שקד ולוין נבהלו, והחריגו 15 משרות בכירות מההמלצות

הצעת המחליטים הסופית של ועדת שקד־לוין צפויה להגיע היום לאישור הממשלה, עם שינויים שהוכנסו ברגע האחרון דרך הדלת האחורית. כפי שפורסם ביום חמישי באתר "כלכליסט", שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין החליטו להחריג את 15 המשרות החשובות ביותר בשירות המדינה מהמלצות הוועדה, ולהשאיר את ועדות האיתור אליהן במתכונת של חמישה חברים המעלים שם אחד בלבד לשר הממונה.

בהצעתם המקורית הציעו שקד ולוין להגדיל את משקל החברים בעלי הזיקה הפוליטית בכלל ועדות האיתור, זאת דרך צמצום מספר החברים בהן לשלושה והאפשרות להגיש לשר שלושה שמות שונים של מועמדים. המשרות שיוחרגו הן שבעת המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, הממונה על הגבלים עסקיים, פרקליט המדינה, מנהל רשות המסים; ראש אגף הממונה על הביטחון (מלמ"ב), ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ראש הרשות לאכיפת דיני התכנון והבנייה, האופטרופוס הכללי ומנהל הרשות להגנה על עדים. בנוסף, לאחר אימוץ ההמלצות על ידי הממשלה, תתכנס ועדת משנה בראשות היועץ המשפטי לממשלה, שתבחן אם יש להחריג משרות נוספות ותקבע את הדרישות מהחבר השלישי בוועדת האיתור המצומצמת, שתכלול גם את מנכ"ל המשרד הרלבנטי ואת נציג נציב שירות המדינה.

הריכוך של הרגע האחרון מצביע יותר מכל על מסוכנותה המקורית של הצעת ועדת שקד־לוין. לא בכדי היועץ המשפטי לממשלה התנגד לחלק גדול מההמלצות ונציבי שירות המדינה הקודמים שמואל הולנדר ומשה דיין התנגדו להן באופן פומבי. כעת מתברר כי גם השרים שקד ולוין נבהלו מהביקורת ומההצעה עצמה. אם מהפכת המינויים הזאת כל כך חשובה, כפי שהשרים הדגישו, מדוע החליטו בסוף להחריג את המשרות החשובות ביותר? אם המסקנות באמת יביאו ל"שיפור הליכי האיוש של משרות בכירות בשירות המדינה", כפי שמצהירה כותרתן, מדוע החליטו ברגע האחרון למנוע את אותו שיפור?

מאחורי הקלעים התנהל מרתון ריכוך, וכך קרה שההצעה המקורית לא מזכירה את ההצעה שתעלה לממשלה. ובכל זאת, כמה שרים דאגו להדליף כי כבר בחרו משנה למנכ"ל — תפקיד שככל הנראה יוטה למקורבים — אף שהמנכ"ל הוא זה שצריך לבחור את משנהו. אבל זה היה ברור מראש. את המשנה יבחר הדרג הפוליטי, גם אם לכאורה המנכ"ל — משרת אמון של השר — הוא שיחליט.

לוין ושקד צילום: נמרוד גליקמן, יאיר שגיא