המחויבויות לרכש גומלין בישראל: 11 מיליארד דולר
בשנתיים האחרונות נרשמו ברשות לשיתוף פעולה תעשייתי יותר מ־300 התחיבויות חדשות לרכש גומלין בהיקף מצטבר של כ־8 מיליארד דולר
היקף המחויבויות הפתוחות של ספקים זרים לרכש גומלין בישראל עומד על 11.2 מיליארד דולר — כך עולה מדו"ח שפרסמה אתמול הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות (הרשפ"ת) במשרד הכלכלה בראשה עומדת זיוה איגר.
לפי הדו"ח, בשנתיים האחרונות נרשמו ברשות 334 התחיבויות חדשות לרכש גומלין בהיקף של 8.2 מיליארד דולר, בעקבות עסקאות עם 22 חברות זרות.
מנהלת הרשפ"ת זיווה איגר צילום: יוסי זמיר
נכון לסוף 2016 ישנם 232 ספקי חוץ שהתחייבו לשיתוף פעולה תעשייתי בישראל. מחציתם חברות אמריקאיות שחתמו על עסקאות לרכש ביטחוני. החברות האמריקאיות שישראל רוכשת מהן באמצעות כספי הסיוע אינן מחוייבות לרכש גומלין, וברשפ"ת חותמים איתן על הסכם Best Eeffort, שבו אין אפשרות של הרשפ"ת לקנוס אותן.
מי שלא נכללת בהתחיבויות אלה היא לוקהיד מרטין שמוכרת לישראל את מטוסי ה־F35 זאת מאחר והחברה שמוכרת את המטוסים מכספי הסיוע חתמה על הסכם מיוחד. חברה אחרת שלא ביצעה רכש גומלין בישראל, אולם מסיבות אחרות, היא טיסנקרופ הגרמנית שמוכרת לישראל את הצוללות במסגרת העסקה שנחקרת היום בחשד לשוחד. למעשה בימים אלו בוחנים ברשפ"ת ובאגף החשב הכללי האם לשלוח את טיסנקרופ לרשימה השחורה שתמנע ממנה לעשות עסקים עם גופים ממשלתיים בישראל לתקופה של מספר שנים.
כצפוי הגוף הממשלתי שביצע הכי הרבה רכישות מספקי חוץ, ובכך יצר גם מחויבות לרכש גומלין בישראל הוא משרד הביטחון שבשנתיים האחרונות רכש מספקי חוץ בהיקף של 830 מיליון דולר. אחריו משרד התשתיות שביצע עסקאות בהיקף של 500 מיליון דולר ונתע שהתקשרה עם ספקי חוץ בהיקף של 440 מיליון דולר.
עוד עולה מהדו"ח כי סך המימושים של החברות הזרות בחמש עשרה השנה האחרונות הסתכם ב־25 מיליארד דולר, כאשר רק ב־2016 היקף המימושים עמד על 2.1 מיליארד דולר. מהנתונים עולה כי רק 85 חברות מתוך ה־665 ממוקמות בפריפריה. אולם במשרד הכלכלה מתנחמים בכך שבכל זאת מדובר בגידול של 12% בהשוואה ל־2015. מחלוקה לפי גודל החברה עולה שכמעט שליש הן חברות קטנות ובינוניות, גם פה מדובר בגידול של 17% בהשוואה ל־2015.
הענף המרכזי שנהנה מרכש גומלין בשנה שעברה היו 94 חברות אלקטרוניקה שמולן נעשו מימושים בהיקף של 668 מיליון דולר. אחריהן חברות בתחום המתכות והציוד התעשייתי - 86 חברות שמומשו מולן 233 מיליון דולר. במקום השלישי תעשיית הרכב - 29 חברות עם 167 מיליון דולר של מימושים. מהנתונים ההשוואתיים עולה כי במקביל לעליה של 92% בסך ההתחייבויות בשנים 2015–2016 לעומת השנים 2012–2013, חל שינוי בתמהיל הגיאוגרפי. חלקה היחסי של אסיה מסך ההתחייבויות עלה מ־8% ל־22% זאת בעיקר עקב זכייתם של ספקי חוץ סיניים במכרזי תשתיות לאומיים.
זיוה איגר מנהלת הרשפ"ת במשרד הכלכלה מסרה כי "אנו יוצרים יחסי עבודה ארוכי טווח עם החברות הזרות, מסייעים להגדלה של היקפי הרכש מעל ומעבר להתחיבות המקורית ומלווים את החברות בצעדים הנדרשים לביצוע השקעות ישירות בישראל, לצד הקפדה על תקנות רכש הגומלין".
