היציבות הכלכלית בגדה השאירה את העזתים לבד במערכה מול ישראל

שגרירות ארה"ב בישראל עברה היום רשמית מתל אביב לירושלים בטקס שבו השתתפו השגריר האמריקאי דיוויד פרידמן, נשיא המדינה ראובן ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, חברי קונגרס וחברי סנאט אמריקאים וכן שרי הממשלה. במקביל, התרחשו מהומות קשות בגבול עזה – שם יצאו 40 אלף פלסטינים להפגנה מול הגדר והתעמתו עם חיילי צה"ל. לפי הרשות הפלסטינית, לפחות 55 בני אדם נהרגו וכאלף נפצעו.

בהתאם להערכות המודיעין של צה"ל, הסלימה במידה ניכרת החל מהיום בצהריים המחאה הפלסטינית בגבול הרצועה. הדבר בא לידי ביטוי בעוצמת האלימות שהפעילו העזתים ובמספר ההרוגים והפצועים שהם ספגו כתוצאה מתגובת צה"ל.

הסלמה זו היא פועל יוצא של תוכניות החמאס במהלך השבועות האחרונים, שכוונו להיום, "יום הנכבה". האינטרס של חמאס ברור - הוא מעוניין להיחלץ באמצעות העימות עם ישראל מהמבוי הסתום שאליו נקלע, הן במישור הפנימי נוכח המצוקה הכלכלית הגוברת והביקורת כלפיו והן במישור הלאומי, כלומר קריסת מאמצי הפיוס והקרע עם הרשות הפלסטינית ומי שעומד בראשה, אבו מאזן.

עימותים ומהומות אתמול ליד הגדר צילום: איי אף פי

תמריצים למפגינים

בחמאס הגיעו לתובנה שכדי לפרוץ את מעגל המצוקה שלו הוא חייב להוציא לפועל הפגנות רחבות היקף, כשמספר ההרוגים והפצועים הגדול אמור לשמש את מטרותיו. לצורך כך לא בחל החמאס בימים האחרונים בשום אמצעי וקידם את "צעדת המיליונים" באמצעות הרשתות החברתיות וכן באמצעות הבטחת תמריצים כלכליים של כמה עשרות דולרים לכל מפגין שייצא לגבול. בהיבט זה נראה כי חמאס השיג את יעדו והאירועים אתמול היו הנרחבים ביותר בגבול הרצועה מאז שהסתיים מבצע צוק איתן. דעת הקהל ברחוב הפלסטיני והערבי לא יכולה להישאר אדישה לנוכח עשרות הרוגים ומאות פצועים פלסטינים כשמדובר בהתנגשויות עם כוחות צה"ל.

מעבר לכך, המאמץ שריכז חמאס היום נועד להרחיב את היריעה ולנסות לסחוף את תושבי הגדה המערבית למעגל המהומות. בכך חמאס סבור כי יקרא תיגר לא רק על ישראל אלא בעיקר על אבו מאזן שנוא נפשו. ואכן בימים האחרונים התעוררה השאלה בתקשורת הפלסטינית מדוע תושבי הגדה המערבית נותרו אדישים במהלך השבועות האחרונים כלפי האירועים בעזה. חלק מהתשובה טמון במאמץ הביטחוני והמודיעיני היומיומי שמשקיעה ישראל לסיכול התארגנויות טרור והסתה ביהודה ושומרון (בנוסף למאמצי הרשות הפלסטינית). מאפייני הגדה אינם אחידים ואזורים שונים יכולים להיות נפיצים יותר (למשל חברון) לעומת אזורים אחרים (רמאללה). גם לשוני הגדול במצב הכלכלי בין תושבי הגדה לרצועה היה משקל במניעת התפשטות המהומות בגדה המערבית.

תקריות ליד הגדר צילום: אי פי איי

החמאס מנצל את מצוקת תושבי עזה, שם חלק גדול מהצעירים בתחושה שאין להם מה להפסיד. ברצועה טוענים כי המצב הכלכלי כיום בה הוא החמור ביותר שידעה אפילו בהשוואה לשנים עברו במהלך המבצעים הצבאיים של צה"ל. לפי הערכות בינלאומיות, בין 55%–65% מתושבי הרצועה נמצאים כיום מתחת לקו העוני, כשהמגמה בשנים האחרונות היא של עלייה בשיעור זה. האבטלה ברצועת עזה היא מהגבוהות בעולם ומוערכת בכ־45%, כשבקרב הצעירים הנתון גבוה אף יותר (למעלה מ־60%). במצב דברים זה מרבית משקי הבית ברצועת עזה נאלצים להסתמך על סיוע מגופים בינלאומיים ובראשם סוכנות הסיוע של האו“ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) שנאלצת להתמודד עם קיצוץ המימון האמריקאי.

מצוקה בעזה, יציבות בגדה

למרות שישראל הקפידה לספק סחורות בכל יום לעזה דרך מעבר כרם שלום כדי למנוע אסון הומניטרי, המצרים סגרו את מעבר רפיח בשנים האחרונות למעט אירועים חריגים, דבר שהיווה מכה לא פשוטה לעזתים. אבל דומה כי המכה הקשה ביותר ניחתה על כלכלת עזה כתוצאה מהמאבק הפנים פלסטיני.

הרשות הפלסטינית הפסיקה לשלם ל־58 אלף מועסקי המדינה את משכורתם בחודש שעבר לנוכח ניסיון ההתנקשות בחייו של ראש הממשלה ראמי חמדאללה בעת ששיירתו נכנסה לרצועת עזה כדי לקדם את שיחות הפיוס. כמו כן, לא זכו העובדים ברצועה למחצית משכורת חודש מרץ. מגמת אי תשלום המשכורות בצורה מלאה החלה לפני כשנה אך עתה היא מגיעה לשיא. הדבר הוביל לירידה חדה בפעילות המסחרית בשווקי עזה, בשל ירידת כוח הקנייה של האוכלוסייה המקומית, וזאת כשהם נמצאים בפתחו של חודש הרמדאן, אז בדרך כלל עולות ההוצאות של משקי הבית. לפי הערכות שפורסמו בעזה, בשל אי תשלום המשכורות חלה בחודש שעבר ירידה של 38% בשווי הייבוא של הרצועה.

לעומת הכאוס הכלכלי ברצועה, נרשמת בגדה המערבית יציבות כלכלית. לפי נתוני הרשות הפלסטינית עצמה, שיעור העוני בגדה המערבית ירד במהלך 2017 לכ־14% בהשוואה ל־18% בסוף 2016. רמת השכר הממוצעת לעובד בגדה המערבית מגיעה לכ־700 דולר בחודש (פי שניים לעומת השכר למי שכבר הצליח למצוא עבודה ברצועת עזה). הנתונים מהשנים האחרונות מעלים כי חלה עלייה ברמת ההוצאה לנפש של תושבי הגדה המערבית, דבר המלמד על עלייה ברמת החיים. מה שתורם משמעותית להתייצבות הכלכלית בגדה המערבית הוא העובדה שבממוצע מועסקים למעלה מ־130 אלף פלסטינים (באישור וללא אישור) בשוק הישראלי ביום. לפי הערכות בלתי רשמיות, במהלך 2017, הכניסה העבודה בישראל למשק בגדה המערבית למעלה מ־3 מיליארד דולר. לצד זאת, נהנית הרשות הפלסטינית גם מההסכם עם ישראל להעברת מיסים וכן מסיוע ממדינות ערב. למרות שהמקור האחרון אינו יציב בשנים האחרונות, בחודש שעבר הוכרזה פסגת המדינות הערביות שנערכה בסעודיה "פסגת ירושלים" ושם זכתה הרשות הפלסטינית לסיוע של 150 מיליון דולר.

ההתנגשויות הנרחבות בגבול הרצועה הן בעלות פוטנציאל נפיץ לא רק בגדה המערבית אלא גם במדינות השכנות. בשבועות האחרונים גברה המחאה נגד ישראל במדינות השכנות (ירדן, מצרים) והסלמה צפויה להגביר את הלחץ ברחוב הערבי. זו הסיבה שהמצרים ניסו ברגע האחרון להניא את חמאס מהרחבת המחאה על ידי זימונו של יו"ר הלשכה המדינית, איסמאעיל הנייה, לקהיר בתחילת השבוע. ניסיון זה לא צלח בין השאר בשל רצון גורמים בחמאס ליצור תבערה גדולה ככל הניתן.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com