האקדמיה הישראלית מפרסמת יותר מאמרים, אך באיכות נמוכה

מספר הפרסומים של אוניברסיטאות ישראליות בכתבי עת מדעיים עולה בשנים האחרונות, אך שיעור הפרסומים בכתבי עת מובילים יורד. ירידה זו היא אחד הגורמים העיקריים להיעלמות רובן מרשימת 100 האוניברסיטאות המובילות בדירוג שנגחאי.

מנתונים של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של כ־23% במספר הפרסומים האקדמיים של חוקרים ישראליים בכתבי עת מקצועיים. אולם במקביל לעלייה זו נרשמה ירידה במספר הפרסומים בשני כתבי העת האקדמיים המובילים "Nature" ו"Science". פרסומים בשני כתבי העת הללו מהווים 20% מהציון הסופי בדירוג שנגחאי.

יו"ר הות"ת יפה זילברשץ. תקציב המחקר יגדל ב־40% צילום: אוראל כהן

הדירוג, המתפרסם מאז 2003, הוא המדד המוביל והיוקרתי ביותר לאיכותן של אוניברסיטאות בעולם. בין השאר, הדירוג מביא בחשבון את מספר חתני פרסי נובל בקרב צוות ההוראה והבוגרים ואת מספר המאמרים שפורסמו בכתבי עת בולטים.

נתוני המל"ג מצביעים על מגמת עלייה מתונה אך עקבית בפרסומים של חוקרים ישראלים בכתבי עת מדעיים בין השנים 2011 ו־2015. כך, למשל, ב־2011 היו חוקרים מאוניברסיטאות ישראליות שותפים לפרסום של 12,936 מאמרים, ב־2013 עלה מספר הפרסומים ל־13,707 ועד 2015 עלה ל־14,538. בספירה נכללים פרסומים אקדמיים שלהם היה שותף לפחות חוקר ישראלי אחד.

בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במל"ג מתכוונים להגדיל בשנים הקרובות ב־40% את תקציב קרנות המחקר בישראל. על פי מתווה שאושר באחרונה, בשנה הקרובה יגדל תקציב ההשקעה בקרנות בכ־100 מיליון שקל ויעמוד על מעט פחות ממיליארד שקל. לפי המתווה, עד 2019 יגיע התקציב ל־1.1 מיליארד שקל. ההשקעה הזאת מיועדת, בין השאר, להגדלת גובה מענקי המחקר ושיפור איכותם.

אלא שמילת המפתח היא איכות הפרסומים, שכן הצמצום בפרסומים בכתבי העת היוקרתיים "Nature" ו"Science" בשנה האחרונה היה הסיבה העיקרית לצניחת האוניברסיטאות הישראליות בדירוג שנגחאי.

הטכניון, שהיה המוסד הישראלי היחיד שנשאר ב־100 המקומות הראשונים, צלל מהמקום ה־69 ב־2016 ל־93 השנה. צלילה זו נבעה בעיקר בגלל ירידה בציון שקיבל המוסד משני כתבי העת, מ־20.2 ב־2016 ל־18.7 השנה. האוניברסיטה העברית, שיצאה השנה לראשונה מחוץ לרשימת 100 האוניברסיטאות המובילות, ספגה אף היא ירידה בציון משני כתבי העת, מ־21 בשנה שעברה ל־17.7 השנה.

הדבר נכון גם במקרה של מכון ויצמן למדע, שלרוב מפרסם יותר ממוסדות אחרים. המכון ניצב השנה בין המקומות ה־101 ל־150, בעיקר בגלל ירידה בציון שקיבל על סמך הפרסומים בכתבי העת, מ־35.5 בשנה שעבר ל־33.9 השנה. גם אוניברסיטת תל־אביב, שירדה השנה מקבוצת 101–150 ל־151–200, רשמה ירידה בציון עם 16.8, לעומת 18.8 ב־2016.

הירידות שנרשמו השנה בדירוגן של אוניברסיטאות ישראליות בדירוג שנגחאי הן המשך ישיר למגמת ירידה שמאפיינת בשנים האחרונות את האקדמיה הישראלית. כך, למשל, לפני שנתיים הגיעה האוניברסיטה העברית למקום ה־67 בדירוג, לאחר שב־2012 הגיעה לדירוג שיא של 53. הטכניון, שנכנס לרשימת 100 המוסדות הטובים ביותר ב־2012, הגיע השנה לדירוג הנמוך ביותר בתולדותיו.

יו"ר הות"ת פרופ' יפה זילברשץ: "העלייה בתקציב קרנות המחקר, עד כדי חציית רף מיליארד השקלים, תאפשר למוסדות בכלל ולחוקרים בפרט להיערך בהתאם ולהתמקד בהעמקת המחקר, בהישגים אקדמיים ובתוצרים איכותיים".