עיריית ת"א שכרה את ה'מפנה' של תשובה לפינוי תושבי פארק דרום

חוקר המשטרה בדימוס חיים פנחס (שוגון) היה בשנים האחרונות לאיש הביצוע של חברת אלעד מגורים של יצחק תשובה לפינויי תושבי גבעת עמל ב' בצפון שכונת בבלי. פינוי התושבים נחוץ לאלעד מגורים לצורך בניית 4 מגדלי יוקרה. הסכם של החברה עם עיריית תל אביב מתנה הוצאת היתרי בנייה בפינוי התושבים מהמתחם. מרבית התושבים עוד לא פונו ממגרשים שמיועדים לעבור לבעלות עיריית תל אביב, כך ששוגון במימון אלעד מגורים למעשה מפנה קרקע של העירייה.

ממסכמים שהגיעו ל"כלכליסט" בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע מתברר כי שוגון מספק גם לעיריית תל אביב שירותים דומים בהיקף ניכר של כ-4 מיליון שקל מאז 2012, כלומר כמילון שקל בשנה. על פי אותם מסמכים שוגון נבחר ללא מכרז, והעסקתו אושרה על ידי ועדת התקשרויות של העירייה. רוב הפעילות של שוגון היא בפינוי של מתיישבים שמוגדרים כפולשים בפארק דרום.

השטח שמכונה כיום פארק דרום היה בעבר חלק משכונת הארגזים. בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת הוכנה תוכנית לבניית 1,200 דירות בשכונת הארגזים, וגבולות התוכנית שורטטו כך שהחלק הדרומי יישאר בחוץ, ויתוכנן בנפרד.

נציין כי אלעד מגורים מחזיקה בזכויות בנייה בגבעת עמל ב' אך גם בשכונת הארגזים שבדרום תל אביב, וגם שם החסם לגריפת הון הם תושבים או פולשים. הבניינים שבונה החברה משקיפים לפארק דרום.

חיים פנחס (ארכיון) צילום: מאור סוויסה

בנוסף, על פי המסמכים שהגיעו לידינו לפחות במקרה אחד נשקלה האפשרות לשכור את שירותיו של שוגון כדי להכין סקר מקיף של כל מי שהתיישב בשכונת הארגזים- שבה פועלת אלעד מגורים - כולל פירוט של זכויותיו והמועד בו התיישב.

עם זאת לדברי שוגון הוא אינו עובד עם עיריית תל אביב בשכונת הארגזים וכי את אותו סקר מקיף הכין בסופו של דבר משרד חקירות אחר. לדבריו הוא מספק לעירייה שירותי חקירה, אבטחה ופינוי פולשים רק בשטח שמוגדר כיום פארק דרום.

שוגון מדגיש גם כי אינו עובד עם חברת אלעד מגורים בשכונת הארגזים, אלא רק בגבעת עמל ב'. "אין לי שום הסכם התקשרות עם העירייה בנוגע לשכנות הארגזים. ובאשר לקבוצת אלעד - פרויקט שכונת הארגזים מנוהל ומפורד מגבעת עמל".

המצב בו אותו גוף מספק שירותים זהים ליזם ולעירייה מעורר חשד לניגוד עניינים וחשש כי העירייה תפעל מתוך אינטרסים דומים לזה של היזם, ומנוגדים לאינטרסים של התושבים.

הדמיית הפרויקט בדרום תל אביב של אלעד מגורים הדמיה: 3 דוויזן

בדיוק בגלל החשש הזה מופיע בהסכם של שוגון עם העירייה סעיף המאפשר לה לבטל את החוזה אם יתגלה מקרה של ניגוד אינטרסים.

החשש לניגוד אינטרסים הוא שהניע את התנועה לחופש המידע לדרוש מעיריית תל אביב לחשוף את החוזים שלה עם שוגון.

"חוק חופש המידע הוא כלי רב עצמה בידי אזרחים וגופי חברה אזרחית וככל שישתמשו בו יותר לחשיפת התנהלויות הרשויות והגופים המתקשרים עימן, יעשו התקשרויות אלו יעילות יותר ומיטיבות יותר עם הציבור" מסבירים בתנועה. במקרה זה, עיריית תל אביב מסרה, במענה לבקשת חופש מידע, נתונים מקיפים על העסקת חוקרים פרטיים בהיקף של מיליוני שקלים. בעקבות חשיפת המידע, הצלחנו לחבר את הקווים בין המידע הנחשף ומידע נוסף רלוונטי וכך הוגשה בקשת המשך לעיריית תל אביב בנוגע לחברת שוגון. העירייה נעתנה לבקשת חופש המידע במלואה, בשנית, והתמונה הובררה במלואה".

על פי המסמכים מאז 2012 ועד עתה שוגון קיבל מהעירייה כ-4 מיליון שקלים לצורך פעולות שונות הדרושות לפינוי מתחמים בעיר מתושבים שהוגדרו פולשים, ומניעת פלישות חדשות. עיקר פעילותו הייתה בפארק דרום, הגובל בשכונת הארגזים שבה כאמור בונה חברת אלעד מגורים.

במרוצת השנים שוגון נבחר שוב ושוב לביצוע הפעילות ללא מכרז. על פי הפרוטוקולים מי שעומד מאחורי בחירתו הוא אלי לוי, מנהל אגף נכסים של העירייה, שמסביר באחת הישיבות כי בעבר נבחנו חברות אחרות אך הצעותיהן היו יקרן ולפיכך שוגון היא האלטרנטיבה היחידה.

ברוב המקרים שוגון נשכר לבצע חקירות לאיתור מחזיקי הקרקע הנחשבים פולשים, אך גם פיקוח ומניעת פלישות חדשות. ההתקשרות עימו החלה ב-2012 לצורך "פינוי ואבטחה פארק דרום" בתקופה שבה היה ידוע כי הוא עובד גם עם אלעד מגורים לצורך פינוי תושבי גבעת עמל ב'. הפעילות החלה כפיילוט מצומצם בהיקף של 300 אלף שקל, שהתרחב ל-950 אלף שקל בשנה. מדי שנה מתבקשת ועדת ההתקשרויות העליונה של העירייה לאשר את המשך העסקתו.

נוסף לפעילות בפארק דרום, הוועדה אישרה לשכור את שירותיו בעוד 4 מתחמים: במתחם לח"י 1 בשכונת התקווה לצורך איתור מחזיקים בקרקע שהתנגדו להפקעה; מיפוי שטחים ברחוב דרך ההגנה; מיפוי שטחים במתחם של הכנסיה הארמנית ביפו; ומיפוי שטחי במתחם של הכנסיה המרונית ברחוב צביה לובטקין.

שכונת הארגזים ממוקמת בדרום מזרח תל אביב וגובלת בפארק דרום. היא הוקמה של שרידי העיירה סלמה שפונתה מתושביה הערבים במלחמת העצמאות. הסוכנות היהודית העבירה אליה תושבים בשנות ה-50, ובשנת 91' העבירו אליה קרוונים שבהם התגוררו עולים מברה"מ. מאז שנות ה-90 המדינה מבקש להסדיר השכונה באמצעות הליך של פינוי בינוי אך לאורך השנים המגעים עם התושבים נכשלו. בשנת 98' זכתה חברת חכשורי במכרז לבניית 1,200 דירות בשכונה, בהמשך הוא חבר לדנקנר השקעות שנמכרה בסופו של דבר לתשובה והפכה לאלעד מגורים.

גם זכויות הבנייה בגבעת עמל ב' הגיעו לתשובה על ידי רכישת דנקנר השקעות. בימים אלה מתנהל משפט בו תובע תשובה כמה עשרות משפחות המתגוררות במתחם, הוא דורש את פינוין וכן תשלום של דמי שימוש בהיקף של כ-2 מיליון שקל מכל אחת.