"החינוך יזין את הסטארט־אפ ניישן ב-25 השנים הבאות"

נחום בלס, מבכירי חוקרי החינוך של ישראל, משוכנע שמערכת החינוך הישראלית של היום מסוגלת להזין את הסטארט־אפ ניישן ל־25 השנים הבאות, כפי שעשתה בהצלחה ב־20 השנים האחרונות.

לדבריו, מצב החינוך בישראל דווקא השתפר בשנים האחרונות לעומת מערכות חינוך אחרות במדינות המתקדמות שדורכות במקום. הוא בכלל לא משוכנע שצריך להוסיף למערכת החינוך עוד תקציבים, רק לחלק את התקציבים הקיימים בצורה הוגנת יותר.

בלס (75), איש מרכז טאוב למחקר חברתי, סבור שהביקורת הרבה על מערכת החינוך מאוד מוגזמת. "בעשר השנים האחרונות מערכת החינוך התקדמה כמעט בכל היבט שנהוג להסתכל עליו", הוא אומר. "יש תוספת תקציב ריאלית של 30% לתלמיד; שכר המורים עלה באופן ריאלי; יש פנייה גוברת של אנשים ממקצועות אקדמיים להוראה; יש עלייה משמעותית בתוצאות בחינות המיצ"ב לעומת ארה"ב ששם בקושי זזים".

אנחנו עדיין בתחתית ה־OECD בתוצאות של מבחנים בינלאומיים.

"אני לא מתרשם מתוצאות מבחני הפיז"ה למיניהם. לפני 25 שנה היינו באותם מקומות במבחנים הבינלאומיים ותסתכל על התפוקה של המערכת המדעית והכלכלית של ישראל, שמוציאה מתוכה אנשים שהם מהמצטיינים בתחומם בעולם".

כלומר נמשיך להוביל במדע ובכלכלה גם בעוד 25 שנה?

"כן. אם לא יהיו תנאים אחרים. המערכת הזו תוכל להמשיך ולדאוג שישראל תהיה בין 20–25 המדינות המובילות בכל ההיבטים של מדד ההתפתחות האנושית. כך גם היה ב־20 השנים האחרונות אף שמערכת החינוך תמיד היתה בשליש התחתון של ההישגים של מדינות ה־OECD".

נחום בלס על תקציב מערכת החינוך: "אני לא בטוח שצריך להוסיף עוד מיליארדים. צריך לשנות את הדרך שבה משקיעים היום" צילום: אוהד צויגנברג

אבל המבחנים אינם כוללים את החינוך החרדי והוא כל הזמן גדל.

"לגבי החרדים, יש סימנים שחלק מפסיקים להיות חרדים ואחרים רוצים להשתלב יותר מאשר בעבר. גם הם לא רוצים להיות עניים".

בלס אומר ש"לפי הדמוגרפיה וההשקעה לתלמיד, ההישגים שלנו הם בדיוק איפה שהיו צריכים להיות. מה לעשות שלא כולם יכולים להיות בטופ פייב". לדבריו, "ההישגים משקפים את הפערים החברתיים בישראל". ולמרות זאת, "מערכת החינוך פחות לא שוויונית מהמערכת החברתית".

"מנוע הצמיחה הפוטנציאלי הוא במגזר הערבי"

אתמול פרסם בלס מחקר על השיפור הגדול בהישגי מערכת החינוך הערבית, בין היתר בשיעורי הזכאות לבגרות, בקבלת תארים אקדמיים ובשיעור ההשתתפות בחינוך קדם־יסודי. "אני הייתי המום מהנתונים שאספתי על רמת ההתקדמות שהמערכת הזו מפגינה. זו היתה הפתעה אדירה".

כלומר אתה אומר שהערבים הם העתיד של הצמיחה של המשק.

"זה לא רק אני אומר. גם ראש הממשלה והאוצר אומרים שמנוע הצמיחה הפוטנציאלי הגדול הוא במגזר הערבי. מה שצריך לעשות זה לפתוח בפניהם את אפשרויות הקליטה בעבודה ולהפחית את המחסומים והאפליה והיחס הגזעני".

אם מערכת החינוך תקבל עוד כמה מיליארדי שקלים, במה תשקיע אותם?

"אני לא בטוח שצריך עוד מיליארדים לחינוך. יכול להיות שצריך לשנות את הדרך שבה משקיעים היום. אבל אם יוסיפו, זה צריך ללכת לתקצוב דיפרנציאלי במערכת החינוך. תקצוב גבוה יותר לחלשים. ולחזק מקצועות כמו אמנות וחינוך גופני ומוזיקה, לתת מקום לכל המקצועות שהוזנחו ונחשבים על יד רבים כבלתי חשובים".

למה הם חשובים?

"גם כי הם חשובים להתפתחות הבן אדם, וגם כי מי שלומד יותר חינוך גופני ואמנות מגיע להישגים יותר טובים במתמטיקה והבנת הנקרא מאשר מי שלומד יותר שעות מתמטיקה".

למשרד החינוך יש תוכנית שמחלקת חלק מהשעות לפי תקצוב דיפרנציאלי. זה לא מספיק?

"היא חלקית מאוד, רק ביסודי ובחטיבת הביניים וכוללת רק חלק מהתקציב. כל תקציבי מערכת החינוך צריכים לעבוד לפי עקרון ההעדפה המתקנת. אז התלמידים החלשים, כמו ערבים וחרדים וילדי עובדים זרים ויהודים משכבות חלשות, יהיו מנוע הצמיחה של המשק".

למה זה לא קרה עד היום?

"כל פעם שניסו להגדיל את השוויוניות, קבוצות האוכלוסייה החזקות הרימו קול זעקה, ונרתעו מזה. אני קורא לא להירתע".

"צריך להעלות את שכר המורים המתחילים"

בשנים האחרונות היתה עלייה ריאלית של יותר מ־20% בשכר המורים. זה צמצם את הפער לעומת מדינות ה־OECD. אבל בלס אומר ש"באופן כללי מצב המשכורות בסקטור הציבורי בישראל הוא ביזיון. המורים והעובדים הסוציאליים והפסיכולוגים והאחיות מקבלים פחות ממה שמגיע להם. מצב המורים דומה לבעלי מקצועות אחרים באותה רמת השכלה או יותר טוב".

הוא סבור שצריך ללכת להעלאת שכר דיפרנציאלית למורים. "ראשית, להעלות את שכר המורים המתחילים כדי לצמצם את הפער הגדול מול הוותיקים, ושנית, לתגמל לפי הקושי בעבודה. צריך שמורה בבית ספר שמשרת אוכלוסיות חלשות יקבל יותר ממורה בבית ספר רגיל או של אוכלוסיית עילית. אבל האיגוד המקצועי לא מסכים לזה".