דו"ח החשכ"ל
האוצר: אלו משרדי הממשלה שלא ניצלו את מלוא התקציב שלהם
דו"ח החשכ"ל מעלה כי המשרד להגנת הסביבה השתמש רק ב-80.8% מהתקציב שלו לשנת 2016 ומשרד המדע ניצל רק 90.5% מתקציבו; מנגד, מינהל הרכב הממשלתי חרג מהתקציב ב-27 מיליון שקל ומערכת הביטחון קיבלה תוספת תקציב של 13 מיליארד שקל
דו"ח החשב הכללי לשנת 2016 בוחן את ביצוע התקציב על ידי משרדי הממשלה וחושף איזה משרד ניצל את כל התקציב שניתן לו עבור שירותים לציבור ומי לא.
- גמלאי מערכת הביטחון משתכרים פי 3 ממורים בפנסיה
- החשב הכללי: מחיר למשתכן עלה עד כה לציבור 3.9 מיליארד שקל
- הוצאות המשרד לעניינים אסטרטגיים נחשפות: מיליונים זרמו לגופים פרטיים בשם מאבק בחרם
כך למשל, המשרד להגנת הסביבה השתמש רק ב-80.8% מהתקציב שלו שעמד על כ-1.4 מיליארד שקל. כמחצית מהסכום היא למעשה חיוב הכסף עבור הוצאה בשנה הבאה ולא ניצול שלו השנה.
משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל ניצל רק 90.5% מהתקציב שלו, שעמד על 516 מיליון שקל, וקרנות הגנת הסביבה שאמורות לממן פרויקטים בנושא ניצלו רק 73.3% מהתקציב שלהן שעומד על כ-2 מיליארד שקל כאשר כמעט כל הניצול היה למעשה התחייבות להוציא את הכסף בשנים הבאות.
הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב ניצלה רק 63.2% מהתקציב שלה שעומד על 204 מיליון שקל בשנה, ומנהל המחקר למדעי האדמה והים שמקבל תקציב של כ-154 מיליון שקל בשנה ניצל רק 70% ממנו.
מנגד, מי שחרג מאוד מהתקציב הוא מינהל הרכב הממשלתי שניצל 137% מהתקציב - חריגה של כ-27 מיליון שקל מהתקציב המקורי.
עוד מפרט דו"ח החשב הכללי על השינויים בתקציב שנעשו במהלך השנה. כך למשל, מערכת הביטחון קיבלה עוד 13 מיליארד שקל במהלך 2016, ביניהם גם תקציבים שמיועדים לגופים הביטחוניים אך לא מוקצים להם מראש מפאת מעטה הסודיות שעוטים אלה על עצמם גם מבחינה תקציבית.
לתקציב משרד ראש הממשלה נוספו עוד 620.5 מיליון שקל, רשות המסים קיבלה עוד 402 מיליון שקל, משרד התרבות קיבל עוד 158 מיליון שקל. מנגד, למשרד הכלכלה הורידו מהתקציב במהלך השנה 333 מיליון שקל, למשרד הרווחה לקחו 188 מיליון שקל ולמשרד החינוך לקחו 327 מיליון שקל.
הדו"ח מתייחס לחוב הממשלתי, שגדל ב-1.9% מ-726.7 מיליארד שקל ל-740.8 מיליארד שקל בשנה שעברה. החשב הכללי מפרט כי מה שהביא לירידה יחסית ביתרת החוב הממשלתי היו ירידה במדד המחירים לצרכן, התחזקות השקל והריבית הנמוכה שהוזילה את המחיר שמשלמים על החוב.
למרות הגידול בחוב, היחס בין החוב לתוצר נמצא במגמת ירידה בגלל גידול גבוה יותר של התוצר, ולכן ירד מ-63.9% ב-2015 ל-62.2% ב-2016. אך בכל זאת עדיין הוא גבוה בהשוואה למדינות הייחוס אליהן משוות חברות הדירוג את ישראל הכוללות מדינות בסדר גודל בינוני, שרובן מדינות "פריפריה אירופאיות" כמו פולין, אסטוניה,דרום קוריאה, צ'כיה, סלובקיה וסלובניה, צ'ילה ועוד.