בלעדי לכלכליסט
המועצה הלאומית לכלכלה: "הקנביס לא יחולל כאן מהפכה"
דו"ח של המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, על התרומה למשק מיצוא קנביס רפואי, סותר את תחזיות האוצר: ההכנסות יעמדו על כרבע מיליארד שקל ולא ארבעה, והתרומה לתעסוקה זניחה. ועם זאת, ההמלצה היא לייצא
ייצוא קנביס רפואי מישראל לא יחולל מהפכה במשק הישראלי, ובוודאי לא יושיע את החקלאות המקומית; לכל היותר, הוא יביא בשנים הקרובות להכנסות של כרבע מיליארד שקל ולתוספת משרות של פחות מ־300 עובדים – כמחציתם בתעשייה. אלה הם המסרים העיקריים בדו''ח שהוכן במועצה הלאומית לכלכלה, בראשות פרופ' אבי שמחון, לבקשת ראש הממשלה נתניהו. אף על פי כן, השורה התחתונה בדו”ח של שמחון דומה: למרות ההסתייגויות, גם הוא ממליץ לאשר יצוא.
התרת יצוא קנביס רפואי מישראל היא המחלוקת העיקרית שעדיין מלווה את רפורמת הקנביס שהוביל משרד הבריאות, ושאושרה בממשלה בשנת 2016. מרכיבי הרפורמה שנוגעים למכירה בתוך ישראל נכנסו לתוקף השבוע. כבר עכשיו נמכרים מוצרי קנביס רפואי בכ־20 בתי מרקחת ברחבי הארץ, במסגרת פיילוט שיימשך כמה חודשים. מוצרי הקנביס נתונים לרגולציה ולפיקוח קפדני של משרד הבריאות. בשלב זה קופות החולים עדיין אינן מסבסדות את המוצרים, אבל השאלה צפויה לעלות לדיון בוועדת סל התרופות הבאה.
רק לגבי יצוא קנביס עדיין לא ניתן אישור הממשלה ‑ וכעת מתברר שקיימת מחלוקת לגבי תרומתו הכלכלית. הממצאים של שמחון, יו”ר המועצה ויועצו הכלכלי של נתניהו, אינם מתיישבים עם המספרים האופטימיים שהוצגו בדו”ח אחר מטעם צוות בינמשרדי שבו נציגים של משרדי האוצר, הבריאות והחקלאות. הצוות ייחס ליצוא קנביס רפואי פוטנציאל הכנסות של מיליארד עד 4 מיליארד שקל לשנה, תרומה דרמטית לתעסוקה ו”הצלה” של המגזר החקלאי.
נתניהו הטיל על שמחון לחבר את הדו”ח כחוות דעת נוספת להערכה זו, במטרה להעמיד את התועלת המשקית של היצוא מול הסיכון שהציג משרד לביטחון פנים בראשות גלעד ארדן. החשש של המשרד לביטחון פנים הוא מזליגה של קנביס לגורמי פשע. לפני שבועיים הודיע ראש הממשלה על תמיכה ביצוא. חוות הדעת של שמחון, שנחשפת כאן לראשונה, היא ששכנעה אותו.
צילומים: עמית שעל, עמית שאבי, אוהד רוזנצוויג לפי הדו”ח של שמחון, התועלת העיקרית של יצוא הקנביס תבוא לא מתרומתו לחקלאות ולתעסוקה, אלא מהפיכת ישראל למובילה טכנולוגית בפיתוח מוצרי קנביס רפואי. "התרת היצוא וכניסה מוקדמת של גורמים ישראליים לחזית הייצור, המחקר והפיתוח העולמיים יכולה להעניק למדינת ישראל יתרון ראשוניות מובהק, שיכול לתרום למיצובו של הסטנדרט הישראלי כתקן איכות עולמי”, נאמר בדו”ח.
“יתרון הראשוניות משמעותי במיוחד במוצרים תרופתיים”. מוסיפים שם. “ידוע כי מטופלים נוטים להמשיך בטיפול הראשוני שהתחילו ואינם ממהרים להחליף בין יצרניות תרופות שונות. יתרון הראשוניות צפוי להביא להכנסות משמעותיות לא רק מהיקף היצוא של מוצרי הקצה הרפואיים, אלא גם במשיכת השקעות זרות לתעשייה הישראלית. אלו יכולים לתרום ליצירתו של אקו־סיסטם מתקדם המשלב מדע, אקדמיה, חקלאות, בריאות ותעשיות ביו־טק, אשר בדומה לאקו־סיסטם בתחומי ההייטק והסייבר יביא להעמקת היתרונות של המשק הישראלי, קידום הייצוא ולהתקדמות התעשייה".
המועצה הלאומית לכלכלה: מספרים במקום פנטזיות
התרומה העיקרית של דו”ח המועצה הלאומית לכלכלה היא בקירוב הנתונים לקרקע המציאות. בניגוד לבדיקות קודמות, הדו”ח שהכין שמחון מבוסס על חוזים חתומים או בדרך לחתימה של חברות משווקות, ועל שיחות עם נציגי ממשלות זרות שמאשרות יבוא מוצרי קנביס רפואי. המסקנות שלו שונות מאוד מאלה של הצוות הבינמשרדי: לפי הממצאים שלו, היתרון והשינוי המהותי צפויים דווקא במקטע של יצור ומדיקליזציה (הפיכת הפרח למוצר רפואי) ולא בחקלאות.
קנביס רפואי צילום: גטי אימג'ס “אמדנו באופן מדויק וממוקד את מספר העובדים שיתווספו לשוק, גם בתעשייה וגם בחקלאות”, הסביר שמחון ל”כלכליסט”, “וניסינו להסביר ולהראות איך המספר הזה קשור ליצוא ולהכנסות ממנו. המספרים קטנים לאין ערוך מאלה של הצוות. האומדנים שלנו מדברים על הרבה פחות עובדים בחממות. הפרדנו את מקטע הגידול ממקטע הייצור, והמשקל שאנו נותנים למקטעים ולשינוי בתעסוקה בכל אחד מהם שונה לגמרי".
“אישור היצוא לא יעשה מהפכה דרמטית בחקלאות”, שמחון מבקש להדגיש. “החקלאות תמשיך להתבסס על גידול פירות וירקות שערכם המשמעותי נובע מקרבתם לצרכן הישראלי. קנביס זו תוספת – והלוואי שתהיה גדולה. אבל אין כאן מהפכה".
השורה התחתונה: בכל זאת כדאי לייצא
היצוא העולמי של קנביס רפואי מסתכם היום ב־3 טונות בלבד, כאשר התרחישים של שמחון נעים בין 5 ל־100 טון. לפי התרחיש האופטימי ביותר, שהדו”ח מדגיש שיתממש אם בכלל, רק בעוד שנים רבות, תוספת המועסקים תגיע לכ־700 עובדים. מה יקרה בתרחיש מתון יותר, שבו היצוא העולמי ישולש ל־10 טונות? גם אם תשלט ישראל על כל היצוא העולמי, התוספת תגיע ל־138 עובדים בלבד, שליש מהם בחקלאות, ולהכנסות של 200 מיליון שקל בלבד.
בצוות שמחון ניסו לתרץ את הפערים הגדולים במספרים בין הדו”ח שלהם לעבודת הצוות הבינמשרדי. לדבריהם, מחברי הדו”ח הקודם הניחו שבמדינות זרות שנכונות לייבא שיעור המטופלים בקנאביס רפואי זהה לזה שבישראל, אולם בפועל שיעור המטופלים בישראל בקנביס רפואי הוא הגבוה בעולם.
מדוע אפוא הוחלט במועצה הלאומית לכלכלה לתמוך ביצוא? "אנו לא מזלזלים ב־700 עובדים ובכמה מאות מיליוני שקלים”, מסביר שמחון. “יש כאן הזדמנות עסקית טובה למשק בכיוון של סטארט־אפים בתחום הביו־מד, בחיבור של חקלאות עתירת ידע עם רפואה, בהשקעות זרות ועוד, וזה מצדיק את התמיכה". אף על פי כן, הוא מסתייג, “לא נשתלט לבד על כל השוק העולמי במחיר של 15 שקל לגרם. היה לנו חשוב להוריד את המספרים על הקרקע".
שמחון חוזר ומתנה את תמיכתו במהלך בכך שתימצא דרך למנוע את זליגת הקנביס לגורמי פשע. “זו בדיוק הסיבה שאחת ההמלצות שלנו היא בחינת כל המהלך תוך 5 שנים".
סכנות היצוא: כוח־יתר למפעלים וייקור לישראלים
אם יאושר יצוא, מחברי דו”ח שמחון ממליצים לתת את הדעת לשתי התפתחויות שליליות שעלולות להתרחש. הראשונה, מתן כוח מופרז למפעלים, שכן קבלת אישור לגדל קנאביס מותנית בהזמנה מהמפעל שהופך אותו לתכשיר רפואי. "למגדל אסור לגדל בלי הסכם חתום עם חברת תרופות. השיטה הנוכחית מעניקה המון כוח לחברת התרופות ולא נכון להשאיר את כל הכוח בידן”, מסביר שמחון. “ייתכן שהממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין תיאלץ להיכנס לנושא, כי זו סוגיה של תחרות.
חשש שני הוא שהתרת היצוא תביא לעליית מחירים למשתמשים הישראלים, שכן, לדברי שמחון, “אנחנו עושים שינוי בכללי השוק”.
ובכל זאת, מה יצטרך לקרות כדי שיום אחד תצליח ישראל להגיע ליצוא של 100 טון קנאביס רפואי? "משיחות עם גורמים רפואיים, מדענים, מנהלי בתי חולים ואף מנכ”לים במשרד הבריאות”, אומר שמחון, “עולה שלמרות שבישראל סבורים כי הקנאביס יכול לסייע באופן מרשים, הממסד הרפואי הבינלאומי עדיין לא העניק הכרה מלאה ביתרונותיו. אם זה יקרה, ומדינה גדולה מאוד תאמץ את ההבנה הזו, נראה זינוק בביקושים. זה יכול להיות גיים צ’יינג’ר”.
