מחדל המחשוב בביטוח הלאומי: כך ירדו 600 מיליון שקל לטימיון
מ"מ מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי רמי גראור חשף היום בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה כי פרויקט המחשוב של המוסד שעלותו הוערכה ב-477 מיליון שקל הוקפא לאחר שהוא הבין כי עלותו עלולה להגיע ל-1.4 מיליארד שקל: "קיים כשל כולל בניהול התוכנית"
הביטוח הלאומי הקפיא את פרויקט המחשוב שלו לאחר שהושקעו בו 600 מיליון שקלים ורק אחד מ-33 חלקיו הושלם. מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי רמי גראור הודה בישיבה כי המחדל קרה בשל "חוסר תשומת לב ניהולית של הארגון, ברמה הכי גבוה, מנכ"ל ומתחת לו, וכשל ניהולי גם ברמת ניהול התוכנית". עוד התברר כי אם יוחלט להשלים את הפרויקט במתכונת המקורית המהלך יסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - פי שלושה מהתקציב המקורי של הפרויקט שעמד על 477 מיליון שקל.
- דו"ח המבקר על הטיפול בקשישים הסיעודיים: המצב חמור אבל עוד יהיה הרבה יותר גרוע
- שר הרווחה מתכוון להפחית את הביורוקרטיה של הוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי
- כך ויתר ביטוח לאומי לחברות הביטוח על מאות מיליוני שקלים על חשבון הציבור
ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה היום (ב') דיון מהיר בנושא הקפאת פרויקט מחשוב במוסד לביטוח לאומי, לאחר שהושקעו בו כבר כ-600 מיליון שקל. גראור סיפר שלאחר שנכנס בחודש מרץ לתפקיד מ"מ המנכ"ל הוא התבקש על ידי הגורמים המוסמכים לבחון את ביצועי הפרויקט וכן עשה. לדבריו, מדובר בפרויקט שהחל ב-2009 ו"נועד היה להחליף בעשור הקרוב את מערכות המידע המתיישנות במוסד במערכת חדשה שתשפר את השירות. הפרויקט היה אמור להתנהל במשך עשור בעלות של 477 מיליון שקל.
גראור טען ש"החזון היה נכון, הביצוע קצת פחות. היו עיכובים בדרך לא רק של מנהלת הפרויקט, אלא גם בעיות מול ועד העובדים". בבדיקה שערך התברר ש"עד לימים אלה הוצאו כ-600 מיליון שקל ובסך הכל מנהלת הפרויקט הצליחה לפתח מודול אחד מתוך 33 מודולים שהמערכת הכוללת הייתה אמורה לפתח". גראור סיפר כי אם התוכנית תמשיך כסדרה "נצטרך להמשיך לפתח עד שנת 2028, בעלות כוללת של 1.4 מיליארד שקל, וזה עדיין לא סופי". לדבריו, "לא כל 600 מיליון שקל ירדו לטמיון, חלק מהכסף הוא לא זריקה לפח, פיתחנו כמעט 2 מודולים".
לאור הממצאים האלה פתח גראור בהתייעצויות עם קבוצת מומחים חיצוניים. המומחים לדבריו קבעו כי "מה שפותח היה ברמה מקצועית טובה, אך קיים כשל כולל בניהול התוכנית, הנובע משני גורמים עיקריים – אחד חוסר תשומת לב ניהולית של הארגון, ברמה הכי גבוהה, מנכ"ל ומתחת לו, והשני כשל ניהולי גם ברמת ניהול התוכנית. נקבע כי לא נוהלו לוחות זמנים, היה ניהול של הוצאה כספית אך לא של התפוקות, ולא היה הליך של שינויים ניהוליים".
לדברי גראור, "אחת הבעיות היתה שלא היה ניהול סיכונים. בתוכנית כה גדולה היה נכון לחלק את הסיכונים, לקנות חלק כמוצרי מדף ככל שניתן, ואולי חלק אחר לבצע בתוך המוסד לביטוח לאומי". לגבי ההמשך אמר גראור כי הפרויקט במתכונתו הקודמת הוקפא וכעת ייבחן פיתוח של כל מודול בנפרד: תהיה מנהלת בה יהיו שותפים כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. יכול להיות שנפתח רק חלק מהתוכנית. נתקדם כל שנה ושנה בנפרד, ואני מאמין שגם ההוצאה תגודר בצורה טובה".
משרדי הממשלה התחרו כמקובל במצבים כאלה בהתנערות מאחריות. יעל אגמון מאגף תקציבים באוצר אמרה: "היכולת שלנו לנהל פיקוח על ביצוע בתקציבים ארוכי טווח היא יותר קטנה".
ראש רשות התקשוב הממשלתי, יאיר פרנק אמר ש"הביטוח הלאומי אינו גוף מונחה על ידינו, בשל היותו גוף סטטוטורי שהינו בעל עצמאות".
יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, אמר ש"המסקנות חמורות, צריך ללמוד היטב את הדברים והטעויות שנעשו כאן ולהפיץ את המסקנות לכל המשרדים. במיוחד אם היו מנכ"לים שלא חשבו שהם צריכים לתת לנושא מזמנם".
יוזם הדיון, ח"כ מנחם אליעזר מוזס מיהדות התורה, אמר "אני יודע כמה אני רב עם האוצר על 32 מיליון שקל עבור אנשים שמאשפזים את הוריהם בבתי אבות ופשוט מתרוששים ופה יש 600 מיליון שילכו לאיבוד. לא צריך לומר מה אפשר לעשות בסכום כזה".