מבחן רכב: ריינג' רובר עולה לכביש

אם תיסע מהר יתפוס אותך שוטר. אם תיסע לא כל כך מהר, עדיין יתפוס אותך שוטר, אבל נורבגי. נאמר 2 קמ"ש מעל המהירות המותרת המרבית, שהיא 80 קמ"ש. יתפוס אותך שוטר נורבגי – וייתן לך קנס. 53 קמ"ש באזור כפרי של 50 קמ"ש? יתפוס אותך שוטר. 18 שעות של אור יום ביממה ביולי, ממטרים קלים ו־15 מעלות הם מתכון להפיכת שוטרים נורבגיים לחסרי סבלנות במיוחד. לא רואים אותם, אבל הם שם, על אופנועים, בשיחים, בעצים, בבוץ של השבילים (כן, הם נמצאים גם בדרכים לא סלולות). לא כל כך ברור, אבל הם שם. כולם נוסעים לאט בנורבגיה, עם 18 שעות אור יום ביממה יש להם הרבה זמן לנסוע לאט. ריינג' רובר וולאר לא צריך לנסוע לאט, הוא לא בנוי לנסוע לאט. הוא נוסע לאט כי אין ברירה. טורבו דיזל, שש בוכנות, 296 כוחות סוס, הריינג' רובר הכי ממוקד כביש שיש נוסע לאט.

צעד אחד אחורה: מה זה וולאר? בלטינית פירוש המילה הוא להסוות או להחביא. כשריינג' רובר המקורי יצא לאוויר העולם, לנד רובר לא יצרה רכבי שטח יוקרתיים, ועל חזיתו של האב טיפוס הופיעו האותיות Velar. זהו הסיפור של הריינג' רובר בקצרה. לפי גרסה אחרת, אלו האותיות היחידות שהיו לאנשי לנד רובר להדביק. לא משנה. וולאר החדש הוא ריינג' רובר, אך לא בדיוק ריינג' רובר. למה הכוונה? ובכן, ריינג' רובר הוא מותג חזק ומוכר, ולכן הדגם החדש נושא את השם ריינג' רובר.

ריינג' רובר וולאר. מרגיש כמו מכונית ספורט

מעוצב כמו סירה

בפועל הרכב מתברג בין שני דגמים בהיצע של לנד רובר: איווק ודיסקברי ספורט. כאן לנד רובר נמצאת בבעיה מסוימת: המתחרות שלה כבר אינן יצרניות רכבי שטח, אלא יצרניות של רכבי כביש, למשל אאודי וב.מ.וו. אך לנד רובר היא יצרנית של רכבי שטח. לכן וולאר חייב להיות רכב השטח הכי כביש של לנד רובר. זה נשמע הגיוני מאוד כשאנשי לנד רובר מדברים על סביבה אורבנית, סגנון חיים מודרני ובעיקר על קונים צעירים ועשירים מסין.

וולאר מבוסס על שלדה של החברה־האם של יגואר ולנד רובר, כך שהוא חולק רכיבים עם רכב הכביש־שטח הראשון של יגואר שמיועד לשטח F Type. מבלבל. השלדה עשויה אלומיניום, מגנזיום ופלדה במטרה להפחית משקל.

מבחינה חיצונית, וולאר הוא רכב יפה. ריינג' רובר, ריינג' רובר ספורט, כל רכבי השטח הגדולים של לנד רובר מנסים להיות אלגנטיים אך מתקשים להסתיר את הגודל. וולאר אינו כזה. לדברי ג'רי מקגאברן, מעצב הבית של לנד רובר, שנראה לא נינוח במיוחד, אולי בגלל מזג האוויר ואולי בגלל חוסר השינה — וולאר עוצב בהשראת סירה. העקרונות העיצוביים שהופכים כל רכב לנאה במיוחד — גלגלים גדולים, קווים עגלגלים, זהות מותגית ברורה — באמת נמצאים שם, אך גם הפרטים הקטנים תורמים למראה המלבב: ידיות קופצות, גימיק מיושן אך כזה שנעשה כראוי בוולאר, ישבן עגול, פתחי אוורור במכסה המנוע ופגוש אחורי נאה.

בפנים וולאר חייב להזכיר לנד רובר, וגם להימנע מלהזכיר זאת. דיסוננס מוטורי. הוא מזכיר לנד רובר בתנוחת הישיבה הגבוהה ובצג מגע ענק הכולל בקרת שליטה במצבי שטח. במקביל הוא מקרין יוקרה רבה יותר מלנד רובר ממוצע. הוא פחות ממוקד שטח, ולכן השליטה על הבקרות השונות נעשית ברפרוף של אצבע. איכות הגימור היא ללא דופי. לכאן אסור להיכנס עם בוץ. מושלם? לא. חלקו התחתון של לוח המחוונים עדיין עשוי פלסטיק זול. ריבוי הצגים והמסכים עשוי לבלבל. היצרניות הגרמניות עושות את זה טוב יותר, הן מסתפקות בפחות מסכים ומייצרות בקרות שליטה נוחות יותר.

ריינג' רובר וולאר שרוי במשבר זהות. הוא הלנד רובר הכי מיועד לכביש או הלנד רובר הכי פחות מיועד לשטח? השם "לנד רובר" הוא ערובה ליכולות שטח. לנד רובר סיפקה 20 מדריכים על כל קילומטר של יער. בריטים, מנומסים. לוולאר יש דיפרנציאל אמצעי ננעל, דיפרנציאל אחורי ננעל ומערכת מתלי אוויר שמגביהה את המרכב שלו בלחיצת כפתור. כדי להפעיל את כל זה, צריך לבחור מצב שטח מתאים: סלעים, בוץ, גשם מעצבן עם 18 שעות אור יום, שוטרים חסרי סבלנות, ולצאת לשטח. מסקנה: ריינג' רובר וולאר עדיין יודע לעשות שטח. נכון, זה לא לנד רובר דיסקברי, וגם לא צריך להיות, אך וולאר מתמודד בכבוד עם אתגרים שיכניעו אאודי Q5 או ב.מ.וו X3.

אך הקטע של הכביש־שטח הזה הוא פחות שטח. יותר כביש. כאן יש בשורה: למרות מגבלות המהירות, המאפיינות כביש שטח, ריינג' רובר וולאר הוא הריינג' רובר הכי כביש שיש, בלי לאבד אפילו גרם מן האופי הלנד־רוברי. זו מחמאה גדולה. ריינג' רוברים, יקרים ככל שיהיו, עדיין מרגישים כמו רכבי שטח עם תוספת יוקרה: יש להם מסה וקשה לנהוג בהם מהר. וולאר שונה: הוא משיר ממנו את המסה ואת תחושת הכובד. הוא מרגיש יותר כמו מכונית ספורט ופחות כמו רכב כביש שטח. הוא יודע להתמודד עם שיבושי כביש ביעילות מפתיעה, אך הקטע הוא העידון. הירידה לפרטים. כששוטרי נורבגיה לא מסתכלים, אפשר לנהוג מהר, ואז וולאר מצטיין.

ריינג' רובר וולאר

ניתוק במידה הנכונה

כמויות ההיזון החוזר שמתקבלות דרך ההגה והשלדה מפתיעות, אך זה אורך רק שניות ספורות. המשטרה הנורבגית תמיד שם. חבל. ועם כל הניסיון להתרחק מן ההתנהגות הלנד־רוברית, וולאר גם מרגיש כמו לנד רובר אמיתי: יש לו יכולת שטח. הוא מנתק את יושבי הרכב מן הנעשה בכביש בדיוק במידה הנכונה. תלונות? השימוש בחישוקי גלגלים גדולים וצמיגים ספורטיביים פוגע ביכולת שלו לשכך מהמורות במהירות אטית, שבה נוסעים בדרך כלל בנורבגיה. זה לא נורא לנוכח העובדה שוולאר מצויד במתלי אוויר, אך זה קיים.

בשורה התחתונה ריינג' רובר וולאר הוא הריינג' רובר הכי לא ריינג' רובר של לנד רובר. הוא ניסה לסתור את התדמית ואת ערכי המותג של היצרנית, והצליחה לעשות זאת. למתחרות הגרמניות קל לייצר רכב כביש־שטח שנוטה יותר לכביש. ללנד רובר, מותג שמייצר רק רכבי שטח, זה קשה. אך וולאר מצליח לחמוק מן המלכודת הברורה של הפיכה לעוד רכב כביש־שטח חסר זהות והוא עושה זאת בחן.