המשנה ליועמ"ש: "אין להציע או לעודד בדיקות פוליגרף בקרב עובדי הממשלה"
מסמך ההבהרה של דינה זילבר הוא בעקבות דו"ח המבקר שקבע כי השרה מירי רגב לא נקטה עמדה נחרצת דיה על מנת להניא את עובדיה מלעשות בדיקת פוליגרף, שנועדו להוכיח את נאמנותם אליה
"אין להנחות, להציע, לעודד, וכמובן שלא לשדל עובד (או מועמד) לבצע בדיקת פוליגרף, או ליצור או לעודד את הרושם כי טוב יהיה אם יעשה כן", כך קובעת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר, במסמך הבהרה למשרדי הממשלה בתגובה ובהמשך לדו"ח מבקר המדינה.
- כל מה שאתם צריכים לדעת על בדיקות פוליגרף בחקירה פלילית
- "מירי רגב לא מנעה מעובדים לעבור פוליגרף על חשבונם כדי להוכיח שלא הדליפו"
המבקר קבע ששרת התרבות והספורט, מירי רגב, לא נקטה עמדה נחרצת דיה על מנת להניא את עובדיה מלעשות בדיקת פוליגרף, בדיקות שנועדו כדי להוכיח את נאמנותם אליה.
הביקורת נעשתה בעקבות מה שהמבקר מכנה "הדלפות מלשכת השרה ומשבר האמון שפקד את הלשכה", ומתאר אווירה קשה מאוד בלשכתה של רגב. זילבר נחרצת יותר מהמבקר, וקובעת שניתן להשתמש בבדיקות פוליגרף רק לפי הסמכה בחוק ורק במקרים שביטחון המדינה, חקירה פלילית, אינטרס חיוני שנוגע לחשד ממוקד כרוכים בדבר.
הרקע לבדיקת המבקר היו הדלפות רבות לכלי תקשורת בסוף 2015 שכללו פלטי שיחות של רגב ושל ראש המטה המוניציפלי דאז איתן כהן בנושאים שבטיפולו. בעקבות ההדלפות, כינסה רגב ישיבת עם בכירי המשרד (דרג מקצועי) ולפי הדו"ח, בשיחה ביקשו השרה ומנכ"ל המשרד לבחון אפשרות לבצע בדיקת פוליגרף לעובדים. כלל הבכירים בדרג המקצועי, הסבירו לה כי חל איסור מוחלט לבצע פעולה זו. חודשיים מאוחר יותר, מתאר הדו''ח, כבר 4 מ-13 עובדים המועסקים בלשכת השרה במשרות אמון היו אחרי בדיקות פוליגרף וזאת "כדי להציג את תוצאותיהן לשרה" - אם כי זה נעשה על חשבונם וביוזמתם.
המבקר כתב כי "עובדים במשרות אמון במשרד התרבות, שהם בחלקם צעירים, תלויים תלות יתרה בתקינות יחסיהם עם השרה בכל הנוגע להמשך העסקתם, ולכן ייתכן שיבצעו בדיקת גלאי שקר ביוזמתם, עקב רצונם לרצות את השרה ולהוכיח לה כי מקור ההדלפה אינו בהם. בכך הם עלולים להיקלע למצב שבו הם מוותרים, כביכול מבחירתם, על זכותם לכבוד ולפרטיות".
המבקר מציין כי לא נפל פגם בהתנהלותו של רגב שכן היא לא דרשה את הבדיקה אך "נוכח מעמדם של העובדים במשרות אמון ונסיבות העסקתם, טוב הייתה עושה השרה אילו הייתה נוקטת עמדה נחרצת יותר על מנת להניא את עובדי לשכתה מביצוע בדיקות גלאי שקר ביוזמתם".
יתרה מזו כותב המבקר, "ייתכן כי בחירתה של השרה לעיין בתוצאת בדיקה כזאת, גם אם מדובר בעיון שטחי בלבד, ובחירתה לציין לפני עובדי הלשכה כי אחת העובדות ביצעה את הבדיקה ונמצאה דוברת אמת, הביאה חלק מעובדי הלשכה לידי מחשבה כי כדי להפיס את דעתה של השרה ולהוכיח לה כי מקור ההדלפה אינו בהם - יש לבצע בדיקות גלאי שקר פרטיות".
מתי מותר למדינה להשתמש בפוליגרף? נקודת המוצא היא ש"בדיקת פוליגרף כרוכה בפגיעה של ממש בזכויות יסוד". ולכן, אין להתיר שימוש אלא במקום שיש לכך הסמכה מפורשת בחוק.
הסמכה מפורשת בחוק קיימת רק לצרכי התאמה ביטחונית של אדם לתפקיד שסווג בסיווג ביטחוני. עם זאת, בהעדר הסמכה חוקית אין לערוך בדיקת פוליגרף כתנאי לקבלה לעבודה או לקידום בשירות המדינה. אולם, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה קובעת שני מצבים נוספים בהם ניתן לעשות שימוש בפוליגרף. האחד, במסגרת הליכי חקירה פלילית או משמעתית או במסגרת בדיקה אחרת שנועדה להפרכה או לאימות חשד קונקרטי והשני, לשם הגנה על אינטרס ציבורי חיוני שלא במסגרת הליך חקירה.
בדיקה כזו תותר רק במקרים מיוחדים ולאחר אישור של היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, נדרש במקרה כזה הסכמה של הנבדק ובהתגבש חשד ממוקד. זילבר מציינת את הנחיית היועץ: "ככלל, בדיקה של הדלפה מגוף ציבורי לאיתור מדליף, אינה, כשלעצמה, בגדר 'המקרים המיוחדים' כאמור. רק מקום שמטרת החקירה/בדיקה כרוכה בהגנה על אינטרס חיוני אחר... עשוי המקרה להצדיק שימוש בבדיקת פוליגרף".