יותר מכרטיס צהוב: לבג"ץ נגמרה הסבלנות לממשלה

בהחלטה דרמטית פסל היום בג"ץ לראשונה חוק של הכנסת בשל פגם פרוצדורלי בחקיקתו. לראשונה לא נומקה הפסילה בעילה הקלאסית של פגיעה בזכויות אדם - עילה צפויה בקואליציה הנוכחית שמקדמת חוקים כמו חוק ההסדרה. אך החוק שספג כעת פגיעה מבג"ץ הוא חוק שנולד באזור מחייה אחר לגמרי - רצונו של שר האוצר משה כחלון להוריד את מחירי הדירות. אלא שהחיפזון, התברר שוב, הוא מהשטן. וליתר דיוק, מהכאוס שסיגלו לעצמן הממשלות בהעברת חוקי הסדרים שמתחו את סבלנותו של בג"ץ עד לפקיעתה.

לפני 13 שנה, בפרשת מגדלי העופות, הוציא בג"ץ כרטיס צהוב לכנסת והזהיר מפני "פגם היורד לשורשו של הליך" בהליך החקיקה. הפגם הוא פגיעה בעקרון ההשתתפות, כלומר פגיעה ביכולתם האמיתית של חברי הכנסת להבין על מה הם מצביעים. יועמ"ש הכנסת אייל ינון הודה במהלך הדיון שהפגם הזה אכן נפל במהלך חקיקת מס דירה שלישית, וביקש מהשופטים להסתפק שוב בכרטיס צהוב — "התראת בטלות" בלשונו. נדמה שהודאתו בתקלה גברה על בקשת ההקלה, והקלה על ארבעה מתוך חמשת שופטי בג"ץ לפסול את החוק.

השופט נעם סולברג, שכתב את פסק הדין המרכזי, עמד על הפער שבין מורכבות החוק לבין אווירת החיפזון, הלחץ והבהילות שאפיינה את הדיון בוועדת הכספים. מצד שני, האינטרס הציבורי שעלול להיפגע, במיוחד בחקיקה שאינה פוגעת בזכויות אדם, מאפשר סנקציה רכה יותר מביטול מוחלט של החוק. והתוצאה, לפיכך, היא שניתן לתקן את הטעון תיקון בלבד. אין צורך והצדקה לבטל את הליך החקיקה כולו, מהלך שנִזקו עולה על תועלתו. ולכן קבע סולברג שאין צורך לבצע מחדש את כל שלבי החקיקה, והכנסת רשאית לחזור רק לשלב שהתקלקל — הדיון בוועדת הכספים.

מרים נאור צילום: יאיר שגיא

הנשיאה מרים נאור הפנתה את חיציה ליו"ר הוועדה משה גפני. לשיטתה, היה עליו לקבוע המשך דיון ולא להיחפז, כלומר - ואת זה היא לא כתבה - להקריב את ההליך התקין על מזבח הברית עם שר האוצר משה כחלון.

השופטים אסתר חיות ומני מזוז מבינים שהליכי חקיקה מועדים לפגמים. אך בעוד שחיות הצטרפה לעמדת הרוב וציינה שעל הכנסת לקבוע כללים שיקטינו את החשש מפני היווצרותם בעתיד של פגמים מהותיים, סבר מזוז שפגם כזה לא נפל במקרה הנוכחי. את דעת המיעוט שלו הבהיר מזוז כבר כשהעיר שלחברי הכנסת ניתנה הזדמנות ללמוד את החוק. אולי לא בתנאים אופטימליים, אבל כאלה אינם בנמצא. לדעת מזוז, ביטול החוק במקרה זה הוא שינוי מרחיק לכת במערכת היחסים העדינה שבין בית המשפט לבין הכנסת - מתפקיד של שמירת כללי המשחק הדמוקרטיים לתפקיד של ביקורת פרטנית על איכות הדיונים, ומבחינתו מדובר בתפיסה בעייתית ביותר. הן בהיבט הנורמטיבי של עקרונות פסילת חוקים והן בהיבט עיקרון הפרדת הרשויות. לגופו של עניין קבע מזוז שלא נפגעה זכות ההשתתפות של חברי הכנסת בכלל וחברי ועדת הכספים בפרט בהליכי חקיקת החוק.

איילת שקד מבקשת להחליש את בית המשפט, לתחום אותו לגבולות צרים ושמרניים יותר. היום הוכיח בג"ץ שכוחו עדיין במותניו.