שאלת החיסיון: מי יחקור את נותני האשראי?

שני קולות שונים בתכלית בקעו שלשום משני כנסים שנערכו ממש במקביל. בכנס שוק ההון של "כלכליסט" תקפה שרת המשפטים איילת שקד כ"קיצוני ומסוכן" את ההצעה לפגוע בחיסיון הבנקאי שנדונה בוועדה הפרלמנטרית של הכנסת לחקירת האשראי לטייקונים.

בכנס, בקריה האקדמית אונו, העלה שופט בית המשפט המחוזי מרכז עופר גרוסקופף הרהור על האפשרות להטיל אחריות על בנק שנתן אשראי לבעל שליטה שאחראי לקריסת עסקיו. "הגורם שיש לו את היכולת הטובה ביותר להעריך מה יעשה רוכש המשתלט על חברה באמצעות מינוף הוא מי שנותן לו את המימון, שזה בדרך כלל הבנקים", אמר. "לכן, עליהם צריך להטיל את האחריות במקרה שהרוכש פוגע בחברה וגורם לקריסה שלה".

איילת שקד שרת המשפטים צילום: אוראל כהן

הרעיון האקטיביסטי של גרוסקופף מתכתב עם האקטיביזם של הוועדה הפרלמנטרית, ומתנגש עם הזהירות שהפגינו שרת המשפטים, המפקחת על הבנקים ושאר הרגולטורים. ובמקביל, מתלבטים בתי המשפט בימים אלה ממש בסוגיה זו. סוכן הטאלנטים שי נשר הגיש תביעה נגזרת נגד בנק הפועלים על הלוואות לחברת טומהוק של נוחי דנקנר "שניתנו באופן מדהים וחריג ללא שום ביטחונות". לתמיכה בתביעה, מבקש נשר מהבנק את המסמכים הנוגעים לאשראי שקיבלה טומהוק מהבנק (או נוחי מבן דודו דני). הבקשה תוכרע במסגרת האיזון שבין חיוניות המסמכים (לבירור התביעה) לבין הסודיות הבנקאית. ובלשון משפטית: מהי "ראשית הראיה" שעל נשר להציג כדי להתגבר על החיסיון. סוג של ביצה ותרנגולת — כדי להוכיח שמישהו בבנק התרשל או הפר אמונים, צריך לעיין במסמכים. בלעדיהם, לא ניתן לנמק מדוע חיוניותם גוברת על החיסון.

הוועדה הפרלמנטרית מבקשת להעביר את הקרב על החיסיון לכנסת. בתי המשפט מופקדים על תיקון העבר, הכנסת על תיקון העתיד. ובאמצע - גבולות החיסיון, הפגיעה בפרטיות, זכויות הבנקאים בעיקר מפני ההפללה העצמית שטמונה בחשיפתם לחקירה בפני ועדה פומבית. לכנסת מותר לקדם חקיקה, אבל לא באמצעות בירור מקרים פרטניים, אלא, למשל, באמצעות הנחיית הרגולטורים להחמרת הקריטריונים במתן אשראי. גרוסקופף, יש להניח, התכוון שהטלת אחריות על נותני האשראי, תוטל, אם בכלל, בבתי המשפט ולא בוועדה פוליטית של הכנסת.