חוק הגישור גרם לזוגות בהליכי גירושים "להוריד את הרגל מהגז"

במאמץ רב, ולאחר בלבול ומבוכה רבים בעקבות השינוי הגדול, עברה שנה מאז החלה מערכת המשפט בתחום המשפחה, להתנהל תחת חוק הגישור ובשמו הרשמי: החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה אשר מופעל באמצעות התקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

מטרת החוק היא לרכך את דרך הליטיגציה וההתדיינות המשפטית בנושאים הכאובים ביותר: גירושים, פרידה אצל ידועים בציבור, המשמורת על הילדים והילדות של אלו, תחושת הנחיתות שמרגישים הורים תחת שליטת הדין הדתי, על דיני המשפחה ומירוץ הסמכויות, שבגינו רצים האיש או האישה להגיש תביעות בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה.

פעמים רבות כתבי הטענות היו עמוסים השמצות וגידופים הדדיים. לנו, כעורכי דין לענייני משפחה, הדבר היה שגרתי, אך לאיש שלראשונה גילה, דרך אותם כתבי טענות, כמה הוא בן זוג גרוע, אב נורא ומזניח ושאר מרעין בישין, זה היה שבר נורא ועלבון גדול.

ואז, האיש בתורו, היה מגיש גם הוא כתבים ובהם הייתה גם האישה מגלה כמה היא בת זוג רעה, רעיה נוראה, אם מזניחה ולא מתחשבת וכו' וכו'. כך ברבות השנים משפחות רבות נכנסו לקונפליקטים נוראיים מבחינה רגשית, התדרדרות כלכלית בעקבות פיצול התא המשפחתי, הוצאות משפטיות ומשקעים שייקח לא מעט זמן לאחות, אם בכלל.

על פי נתוני משרד המשפטים 33% מהזוגות שהגיעו לפגישת הגישור הסכימו להגיע לפגישה נוספת צילום: bigstock

כבר כיום, לשירותי הרווחה והשירותים החברתיים, באמצעות פקידות הסעד לסדרי דין, ישנו משקל משמעותי מאוד במערכת המשפט, ובלא מעט משפטים על פיהן של פקידת הסעד או העובדת הסוציאלית יישק דבר. החוק החדש מגדיל את המעורבות הזו בכך שהפגישה הראשונה, אליה חובה להתייצב ממש כמו החובה להתייצב לדיון בבית המשפט, מתקיימת בין הצדדים לבין עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע של משרד הרווחה שליד בית המשפט או בית הדין הרבני, ובהיעדרם של עורכי ועורכות הדין, ובהמשך שלוש פגישות נוספות שהן רשות, על מנת לנסות לצמצם את המחלוקות.

כמובן המערכת עדיין נמצאת בכאוס לא קטן, וכן מדווחים מקרים של חריגה מסמכות ודיבור על עניינים משפטיים על ידי העובדות הסוציאליות, אך סך הכל, ויחסית לחבלי לידה מורגש כי יש השפעה טובה לחוק החדש, גם בתחושה וגם בנתונים שמוצגים על ידי משרד המשפטים. נראה שהחוק, שגרם לאנשים, "להוריד את הרגל מהגז" של התביעות בענייני משפחה – עושה את העבודה ומפחית את האינטריגות.

בכנסת ישראל, באמצעות ועדת החוק חוקה ומשפט של הכנסת, מתקיימות ישיבות סדירות למעקב אחר יישום החוק ושם מוצגים לצד לא מעט קשיים שמשתדלים לפתור גם הישגי החוק החדש. בישיבה האחרונה בנושא נאמר כי בכ-33% מהמקרים יש הסכמה לעבור אל מעבר לפגישה הראשונה שהיא חובה (כבר לאחריה יש זכות ראשונים למגיש הבקשה ליישוב סכסוך לפנות לערכאות). הפגישה הראשונה הנה רק פגישת מידע, והנתונים מראים שבפריפריה יש יותר הצלחה לעומת תל אביב והמרכז, אולי בגלל העומס ואי העמידה בזמנים.

ישנם מי שטוענים כי מדובר ב"ניסוי בבני אדם" ודורשים לחסל את "הניסוי" בכלות שנה לתחילתו. אך עם נתונים כאלו, אין ספק שיש למצות את תקופת הוראת השעה עד למיצוי מלא של שלוש השנים שקצבו ל"ניסוי", כי אין ספק שבכל תחום אחר הפחתה של כ-33% בנזק, כפי שנראה מהנתונים הראשוניים של חוק הסדר ההתדיינויות, בטרם אוישו כל התקנים וכל הפעולות המבניות נעשו על ידי הממשלה – מדובר בהצלחה מסחררת.

אם היו טוענים כי בעקבות חיוב 10 אגורות על כל שקית, כמות הזיהום מפלסטיק ירדה ב-33% היינו אומרים שזו הצלחה כבירה ויש להמשיך במגמה. ועכשיו, החליפו את השקיות בחיים של אנשים, משפחות, הורים, ילדים, ילדות, גברים ונשים. אין צורך לדמיין. זה קורה לנגד עינינו – ואין ספק שזה יצליח יותר עם הזמן, בתקווה לכך שרק אותם מקרים המחייבים הכרעה שיפוטית, כאשר הקונפליקט באמת לא מאפשר הידברות, יוכרעו על ידי השופטים והשופטות המקצועיים בבתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ.