מחקר: לילדים ממשפחות מוחלשות שלמדו מתמטיקה סיכוי טוב יותר להגיע לחמישון העליון
עפ"י סקירה של הכלכלן הראשי באוצר, הסיכוי של אותם ילדים להשתלב בבגרותם במעלה הסולם הסוציו-אקונומי קשור ללימודי מקצועות ריאליים, בראשם מדעי המחשב. סיכוייהם של אלו שלמדו מקצועות רוח – היו קטנים יותר לפי המחקר
סיכויי ההצלחה של ילדים להורים מתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בישראל (חמישון תחתון) להשתלב בבגרותם במעלה הסולם הסוציו-אקונומי (חמישון עליון) גדולים יותר עבור אלו שבחרו במקצועות אקדמיים המאופיינים בלימודי מתמטיקה רבים יחסית וברמה גבוהה דוגמת הנדסה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה, מתמטיקה ופיזיקה – כך עולה מסקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה היום (ב').
- בנט: עלייה בשיעור הניגשים ל-5 יחידות לימוד במתמטיקה
- המהפכה של לימודי הפיזיקה התחילה מלמטה
- ההישגים הנמוכים של התלמידים מול ה-OECD: החטא הקדמון בשיטת הזרמים
הנתונים הללו מתפרסמים על רקע המאמצים הרבים של משרד החינוך והשר נפתלי בנט להעלות את מספר הניגשים לבגרות ב-5 יחידות מתמטיקה, וכן יוזמת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שנחשפה בתחילת החודש ב"כלכליסט" לחזק את מסלולי הלימוד במקצועות ההייטק ובמקביל להחליש את המסלולים ללימודי משפטים ומינהל עסקים. הנתונים שמפרסם היום משרד הכלכלן הראשי במשרד האוצר תומכים למעשה בכיוון הכללי שאליו מושך באחרונה בנט.
המחקר שבוצע במשרד הכלכלן הראשי מדד את רמת המוביליות הבין דורית בשכר בישראל, כלומר עד כמה ילדים להורים מדרגת השכר הנמוכה ביותר מצליחים לעלות בסולם השכר עד לדרגה הגבוהה ביותר, וכיצד לימודיהם באקדמיה תרמו לכך. הוא בוצע על כלל ילידי 1985-1975 ונכון לשנים 2014-11.
לימודי מתמטיקה מול לימודי מקצועות רוח
באופן לא מפתיע, הנתון הכללי של ילדים להורים מהחמישון התחתון מצביע על כך שסיכויי ההצלחה להשתלב בחמישון העליון גדול יותר עבור אלו שלמדו, על פני אלו שלא למדו. 23% מהם הצליחו להשתלב לאחר לימודיהם בחמישון העליון, לעומת רק כ-6% מאלו שסיימו 12 שנות לימוד בלבד.
לימודי מתמטיקה בגן נורית בקריית טבעון צילום: אלעד גרשגורן
אלא שחלקו המעניין של המחקר מתרכז בפערים בין מקצועות הלימוד השונים והאופן שאלו מובילים, או לא – להשתייך לחמישון העליון. במלים אחרות – סיכוייהם של ילדים להורים ממעמד סוציו-אקונומי חלש להשתלב במעמד סוציו-אקונומי גבוה בבגרותם גדל אם למדו מקצועות ריאליים המאופיינים בלימודי מתמטיקה. מנגד, סיכוייהם של אלו שלמדו מקצועות רוח – היו קטנים יותר לפי המחקר.
המקצוע שניצב בראש הטבלה עבור ילדים להורים מהחמישון התחתון הוא מדעי המחשב. לפי המחקר, 7% מסך בוגרי המקצוע בזמן עריכת המחקר שייכים לחמישון זה ומתוכם – 67% הצליחו להתברג בחמישון העליון לאחר שעברו את מסלול הלימודים ופיתחו קריירה. המדד המסכם המחושב כמכפלה של שני המדדים הקודמים מצביע על כך ש-4.71% מהילדים להורים מהחמישון התחתון שניגשו ללמוד מדעי המחשב התקדמו בבגרותם לחמישון העליון.
במקום השני בטבלה שהוכנה במסגרת המחקר ניצב מקצוע ההנדסה עם נגישות של 7% עבור הילדים להורים מהחמישון התחתון ושיעור הצלחה של 55% מתוכם שהצליחו להתברג בהמשך הדרך בחמישון העליון. סך המתברגים במקצוע זה מאלו שניגשו ללמוד והם בני הורים מהחמישון התחתון הוא 3.96%. לאחריהם ניצבים מקצועות ריאליים ומתמטיים גם: סטטיסטיקה, מקצועות עזר לרפואה, רפואה ומתמטיקה.
בתחתית הטבלה מצוי מקצוע האדריכלות עם 4% של בוגרים בקרב הילדים להורים מהחמישון התחתון כשרק 7% מתוך ה-4% הללו התקדמו לחמישון העליון. עוד מקצועות שנצבו בתחתית הטבלה: אמנות, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, שפות וסוציולוגיה, מדעי המדינה ומדעי הרוח.
בתחילת החודש פרסמנו כי המל"ג העלה את תעריף ההוראה בכל מקצועות ההייטק באוניברסיטאות, כלומר הסכום שכל אוניברסיטה מקבלת על כל סטודנט בשנה בהתאם למקצוע - מ־38 אלף שקל ל־45 אלף שקל. במקביל, תעריפי ההוראה במסלולים ללימודי משפטים ומינהל עסקים, ששוק העבודה מוצף בבוגריהם, ירדו מ־18 אלף שקל בשנה ל־15 אלף שקל בשנה. השינוי חל בכל האוניברסיטאות למעט האוניברסיטה הפתוחה וצפוי בעתיד להתרחב גם למכללות המתוקצבות על ידי המדינה. כעת נערכות האוניברסיטאות ליישום השינוי בשנת הלימודים הקרובה.
מדובר בצעד גדול, אפילו גדול מאוד, מצד המל"ג - הרגולטור של האקדמיה בישראל - שנועד לתמרץ מוסדות אקדמיים לקלוט יותר סטודנטים למסלולים המובילים לעבודה בהייטק, ובהם הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מערכות מידע ומדעי המחשב. מסלולי הלימוד למקצועות המובילים לתעסוקה בהייטק נחשבים מלכתחילה ליקרים יחסית, שכן העלות להכשרת סטודנט מבחינת השכר לסגל ההוראה, התשתיות והציוד גבוהה יותר מאשר במקצועות כמו משפטים ומינהל עסקים.
