רק אור השמש ימנע את הסיבוב הבא של אייפקס

קרן אייפקס קיבלה הטבות מס עצומות ממדינת ישראל במסגרת הרכישה של חברות שונות, שהבולטת בהן היא תנובה.דו"ח מבקר המדינה חשף בשבוע שעבר שהציבור הפסיד מהפטורים האלה הכנסות ממסים בהיקף של מיליארד שקל. הקרן, מנגד, רשמה רווח נקי של 4 מיליארד שקל לאורך שנות בעלותה על ענקית המזון בזכות אותם פטורים.

מתן הטבות המס כלשעצמו אינו בעיה, אבל התמורה שניתנת בעדן בהחלט כן — וזאת משום שההטבות הללו לא מחלחלות מטה כפי שמצופה מהן. ההטבות לא ניתנו רק באמצעות פטור ממס על הרווח ממכירת תנובה לברייט פוד הסינית, שעמד על 2.69 מיליארד שקל, ומחלוקת דיבידנדים לאייפקס בהיקף של 1.7 מיליארד שקל, שהצטבר להטבה של מיליארד שקל. אייפקס קיבלה גם פטורים לא ברורים על הכנסות מריבית, מס מופחת של 25% במקום 50% על דמי הצלחה ששולמו לשותפים הישראלים ועל הכנסות ממכירת נדל"ן רווחי של תנובה.

ההטבות זרמו, ההשקעות לא

ההטבות שקיבלה אייפקס לא תורגמו להגדלת ההשקעות בתנובה (או לפני כן בבזק, בה החזיקה הקרן בין השנים 2005—2009, עד שמכרה את השליטה לשאול אלוביץ') ולא להרחבת מצבת המועסקים או להעלאת שכרם. כשהממשלה מעניקה הטבות מס בהיקפים של מיליארדים היא דואגת לשכנע אותנו שכולנו נהנה מהן, שהכסף הזה הוא השקעה שתחזור אל הציבור. אלא שלציבור אין כל דרך לבחון זאת בזמן אמת.

על השקעות שמבצעות חברות הציבור אולי שומע דרך התקשורת, אבל על הטבות שקרנות וחברות מקבלות שומעים רק במקרים חריגים. לפעמים, בגיבוי בג"ץ, אפשר לקבל מידע חלקי ולא ממש עדכני.

הפתרון לכך, עם כמה שזה נשמע שחוק, הוא שקיפות. אלא שבעולם המס עדיין מדובר במילה גסה, וזכות הציבור לדעת כיצד הדרישות וההטבות משתנות מחברה לחברה נרמסת שוב ושוב בידי הסודיות שחלה בחסות החוק על כל הליכי השומה.

כך למשל, אם הציבור היה יודע אילו שיעורי מס תידרש אייפקס לשלם — או לא לשלם — על חליבת הרווחים מתנובה, בהחלט ייתכן שמתישהו לאורך הדרך מנהל רשות המסים או אפילו שר האוצר היו מרימים טלפון למנכ"לית הקרן זהבית כהן ואומרים לה: 'השתגעת לגמרי, כולם יודעים שוויתרנו לך על מסים של מיליארדי שקלים כדי שתגדילי השקעות במשק ותעלי את השכר לעובדים, לא כדי שרווחי הקרן ימלאו רק את הכיסים שלכם'. ככה זה עובד, כשהמידע חשוף לציבור — הוא מפעיל לחץ, הפוליטיקאים מגיבים ודברים קורים. אולי אפילו מחיר הקוטג' היה נותר סביר.

כשאין ביקורת ציבורית, אין תמריץ

הרי סביר שאם במהלך אותן שנים תנובה היתה הופכת למעצמה בינלאומית או לכל הפחות מרחיבה את הפעילות שלה באופן משמעותי, היינו מסתכלים על ההטבות האלה באופן שונה ואולי אף חושבים שהן מוצדקות. הבעיה היא שגם שרי האוצר וגם מנהלי רשות המסים בעשור האחרון ידעו שאף אחד לא יודע על כך ולכן לא חששו מהביקורת הציבורית שרק עכשיו, באיחור של כמה שנים, מכה בהם בכל הכוח. אבל ההטבות כבר ניתנו ואייפקס כבר עשתה את הסיבוב שלה על כולנו.