכי הדין בתחום. אני עם ידיים ועיניים קשורות יכול לנהל את הכנ"ר בלי שום ניסיון בתאגיד של חמש שנים, אבל אני פסול. עכשיו תבינו כמה הדרישה הזו מצחיקה", אמר. "גם שופט מחוזי שדן בתיקי פירוק לא יכול להיות כנ"ר לפי הקריטריונים הללו. אין שופט מחוזי אחד שהוא כשיר להיות כנ"ר. גם נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין ואפילו קודמתו בתפקיד שופטת הפירוקים ורדה אלשיך, שדנה בתקופתה באלפי תיקי פירוק, אינם כשירים להגיש מועמדות לתפקיד כונס הרשמי. למה פשוט לא פרסמו מכרז פנימי למשרה?".

רשימת המועמדים הדלה בולטת במיוחד לנוכח רפורמה חדשה בתחום חדלות הפירעון שאמורה להיחקק בקרוב ועדיין פתוחה לשינויים ותיקונים, שבאמצעותם יוכל הכנ"ר להשמיע את קולו. מקום נוסף בו הכנ"ר יוכל להשפיע הוא אל מול האקטיביזם של שופטים דומיננטיים שמנהלים הסדרי חוב ופירוקים בהשראת מסורת שיפוטית - מקומית ודלאוורית - ובהיעדר חקיקה מנחה בנושאים מרכזיים כמו הבראת תאגידים, מבחני מועד הכניסה להליך הפירוק, מינוי בעלי תפקיד ותנאי מתן ההפטר לחייבים.

הכנ”ר הבא יתקשה להתקדם לעליון או למחוזי

האם אלה השמות שייצגו את עמדת המדינה בהליכים בעלי משקל ומשמעות כלכליים דרמטיים? הליכים שגורלם של עובדים רבים תלוי בהם ושסכומי עתק מקוצצים, מתועדפים ומועברים בהם בין נושים, ספקים, לקוחות ובעלי תפקיד? ושאלה אחרונה: בהינתן השמות שהוגשו, האם אין זה מתפקידה ובאחריותה של ועדת האיתור להמשיך לחפש ולפנות למועמדים נוספים? והנה, למרות שהדרישות הוקשחו, רשימת המועמדים הסופיים דלה למדי ואינה כוללת שמות של משפטנים בכירים ובולטים מתחום חדלות הפרעון.

וכאן ניתן לשאול: האן היה ברשימת המועמדים האחרונה לבית המשפט העליון ואף הגיע לשלבים הסופיים של מועמדי השרה שקד. האם הרשימה הנוכחית מכילה שמות בדרגת כשירות לבית המשפט העליון או אפילו המחוזי?

ממשרד המשפטים נמסר כי תנאי הסף למשרה ותקופת הניסיון המינימלית של מועמדים למשרות בכירות נקבעים על ידי נציבות שירות המדינה וכי “הנהלת משרד המשפטים סבורה גם היא כי יש צורך בניסיון ניהולי משמעותי בתפקיד”. עם זאת לא נמסרה תשובה לשאלה מדוע הניסיון הניהולי שנדרש הוא דווקא בשירות הציבורי או בתאגיד גדול ומדוע ניסיון ניהולי בענפי משפט רגילים אינו מתאים.

כיצד נכנסו לרשימה עורכי דין פרטיים?

איך בכל זאת הצליחו שני עורכי דין פרטיים להשתרבב לרשימת המועמדים הסופיים, על אף הדרישה לניסיון ניהולי בשירות הציבורי או בתאגיד? ל"כלכליסט" נודע כי לאחר שנפתחו מעטפות המכרז נערכו פניות לעורכי דין פרטיים שהגישו מועמדותם, ובהם וקנין, לאבל ונוספים, ונאמר להם שלכאורה הם אינם עונים על דרישות הסף. התשובה שסיפקו חלק מהמועמדים הללו היתה כי הם ניהלו חברות בזמן הקפאות הליכים במסגרת תפקידים קודמים - למשל כנאמנים - ולכן הדבר שקול לניהול של תאגיד גדול.

האם באמת ניהול של חברה בהקפאת הליכים שנמשך חודשים בודדים עונה לדרישת הניסיון החד־משמעית והברורה שמופיעה במסמכי המכרז? "זה נראה שרצו למנות מישהו במפנים", אמר ל"כלכליסט" מפרק בכיר אחר. "אבל כנראה שבגלל סדר הגודל של המשרה ובכירותה, לא באמת יכלו לפרסם מכרז פנימי".

ראש לשכת עו”ד: "מדובר בתנאי בעייתי"

בקרב חלק מהמתמודדים הסופיים לתפקיד שוררת תחושה שזהותה של הכנ”רית הבאה כבר ידועה וכי עו”ד יעקבי צפויה להיבחר. “אני לא שמעתי את שמה מעולם ולא נתקלתי בה מעולם”, אמר ל”כלכליסט” אחד המועמדים הסופיים. “בעיני לוקחים פה אב בית ספר, שרת, וממנים אותו כמנהל. אגיע לראיונות כמובן אבל ברור לי שההחלטה כבר נפלה”.

“חבל שאף אחד מאלה שיוצאים עכשיו נגד התנאי הבעייתי הזה, לא הפנה את תשומת לבנו לכך בזמן”, אמר ל”כלכליסט” ראש לשכת עורכי הדין עו”ד אפי נוה.

לדברי נוה “מדובר בתנאי בעייתי, כמעט כל עורך דין בעל שיעור קומה בפרקטיקה לא עומד בתנאי הסף, כולל שופטים בכירים. אילו ידענו על כך קודם לכן היינו מפנים את תשומת לבה של שרת המשפטים לכך שמדובר בתנאי החוסם מועמדים רבים וטובים”.

מנציבות שירות המדינה נמסר כי בסך הכל 24 איש הגישו את מועמדותם למשרה, אך 14 מהמועמדים נפסלו בנימוק שאינם עומדים בתנאי הסף. זהותם של כל עורכי דין שנפסלו אינה ידועה, כך שקשה לדעת האם כולם או רובם נפסלו בגלל שלא היה להם ותק ניהולי בתאגיד או בשירות הציבורי.

שמותיהם של עשרת המועמדים שנטען כי הם עומדים בדרישות הסף הועברו לוועדת האיתור, שהתכנסה לפני כשבוע וחצי. הועדה החליטה בישיבתה לזמן רק שישה מבין העשרה לראיונות אישיים.

ועדת האיתור כוללת 5 נציגים: יו"ר הוועדה היא מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור וחברים בה מנהל מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה אילן רם; סגנית הממונה על התקציבים יעל מבורך; נציג האקדמיה פרופ' רון חריס; ונציג לשכת עורכי הדין עו"ד משה בן דוד.

המועמדים שנחשבים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להיבחר הם יעקובי והס, סגניתו והיועץ המשפטי של הכנ"ר. עורכי דין בתחום טוענים כי בבחירה בין שניהם, הס מתבלט משמעותית לעומת יעקובי, לאור מעורבותו בתיקים רבים שניהל הכונס הרשמי בשנים האחרונות.

טענה שחזרה והושמעה מפי מפרקים בכירים היא כי הם כלל אינם מכירים את סיגל יעקבי.

גם קויש מגיע מתוך משרד המשפטים, אך נחשב בעל סיכוי פחות לזכות בתפקיד. ל"כלכליסט" נודע כי קויש השתתף לא מזמן בקורס של מועמדים לשיפוט ולא הצליח לעבור אותו, כך שנמצא לא מתאים להתמנות כשופט בית משפט שלום. סביר להניח שעובדה הזו לא תגדיל את סיכויו להתמנות לכנ"ר הבא.

מבין שני עורכי הדין הפרטיים שנכנסו לרשימה, לאבל מוכר יחסית בקרב קהילת המפרקים, אך לא הצליח להתברג לשורה הראשונה של המפרקים או לקבל מינוי בתיקים הגדולים ביותר.

עו"ד יוסף וקנין הוא מהתחום האזרחי־מסחרי, העוסק בייזום נדל”ן, מייצג חברות ועסקים רבים ובעל ניסיון בעבודה מול פוליטיקאים.