מנכ"ל הכללית במכתב חריף לרה"מ: "המדינה מפקירה את בתי החולים הציבוריים שאינם ממשלתיים"

"היום, 5 בדצמבר, פורסם בעיתון 'כלכליסט' כי המדינה יוצאת לכללית בקריאה: ותרו על בית החולים קפלן בגלל הגירעונות", כותב מנכ"ל הקופה לרה"מ, "לצערנו, בעוד שהממשלה מספקת תמיכה בהיקף של 3 מיליארד שקל לבתי החולים שלה (הממשלתיים, ס"ק), הרי שלגבי בתי החולים שאינם שלה מעדיפה הממשלה לשבת בחוסר מעש עד לקריסתם בזה אחר זה". בהמשך מפרט בר ניר את פשיטות הרגל של בתי החולים ביקור חולים, הדסה ולניאדו – כולם בבעלות מלכ"רים.

בית החולים קפלן ברחובות צילום: אבי מועלם

"בתי החולים של הכללית מובילים באיכות ובשירות על פי מדדים לאומיים, והם פועלים בגירעון זהה לגירעון בתי החולים הממשלתיים – אולם גם הם הופקרו על ידי המדינה אשר מעדיפה לממן את בתי החולים שלה", כותב עוד בר ניר. "במקום להטיל מסך עשן על בעיית הגירעון המובנה של בתי החולים וליצור אשליה כי העברת בית חולים לגורם ניהולי אחר תפתור את בעיות בתי החולים שאינם ממשלתיים, ניתן לצפות ממדינה אחראית שלא תפקיר 30% ממיטות האשפוז ותסייע לכללית באותו הסיוע הניתן בלתי החולים הממשלתיים".

בסיום המכתב אף "עוקץ" מנכ"ל הכללית את הצעת המדינה וכותב: "נדגיש כי אם המדינה מעוניינת להעביר בית חולים כללי לאחת מקופות החולים – יכולה היתה המדינה לשקול העברת בית חולים ממשלתי שגם הוא בגירעון כבד. אולם אין ספק שהמטרה האמיתית הנה להטיל מיסוך על בעיית גירעון בתי החולים".

נועז בר ניר, מנכ"ל הכללית. "המדינה מעדיפה לשבת בחוסר מעש עד לקריסת בתי החולים הלא ממשלתיים" צילום: ענר גרין

הבוקר פרסמנו כי במהלך הדיונים המתנהלים בימים אלו על הסכם ייצוב חדש בין משרדי האוצר והבריאות לבין שירותי בריאות כללית עלתה האפשרות שהקופה תוותר על בית החולים קפלן ברחובות. בעקבות הפרסום שיגר מנהל בית החולים, ד"ר קרלוס גרוזמן, מכתב הרגעה לעובדים שבו ציין כי "מדובר בהצעה של משרד האוצר אשר הנהלת הכללית מוחה נגדה ומתנגדת לה בתוקף".

מי שהביעה עניין בהעברת קפלן לאחריותה היא קופת חולים מאוחדת, השלישית בגודלה, שכיום אין בבעלותה בתי חולים ציבוריים. זאת לאחר שבאחרונה החליטה מאוחדת להתרחב ולרכוש 40% ממניות רשת נ.א.ר.א. המפעילה בתי חולים פרטיים. בית החולים קפלן שברחובות נמצא בגירעון כבד של מעל 200 מיליון שקל, ונפגע באחרונה מפתיחתו של בית החולים החדש באשדוד הסמוכה.

כללית, המבטחת מעל למחצית מתושבי ישראל, העמיקה את הגירעון שלה ב־2016 ל־683 מיליון שקל לעומת 575 מיליון שקל בשנה שקדמה לה. הסיבה העיקרית לבור העמוק של כללית, מעבר להלימה היחסית לכך שהיא הקופה הגדולה ביותר, היא הגיבנת שנגרמת מכך שבבעלותה 14 בתי חולים ציבוריים שגירעונותיהם הגיעו לכ־1.95 מיליארד שקל ב־2016, עלייה של 25% לעומת גירעון של 1.56 מיליארד שקל ב־2015. הגירעון העצום שנגרם על ידי בתי החולים, ושנבלע בחלקו במאזנים הכוללים של הקופה, הוא בין הסיבות שהביאו את כללית לגירעונות.

בשנה הנוכחית הצטרף משתנה נוסף - פתיחתו של בית החולים באשדוד של רשת אסותא. פתיחה זו גרמה לפגיעה משמעותית בשני בתי החולים הסמוכים לו שעד כה טיפלו באוכלוסייה המתגוררת בסביבה - ברזילי הממשלתי באשקלון וקפלן ברחובות שבבעלות כללית. נתח גדול מאלו שטופלו בשני בתי החולים עברו לקבל שירותים שונים בבית החולים החדש. כמו כן איבדו שני המרכזים כוח אדם מקצועי שהעדיף לעבור לבית החולים החדש.

מהלך של העברת בית חולים ציבורי מבעלות אחת לאחרת הוא סבוך ומורכב, כשהגורם שייקח אחריות עליו יידרש ככל הנראה לשאת בגירעונות שלו כולם או חלקם. אולם פרטים לגבי מהלך כזה כמו איזה חלק מהחוב ייקח על עצמו הרוכש ואיזה תיקח המדינה על עצמה ייסגרו רק לאחר מו"מ בין הצדדים. מהלך של ויתור על נכס המייצר גירעונות אמנם יכול להיטיב עם כללית והגירעון שלה, אך ייתקל בהתנגדות נחרצת מצד ועד העובדים של הקופה.

הסכמי ייצוב הם הסכמי תקצוב הנחתמים בין המדינה לכל אחת מהקופות בכל שלוש שנים. זאת על מנת שיוכלו להמשיך לפעול ולספק שירותי בריאות למבוטחיהן. הצורך בתקצוב מיוחד הוא תוצאה בפועל של מנגנון העברת כספי סל הבריאות אל הקופות. בעזרת הסכמים אלה נמצאות הקופות כל הזמן על סף גירעון או עם עודף קטן, המונע מהן בזבזנות ומחייב אותן ליעילות וכן מאפשר למדינה לפקח על פעילותן. מצד שני הדבר מביא לתלות גדולה של הקופות במדינה, שהעבירה למשל בהסכם הקודם כמיליארד שקל לכללית ולמאוחדת. כך המדינה מחייבת כל קופה לעמוד ביעדים ומתנה בהם את ההסכם.