חדוה בר: "הסיכון כיום הוא האשראי שנוטלים משקי בית עם הכנסה נמוכה"

"כאשר מחלקים את האכולוסייה לפי עשירונים, אזי המינוף ביחס להכנסה בעשירונים הנמוכים ביותר הוא גבוה יחסית וזה לא מפתיע. יחד עם זאת - שיעור נוטלי החוב בעשירונים הנמוכים הוא נמוך יחסית", כך אמרה הבוקר (ב') הנגידה קרנית פלוג בכנס הפיקוח על הבנקים 'אשראי - מגמות וסיכונים בסביבה משתנה'.

הכוונה היא שהיקף נטילת האשראי בעשירונים הנמוכים יותר (העשירון התחתון משקף עשירית ממשקי הבית שהכנסתם היא הנמוכה ביותר - ר"ש) הוא נמוך יחסית - אך מי שכן נוטלי אשראי קיים חשש שלא יוכל להחזירו בקלות. פלוג אמרה זאת על סמך ניתוח ראשוני של נתונים במסגרת הסקר ארוך הטווח של הלמ"ס.

פלוג הוסיפה, "הבנקים עדיין דומיננטיים ואנו נמצאים בעיצומו של שינו מאוד מהיר. כך, יש גידול בהעמדת אשראי מצידם של שחקנים חוץ-בנקאיים, כמו גם חברות כרטיסי האשראי כאשר אין לבנק ישראל כיסוי מידע סטטיסטי על היקף האשראי שמעמידים אותם שחקנים חוץ-בנקאיים".

הנגידה קרנית פלוג צילום: עמית שעל

בנושא הסיכונים אמרה פלוג: "אנו נמצאים היום בשילוב של מצב מאקרו כלכלי טוב יחד עם ריביות נמוכות ולכן יש לזכור "bad loans are made in good tomes" (הלוואות גרועות נלקחות בזמנים טובים).

פלוג התייחסה גם לשינויים שיש לבצע על מנת לתמוך בשינויים בשוק בשוק האשראי ובניהול הסיכונים וציינה את העיכוב בהקמתה של הוועדה ליציבות פיננסית: "אני חשה תסכול מסוים נוכח העובדה שהשלמת החקיקה להקמתה של הוועדה ליציבות פיננסית לא הגיעה לידי חקיקה. אני חושבת שוועדה זו מאוד חשובה לזיהוי וניטור הסיכונים. אני מאוד מקווה שזה יקרה ואני אומרת בצער שזה כנראה כבר לא יקראה במושב הזה של הכנסת".

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, התחברה לדבריה של הנגידה של הסיכונים שבאשראי צרכני ואמרה:  "אנו שמחים על ההזדמנות להציג בפני הוועדה שהחלה פעילותה אתמול, וועדת החקירה הפרלמנטרית לגבי האשראי ללווים הגדולים, את השינויים שחלו בפיקוח וברגולציה על מתן אשראי ופיקוח על לווים גדולים, וזה נושא שטופל עוד בתקופתם של המפקחים הקודמים. נראה בוועדה את הירידה המאוד דרמטית באשראי ללווים גדולים ונראה שהאשראי לטייקונים שנפלו הוא אשראי שניתן לפני 15 שנה. לכן לא אדבר היום על האשראי ללווים גדולים כי מבחינתנו בבנק ישראל הסיכון המתהווה זה האשראי הצרכני - במיוחד אשראי שנוטלים אותו משקי בית בעלי הכנסה נמוכה".

חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל צילום: עמית שעל

בר הוסיפה כי "יש היום הרבה מאוד גפים שמעמידים אשראי. ראינו לנכון ליצור סטנדרטים אחידים של פיקוח, זיהוי וניהול סיכונים מול הלקוחות בשתי הזירות - זו של הפיקוח על הבנקים במערכת הבנקאית ובחברות כרטיסי האשראי וזו שתחת אחריותה של רשות שוק ההון - גופי האשראי החוץ בנקאיים. גם בהיבט של הוגנות וצרכי הלקוח דרוש כאן מגרש משחקים אחיד".

המפקחת מתכוונת להחמרת הנהלים שיחולו על גופי אשראי חוץ בנקאיים בבואם להעמיד, ולפקח על אשראי שהעמידו ללווים. בר לא פרטה על תוכן ההחמרה עצמה אולם כיום המערכת הבנקאית נתונה לנהלים רבים ומחמירים יותר במתן אשראי צרכני . במערכת הבנקאית מיושמים נהלים רבים כמו למשל בהיבטים של כריות הפרשה למקרה של כשל, נהלי השיווק של אשראי, בחינת יכולת ההחזר, ביקורות שטח של המפקח וכו'. הרעיון הוא לחזק את סט הנהלים והבקרות שיבצעו גופי אשראי חוץ בנקאיים המעמידים אשראי צרכני.

המפקחת על הבנקים גם ציינה את המהלך עליו הודיע אתמול הפיקוח על הבנקים והוא הקלה בדרישות ההון לבנקים בהעמדת משכנתאות. המהלך מטרתו גם לצמצם את היקף האשראי הצרכני, שהוא יקר יותר ועם תקופות החזר קצרות יותר, שנוטלים משקי הבית על מנת להשלים הון עצמי הדרוש לנטילת משכנתא, כמו גם לאפשר למשקי הבית להקטין את שיעור ההון העצמי שעליהם להביא.

בר הציגה נתונים לפיהם בישראל ביחס לעולם, בעשירונים 1-6 נוטלים בישראל פי 2 יותר אשראי מאשר באירופה. כך בישראל הם מהווים 27% מהחוב ובאירופה 14%. "מצד אחד אנו רואים שאין הדרת אשראי, ומנגד ישנה עלייה בסיכון".

בר הסבירה כי אנו רואים היום מצב של "עוגת שכבות" שבו כל מעמיד אשראי נותן ללקוח בודד מעט אשראי ביחס לתיק האשראי של הגוף המממן בכללותו, אך מנגד ללקוח עצמו מדובר בהכבדה גבוהה מדי בהתסכלות על כל הללוואות שאותו לקוח נטל מגופים שונים. בהקשר זה הוסיפה: "בעבר אנשים היו לוקחים אשראי רק מהבנקים.וברמות ההכנסה הנמוכות גם מגמ"חים. היום אנשים נוטלים אשראי מהבנקים, מגמ"חים, אשראי כנגד קרן הפנסיה וגם אשראי ממקום העבודה שלהם".

אריק פינטו : "אינטרס הנושים מחייב לתמחר מחדש את הסיכון"

אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים שב והתריע בדבריו בכנס שאחד הסיכונים "הוא להיצף אשראי - וכבר רואים זאת מצידם של גופים חוץ בנקאיים פחות מפוקחים, ויש לוודא כי הרגולאטורים מפקחים על אותם שחקני אשראי. אני מקווה שחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים שנכנס לתוקף לפני חצי שנה כמו גם חוק אשראי הוגן ישיגו את מטרתם".

אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים (ארכיון) צילום: עמית שעל

פינטו התייחס למגמה של העלייה בהוצאות להפסדי אשראי בדו"חות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי - מגמה שמסתמנת בשנה האחרונה כאשר אחד הגורמים לכך הוא העלייה בהסדרי החוב שנעשים מול לווים פרטיים ומחיקת חובותיהם. זאת בשל שינויי רגולציה האמפשרים זאת ביתר קלות מאשר בעבר.

כך, פינטו סיפק נתונים מספריים על היקפי הסדרי החוב כלפי לקוחות פרטיים של הבנק לפיהם 60% מאותם הסדרי חוב נעשים אל מול סקטור זה וציין בהקשר זה כי יש חשש שהדבר יביא להתייקרות של הריביות על הלוואות אלו משום ש"אנו נדרשים לבחון מחדש את מדיניות הסדרי החוב שלנו בין היתר על רקע השפעה מצטרת של הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים ושל חוק חדלות פרעון - למרות שאני מסכים עם גישה חברתית לטעמי כאן המחוקק ומערכת המשפט הלכו רחוק מדי ונוצר מצב של קלות בלתי נסבלת. כך, יכולים חייבים לפתוח דף חדש אחרי הליך של 8 חודשים".

פינטו ציין כי בשנת 2010 מספר תיקי חדלות הפרעון עמד על מעל 6,000 ואילו בשנת 2016 מספרם של תיקים אלו עמד על 16,000 תיקים חדשים.

"אינטרס הנושים מחייב את כולנו לתמחר מחדש את הסיכון באופן שעלול לצערנו לפגוע בציבור הרחב", אמר פינטו כשהוא מכוון לכך שסביר מאוד שהבנק יפעל לכיוון של החמרת השמרנות וקיטון בשיעורי הצמיחה בתיק האשראי הצרכני שלו , כמו גם ייקור של הריביות.

בנושא ועדת החקירה הפרלמנטרית בנשוא האשראי ללווים הגדולים אמר פינטו: "נפוץ לחשוב שרוב האשראי ניתן ללווים גדולים ומי שזקוק באמת לכסף לא מקבל, כמו גם שהבנק קשוח יותר בגבייה מול לווים גדולים לעומת לווים קטנים - אבל העובדות היבשות הן שבבנק הפועלים היקף החובות שמחק בנק הפועלים גדול פי 2.5 מזה שמחק בסקטור העסקי".