בנק ישראל: ייצור החשמל הנקי מפגר לפחות ב-20 שנה אחרי יעדי הממשלה

ייצור החשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות מפגר במידה רבה אחרי יעדי הממשלה. כך נאמר בדו"ח מיוחד שכותרתו "התפתחות משק החשמל בישראל – לקראת משק חשמל בר קיימא", שהוא פרק מתוך קטע מתוך "לקט ניתוחי מדיניות וסוגיות מחקריות" שפרסם בנק ישראל.

עפ"י הדו"ח, הפיגור "נגרר" שני עשורים ויותר, יעדי הממשלה שנקבעו בעבר אינם ריאלים וספק אם היעד לשנת 2020 (ייצור 10% חשמל ירוק מסך כלל הייצור) בכלל יושג.

הביקורת הנוקבת של בנק ישראל אינה חדשה לוותיקי הענף. המסמך של בנק ישראל מלמד שבעולם יש ייצור בהיקף גבוה של ייצור חשמל במים או רוח שפחות רלוונטי לישראל, אולם בניגוד לעולם ישראל התברכה בשעות שמש רבות (בעיקר בנגב ובערבה) אותם ניתן לנצל להקמת מערכות סולאריות רבות. ואכן ב-2009 קבעה הממשלה שעד שנת 2014 לפחות 5% מסך הייצור יהיה "ירוק", ועד 2020 היקף זה יוכפל.

למרות ההצהרות המציאות היא לקראת סוף שנת 2017 סך ייצור החשמל הירוק מגרד את רף ה-2.7%, כלומר, הממשלות מאז "פספסו בגדול" את היעד של 2014 כאשר בנק ישראל מתריע שלמרות ש"קצב הגידול של ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עלה בשנים האחרונות: בשעה שבין 2014 ל-2015 עמד הקצב על 0.5%, בין 2015 ל-2016 הוא עמד על 0.7%. אולם אין בכך די כדי להגיע ליעד שנקבע לשנת 2020 – 10% מהייצור".

חשמל ירוק ברמת הגולן צילום: שלום בר טל

נשמנו אוויר מזוהם, אבל לפחות חסכנו כסף

נקודת אור יחידה בכל הניתוח הזה היא החסכון למשק, וגם זה במחיר של זיהום האוויר. בנק ישראל מזכיר שהמדינה שילמה בעבר מחיר גבוה כדי לעורר מוטיבציה ליזמים להקים מערכות ועד 2.05 שקל לקילוואט/שעה (פי ארבע מתעריף החשמל שמשלמים היום לחברת החשמל).

המצב גרם לכך שמתוך כ-3,000 מגה וואט של מכסות שאושרו רק 40 קמו בפועל (נתוני 2014). עוד נמצא אותם מערכות שקמו בתעריף גבוה מדי גבו מהציבור סבסוד של מיליארדי שקלים בתעריף, מגמה שהתהפכה בשנים האחרונות אבל במחיר כבד. "מניתוח בדיעבד מתברר שהפיגור אחר יעדי הממשלה הוביל לחיסכון בלתי מבוטל משום שחלה בעולם התפתחות טכנולוגית בתחום האנרגיות המתחדשות ועלויות הייצור ירדו בתלילות, אך זאת במחיר פיגור אחר היעדים להפחתת הפליטות המזהמות", נאמר בדו"ח.