פירוק שיתוף בקרקע: השופט שם גבול להיקף סמכותו של המנהל המיוחד
במסגרת פרשה מורכבת של פירוק שותפות בקרקע בת"א, מונה מנהל מיוחד שתפקידו לאשר או לא לאשר עסקאות ופעולות שונות בקרקע. אלא שהמנהל המיוחד לקח את ההנחיה הזו צעד אחד יותר מדי
השופט גרשון גונטובניק מבית המשפט המחוזי בתל-אביב הבהיר למנהל המיוחד מהן גבולות סמכותו תוך שדחה את הערעור שהגיש המנהל, במסגרתו ביקש לבטל את החלטת הממונה על מרשם המקרקעין לשנות פרטים של בעלת זכויות בקרקע ללא אישורו.
קבוצת בעלי קרקע בתל-אביב פנו ב-1972 לבית משפט השלום בעיר בתביעה לפירוק השותפות בה. למעשה מדובר בפרשה מורכבת המתנהלת מזה כ-45 שנה. תחילה המדינה הייתה רשומה כבעלת הקרקע, שפוצלה לחלקות שונות, וחלף זמן רב עד שהרישום הועבר על שמם של בעלי הזכויות הנוכחיים.
בשל המורכבות האמורה ולצורך קידום עניינם של בעלי הזכויות בפירוק השותפות, בית המשפט מינה ביוני 2000 מנהל מיוחד, והורה לרשום הערה במרשם המקרקעין, לפיה רישום של כל עסקה או פעולה בקרקע, לרבות הערות אזהרה, יבוצעו באישורו של המנהל.
עיון אקראי בנסח הרישום ב-2016 גילה למנהל כי הפרטים של אחת מבעלי הזכויות שונו ללא ידיעתו. על כן, הוא פנה אל רשמת המקרקעין והתריע בפניה כי השינוי נעשה בניגוד להחלטת בית המשפט.
אלא שפנייתו נדחתה בטענה שלא מדובר בהעברת בעלות אלא בשינוי שם המשפחה של בעלת זכויות קיימת לצד הוספת מספר תעודת הזהות – שמסיבות לא ברורות לא נרשם מלכתחילה. המנהל, שהתעקש כי גם שינוי כזה דורש את אישורו, הגיש ערר לממונה על מרשם המקרקעין אולם הוא נדחה בשנית בהסבר דומה.
המנהל לא ויתר, ובאוקטובר 2016 פנה לבית המשפט המחוזי. טענתו הייתה כי הוא מונה בתיק כדי לוודא שבעלי הזכויות ממלאים אחר הנחיות בית המשפט ועומדים בהגבלות השונות של השותפות לצורך קידום הפירוק. משכך, ניתנו לו סמכויות נרחבות לצורכי פיקוח שלטעמו כוללים גם שינוי פרטי בעלי הזכויות.
השופט גרשון גונטובניק צילום: Gabriel Baharlia
בתגובה, הממונה על המרשם הדגיש כי בעלת הזכויות שפרטיה שונו הייתה רשומה בקרקע עוד הרבה לפני שהמנהל המיוחד מונה בתיק, כך שבפועל, מצב הזכויות בקרקע לא שונה. בנוסף, הממונה טען כי ההתנגדות לשינוי הרישום נובעת בשל מחלוקות שהתגלעו בין המנהל לבין אותה בעלת זכויות, וכי המנהל מנסה להשתמש ברישום כ"קלף מיקוח" נגדה.
"זיהוי מדויק של בעלי הזכויות הוא אינטרס חיוני"
לצורך ההכרעה בסוגיה, השופט גונטובניק פנה תחילה ללשון ההחלטה במסגרתה מונה המנהל בתיק והתרשם כי מינויו נעשה לצורך תיאום ורישום של פעולות שונות הנעשות בקרקע. השופט הסביר כי תכליתו של מרשם המקרקעין היא לשקף ככל האפשר את הזכויות הקיימות בקרקעות. "זיהוי מדויק של בעלי הזכויות הקיימים הוא אינטרס חיוני לשם שמירת תקינותו של המרשם עצמו, ולשם שמירת האינטרס הציבורי", כתב.
לגופו של עניין, השופט קבע כי אמנם בית המשפט הורה על ביצוע פעולות בקרקע באישור המנהל, אך כוונתו לא הייתה להגביל את רשם המקרקעין מלבצע פעולה שולית כמו עדכון פרטי זיהוי של בעלת זכויות קיימת.
לפיכך, הערעור נדחה, והמנהל חויב לשאת בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקל. בתוך כך השופט הבהיר למנהל המיוחד כי במידה שישנן מחלוקות בינו לבין בעלי הזכויות, עליו ליישבן באמצעות ההליכים המשפטיים המתאימים.
• ב"כ המשיבים: עו"ד אורלי אמיתי, עו"ד ליאת ברץ
* עו"ד מרגלית הרפז עוסקת בדיני מקרקעין
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
