בלעדי לכלכליסט
המעסיקים דורשים: הפחתת המס על רכב צמוד ל־1.8%
שיעור המס, שאותו משלמים 350 אלף איש, עומד על 2.48%. בשנה החולפת גרפה המדינה 2.2 מיליארד שקל. המעסיקים: "זו פרה חולבת"
החזית הבאה בקרב על התקציב כבר מבעבעת במגזר הפרטי ובמסדרונות הכנסת: מה יהיה גובה המס על שימוש ברכב צמוד? לאחר שלשכות יועצי המס, רואי החשבון ועורכי הדין לחצו בחודשים האחרונים על רשות המסים לגבש שיטה מדויקת יותר להכרה בהוצאות רכב ‑ כעת מצטרפת למערכה גם נשיאות הארגונים העסקיים, ארגון הגג של ארגוני המעסיקים במשק.
- האם שיטת חישוב שווי השימוש ברכב לעצמאים תשתנה?
- סקירת הרכב הצמוד של האוצר: ברשות המסים רצו לתת הטבה לכולם אך היא הגיעה רק לגברים עשירים
המס שנגבה היום בישראל על הוצאות רכב נחשב לגבוה בקנה מידה עולמי. בכל חודש נדרש בעל רכב צמוד לשלם מס השווה ל־2.48% משווי הרכב שקיבל ממקום העבודה. אף שבעבר שיעור המס השתנה לפי שווי הרכב, ובמקרים מסוימים עמד על 1.5% בלבד, ב־2010 שינו באוצר את החישוב, והעלה את התשלום לכל בעלי הרכב. המטרה המוצהרת היתה לצמצם את מספר מכוניות על הכביש, דבר שלא קרה בפועל.
כעת מבקש יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש להפחית בחזרה את שווי השימוש לשיעור של 1.8%. בנשיאות חישבו ששיעור זה משקף בצורה מהימנה יותר את שווי השימוש האמיתי.
ברוש אומר שפנה לרשות המסים ולועדת הכספים בבקשה להפחית את חישוב שווי השימוש. לדבריו, היום ידוע שהתקווה המקורית לצמצם את השימוש ברכב לא התגשמה. ברוש הסתמך על עבודה שעשה הכלכלן הראשי באוצר, ואמר כי "הנטל העודף מאז השינוי עומד על 2.2 מיליארד שקל. חצי ממנו רובץ על העובדים, שמשלמים את שווי השימוש, והחצי השני על המעסיקים, שמגלמים את המס בשכר העובדים שלהם. העלויות הנוספות האלה מכבידות על כושר התחרות שלנו. בפועל התשלום לא מגלם את שווי השימוש אלא רק מעשיר את קופת המדינה".
לפי בדיקה שערכה הנשיאות, כ־75% מהמעסיקים משתתפים בהוצאות המס של העובדים שלהם על הרכב. 42% מהמעסיקים מגלמים בשכר העובדים יותר ממחצית התשלום, כך שנטל תשלום המס על טובת ההנאה, שנועד לחול על העובדים, נופל במידה רבה גם על כתפי המעסיקים.
התשלום הזה נמצא בלב סערה כבר חודשים רבים בין הלשכות המקצעויות (לשכת יועצי המס, רואי החשבון ועורכי הדין ולהב - ארגון העצמאים) לבין רשות המסים. כל מומחי המס דרשו במשך חודשים, ואף לקחו את רשות המסים לבית המשפט, כי הרשות לא תדרוש מס באופן גורף של 2.48% אלא תחשב זאת בהתאם לפעילות בפועל. שכן תשלום המס אמור להיות רק על השימוש הפרטי ברכב - שהוא מוגדר טובת הנאה. שימוש לצורכי הגעה אינו טובת הנאה ולכן אינו מצריך תשלום מס.
בדרך שבה גובה הרשות היום את המס, הנפגעים העיקריים הם אלו שיותר משתמשים ברכב שלהם לצרכי העבודה ודווקא אלו שמרוויחים יותר כמו עורכי דין, עובדי היי טק וכו' ומשתמשים ברכב בעיקר לצרכים פרטיים מרוויחים.
ברשות המסים התעקשו לדבוק בעמדה כי הדרך היעילה לעשות זאת היא לשמור על מס אחיד לכולם ובית המשפט קיבל את העמדה שלהם בסופו של דבר. באופן אבסורדי, דווקא בזמן שהמדינה משתמשת בתירוץ של לנסות לצמצם את מספר הרכבים על ידי המס הזה, עובדי המדינה עצמם נהנים מהחזר משמעותי התלוי בכך שיחזיקו ברכב.
עובדי מדינה שלא מחזיקים ברכב מקבלים החזר בהתאם לעלות האוטובוסים מה שמביא לכך שחלק ניכר מעובדי המדינה רוכש רכב עם עבודתו.