נדחה הערעור על הרשעת אלאור אזריה, העונש נשאר 18 חודשי מאסר
שעתיים לאחר שהחל להקריא את הכרעת הדין, ראש הרכב השופטים של בית הדין הצבאי לערעורים הקריא את השורה התחתונה: הרשעתו של אלאור אזריה בגין הריגת מחבל מנוטרל בחברון במרס אשתקד לא תבוטל. השופטים קבעו: "אין לתת אמון בגרסתו של אזריה"
אין שינוי: בית הדין הצבאי לערעורים בקריה דחה בצהריים (א') את ערעורו של אלאור אזריה והותיר את הרשעתו בהריגה על כנה. את הכרעת הדין הקריא ראש הרכב השופטים, אלוף דורון פיילס, שאמר כי גרסתו של אזריה לא הייתה אמינה. חומרת העונש לא תשתנה והיא עומדת על 18 חודשי מאסר.
על עדותו של אזריה אמר כי "אין לתת אמון בגרסתו. חוסר ההתאמה בין גרסאותיו התבטאה בכך שניסה לעצב את גרסתו בהתאם למידע שקיבל. גם טענתו בנוגע לחשש ממטען אינה משכנעת. הוא התנהל כמו במטווח ולא כמו בזירת פיגוע". על העדויות נגד אזריה נקבע בהכרעת הדין כי "לאף אחד מהעדים במשפט לא היה מניע להעליל על אזריה".
בנוסף, מתחו השופטים ביקורת ועל עדות המ"פ תום נעמן: "העדות הייתה בעייתית, מעוררת תמיהה וחלק מדבריו היו סתמיים". למרות הבעייתיות שהעלו השופטים בעדות המ"פ, הם החליטו כי אין בעדותו לשנות את הקביעות שהועלו בערכאה הקודמת. גם לגבי עדות המג"ד, סא"ל דוד שפירא, לא מצא בית הדין להתערב במהימנות גרסתו..
בנוסף, מתחו השופטים ביקורת ועל עדות המ"פ תום נעמן: "העדות הייתה בעייתית, מעוררת תמיהה וחלק מדבריו היו סתמיים". למרות הבעייתיות שהעלו השופטים בעדות המ"פ, הם החליטו כי אין בעדותו לשנות את הקביעות שהועלו בערכאה הקודמת. גם לגבי עדות המג"ד, סא"ל דוד שפירא, לא מצא בית הדין להתערב במהימנות גרסתו.
אזריה עם הוריו לפני הכרעת בית הדין בערעורו | צילום: אבשלום ששוני |
על סוגיית המטען נכתב בהכרעת הדין: "אזריה המתין שתי דקות עד שירה מאז ששמע את קריאות האזהרה ממטען. נקבע בצדק שלא הייתה הצדקה לירי. גרסתו בעניין נשמטת מתחת לקרקע. טבעו של אדם החושש לחייו להזהיר את הנוכחים בזירה והוא לא נהג כך. הוא פעל בקור רוח ובאופן איטי, נכנס בין כוונות, התמהמה וצעק 'זוזו זוזו' לפני שירה ואף שלא חבש קסדתו. התנהגות זו אינה מתיישרת עם מי שחש סכנה".
על הגרסאות שהציגה ההגנה בהליך הערעור נכתב בהכרעת הדין: "הסנגור טען לאכיפה בררנית ביחס לשלושה מקרים דומים בעבר. לא עלה בידי ההגנה כדי להוכיח טענה זו. שלושת המקרים האחרים שהציגה ההגנה, בהם מקרה אל"מ ישראל שומר, אינם זהים למקרה שלנו".
"בית הדין לערעורים מתערב רק במקרים חריגים שונים. אנו לא מצאנו פסול בעדותו של ת"מ (החייל שהעיד כי שמע מאזריה שהרג את המחבל כי ניסה לדקור את חברו - י"ז)", הקריא השופט פיילס בנוגע לעדות הרב"ט. "אנו לא מקבלים את הטענה שת"מ בדה את עדותו כדי להתיישר עם גישת הרמטכ"ל. גרסתו של ת"מ הייתה אחידה, רציפה וקוהרנטית. בנוסף, לא עלה בידי ההגנה להוכיח שדברי הרמטכ"ל אחרי האירוע היה בהם להשפיע על ההליך. דברי הרמטכ"ל כמו גם של שר הביטחון דאז (משה יעלון - י"ז) לא השפיעו על ההחלטה להעמידו לדין".
"בנוגע לטענות ההגנה על התבטאויות הרמטכ"ל ושר הביטחון אחרי האירוע - בתוך עמנו אנו יושבים. פרט לאותן התבטאויות הפרשה עוררה עניין ציבורי רב וסוקרה בצורה נרחבה. הכיסוי התקשורתי רצוי במדינה דמוקרטית, אך כאן הייתה תופעה: בעלי תפקידים בצבא ומחוצה לו התבטאו וחרצו דין תוך כדי ההליך המשפטי ואף פעלו בצורה אקטיבית. זו תופעה חמורה ללא תקדים. זו תופעה שיכולה לחבל במשפט. התבטאויות צריכות להיות מסויגות וזהירות בזמן חקירה או משפט. היו בתיק זה התבטאויות פסולות. נחצו גבולות בפרשה זו ואנו מקווים שזה לא יישנה בעתיד".
בהקשר הזה הגן פיילס על החלטות הערכאה הקודמת: "מוטב שהאמירה על קידום השופטים מהערכאה הקודמת לא הייתה נשמעת. יש בה הוצאת לשון הרע. בית הדין המחוזי פעל ביושר, בדקדקנות תוך כדי ירידה לפרטים וללא משוא פנים".
עם כניסתו לאולם התחבק אזריה עם משפחתו וחבריו. אביו צ'רלי אמר לחברים ולמשפחה באולם: "נקבל את ההכרעת דין. בבקשה לשמור על איפוק בכל מצב כפי שעשינו עד היום". עשרות הגיעו לרחבה במתחם שרונה מול בסיס הקריה בתל אביב, שבו תישמע הכרעת הדין. המפגינים נשאו דגלי ישראל וקוראים לזכות אותו. בין המגיעים גם הזמר אריאל זילבר ושני לוחמים מהפלוגה של אזריה.
האפשרויות שכעת עומדות בפני אזריה הן ערעור לבית המשפט העליון. הוא יוכל לבקש גם עיכוב ביצוע לכניסה לכלא עד להחלטה האם לאשר לו לערער לעליון, בקשה לה התביעה צפויה להתנגד.
גם אם אזריה יגיש בקשה לערער, היא תידון לא לפני חודש ספטמבר בשל הפגרה הקרובה בבתי המשפט. הדבר יוביל לעיכוב של כמה חודשים נוספים בבקשה האפשרית של אזריה מהרמטכ"ל גדי איזנקוט להמתיק את עונשו, או מהנשיא ריבלין לחון אותו.
אם אזריה יקבל את ההכרעה מבלי לערער עליה ויחל לרצות את עונשו השבוע, הוא יוכל כבר בשבועות הקרובים להגיש את בקשות ההמתקה או החנינה.