העליון: "הרשויות הציבוריות נעדרות מייצוגיות"

"רובן המכריע של התובענות הייצוגיות מוגש על ידי עורכי דין פרטיים, המוּנעים ככלל מתוך אינטרס כלכלי, בעוד שחקנים אחרים ממעטים למלא את התפקיד שייעד להם המחוקק", כתב שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר בפסק דין שבו אישר לעמותת אדם טבע ודין להצטרף כ"ידיד בית המשפט" לתביעה הייצוגית בעניין דליפה מצינור של קצא"א. ומי "השחקנים האחרים"? השופט מכוון לחוק תביעות ייצוגיות שמצפה מרשויות ציבוריות וארגונים חברתיים להגשים חזון חברתי־ציבורי רחב יותר מאשר "החזון הכלכלי" שלנגד עיני התובעים הפרטיים ובעיקר עורכי דינם.

דליפת הנפט בשמורת עברונה צילום: אי פי איי

"ידיד בית משפט" הוא כלי המאפשר לצד שאינו נמנה עם המתדיינים הפורמליים להצטרף לתיק ולהציג עובדות ועמדות שיסייעו לבית המשפט במלאכתו. בית המשפט רשאי לצרף אדם או ארגון כידיד גם ללא הסכמת הצדדים, בהתאם לזיקת ה"ידיד" לנושא התביעה, מומחיותו ותרומתו הפוטנציאלית לבירורה, והשתלבותו בהגנה על עניינם של מבקשי הייצוגית.

שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר צילום: דודי ועקנין

ארגונים, לעומת זאת, אינם חשודים באופורטוניזם הזה, במיוחד כשהם מבקשים להצטרף כידידי בית משפט. "אין חולק כי פעילותה ומטרותיה של המערערת (אדם טבע ודין-מ"ג), שחרתה על דגלה להביא לשינוי בסדר היום הסביבתי והחברתי בישראל, מקיימות זיקה ברורה לנושא התובענה ולנזק הלכאורי שנגרם לחברי הקבוצה", כתב דנציגר.

אחד הגורמים המרכזיים שהביאו להתפתחות מוסד ידיד בית משפט הוא התחזקותם של ארגוני המגזר השלישי בעולם החברתי־כלכלי, ובעקבות זאת בעולם המשפטי. ארגון יכול להופיע בתביעה ייצוגית בשלושה כובעים: כידיד, כתובע מייצג וכמתנגד להסדר פשרה.

השופטת ענת ברון הדגישה כי חסמים חברתיים וכלכליים מצדיקים מעורבות של רשויות וארגונים בתביעות ייצוגיות. כדוגמה לחסם כלכלי היא הזכירה את הייצוגית שהוגשה נגד חברת רייכרט על הטעיה בתשקיף שבו הוצעו ניירות הערך של החברה לציבור. הבקשה הוגשה ב־1995 והסתיימה כעבור 17 שנה באישור הסדר הפשרה.

חסם נוסף שמצדיק מעורבות של ארגון הוא גודלה של הקבוצה. "שלא כתביעות צרכניות שהן המוניות מטבען", כותבת ברון, "תביעות הנסבות, למשל, על פגיעה בזכויות של אנשים בעלי מוגבלות הן מצומצמות בהיקפן-ופעמים רבות יכול שייתפסו כבלתי כדאיות מבחינה כלכלית".

החוק מקנה כלים להתמודד עם חסמים אלה: החלפת תובע, מימון התובענות בידי קרן ממשלתית, פסיקת גמול ושכר טרחה, ושילוב ארגונים הפועלים ללא מטרות רווח ולהם ניסיון מומחיות משפטית־חברתית גבוהה מהסוג של אדם טבע ודין. במקרה הנוכחי השתכנע העליון, בניגוד למחוזי, שיש בידה של העמותה לתרום לבירור ההליך ולכן יש לברך על צירופה.

את אדם טבע ודין ייצגו עוה"ד אלי בן ארי ותמי גנות. את המדינה ייצגה עו"ד יעל מימון.