בזכות הבחירות שבפתח - ראשי העיריות מוותרים על העלאת הארנונה השנה

ראשי הערים כבר החלו להתכונן ל־2018, שהיא שנת בחירות ברשויות המקומיות, כך עולה מניתוח הבקשות להעלאת ארנונה של משרד הפנים שהגיעו ל"כלכליסט". רק 11 רשויות ביקשו להעלות את הארנונה על בתי מגורים לשנת 2018, בהשוואה לעשרות רבות של רשויות בארבע השנים שלפניה. ב־2013 למשל, שהיתה גם היא שנת בחירות, הוגשו 15 בקשות בלבד.

בכל שנה מגישות עשרות רשויות מקומיות בקשה לשר הפנים ושר האוצר להעלות (ולעתים גם להפחית) את הארנונה המשולמת למגורים, או הארנונה לעסקים שבדרך כלל מתגלגלת לבסוף גם אל הצרכנים.

גם בשנת הבחירות הקודמת לרשויות המקומיות היתה תופעה דומה. ב־2013 מספר הבקשות להעלאת הארנונה למגורים היה 15 בלבד (לעומת 49 בשנה שאחרי), ומספר הבקשות להעלאת ארנונה לעסקים היה 62 (לעומת 89 בקשות בשנה שאחרי). חלק גדול מהתנודות הוא ניסיון להסדרה של תחום הארנונה המעוות. מאז שנות השמונים, אז נאסר על רשויות לקבל החלטות באופן עצמאי בנושא הארנונה, לאחר שבעקבות האינפלציה הגבוהה במשק הוקפצו התעריפים לציבור באופן לא פרופורציונלי לשכר שלו - ישנם בין מאות לאלפי סיווגים שונים בארנונה לעסקים. כל עסק נדרש להתמודד מול העירייה שבתחומה הוא נמצא בניסיון להגיע לרישום מסודר של הנכס שלו, ולשלם בהתאם לכך.

מריחים את הבחירות

הפוליטיקה לא פוגשת את הארנונה רק בשלטון המקומי. מי שנדרש לאשר את הבקשות החריגות הם שר הפנים ושר האוצר בהתאם לקווים מנחים שנקבעים על ידיהם לפני תחילת השנה. בסוף 2014 שר האוצר לשעבר יאיר לפיד ושר הפנים לשעבר גדעון סער (שהוחלף בהמשך בגלעד ארדן) סירבו לדון בבקשות של הרשויות השונות. מספר הבקשות להעלאת ארנונה למגורים, כפי שנבדק על ידי "כלכליסט" באותה שנה, עמד על 50.

למרות המלצות הדרגים המקצועיים לאשר את ההעלאות השונות שעמדו בקווים המנחים, לאור הצרכים של הרשויות והחובה שלהן לספק שירותים סבירים, לתושבים - הפוליטיקאים שכבר הריחו את הבחירות באופק העדיפו להסיר ידם מהסוגיה על חשבון השירותים המוניציפליים. גם הפחתות ארנונה לא נשקלו מחשש שלהתעלם מהעלאות ולאשר הפחתות ייראה כצעד פופוליסטי ולא ראוי.

אריה דרעי שר הפנים צילום: דוברות הכנסת

הארנונה ממשיכה להתייקר

במקביל להעלאות החריגות שאושרו על בסיס הבקשות שהעבירו הרשויות השונות, שלשום נכנסה לתוקף ההעלאה הקבועה של הארנונה שחלה על כולם באופן אוטומטי. ההעלאה השנה עומדת על 2.18% כשמדובר בעשרות שקלים על בתי מגורים ומאות שקלים לעסקים.

ההתייקרות הזו מבוססת על נוסחה המחשבת את ממוצע מדד המחירים לצרכן (שעלה בין התקופות הנבדקות ב־0.71%) ומדד השכר במגזר הציבורי שעמד באותה תקופה על 3.66% (כשחלק מרכזי ממנה נובע מהסכם המסגרת שמעניק עוד 7.75% לעובדי המגזר הציבורי וכעת צפוי לעלות לאור הסיכום בין שר האוצר ויו"ר ההסתדרות).

בעבר חשף "כלכליסט" כי הנוסחה אינה מדויקת וכי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הציעה למשרד הפנים לבנות מדד מיוחד. אולם במשרד הפנים לא התייחסו להצעה. זו הסיבה שראשי הערים כמו גם שרי הפנים והאוצר לא מטפלים בסוגייה הסבוכה של הארנונה, אף שהמלצות להסדרת התחום נמצאות אצלם כבר שנים.

בכל שנה מתייקרת הארנונה באחוזים בודדים, כאשר במצטבר מאז 2007 התייקרה הארנונה ב־28% רק מאותן העלאות אוטומטיות. עד 2014 הפחית משרד הפנים 20% מגובה ההתייקרות הממוצע במטרה ללחוץ על הרשויות להתייעל. הקיזוז הזה בוטל אחרי סיכום בין לפיד והרשויות החזקות שנתנו לו הלוואה של 400 מיליון שקל כדי לכנס את המסגרת התקציבית באותה שנה.