כאלפיים תלמידים חרדים כבר לומדים בישיבות שמכינות לבגרות

מספר הנערים החרדים שלומדים לימודי ליב"ה במסגרת ישיבות תיכוניות חרדיות המכינות לבגרות זינק פי 2.5 מאז ראשית העשור, ומגיע לאלפיים תלמידים. מדובר אמנם רק ב־6.5% בלבד מתלמידי החינוך החרדי בגיל התיכון, אבל הפוטנציאל גבוה בהרבה: כ־17% מהחרדים הביעו נכונות לשלוח את בניהם לישיבות תיכוניות כאלה.

הנתונים החדשים האלה עולים ממחקר חדש של המרכז לחקר החברה החרדית במכון ירושלים למחקרי מדיניות, שערכו ראש המרכז פרופ' עמירם גונן, הרב בצלאל כהן, ראש הישיבה התיכונית החרדית חכמי לב, ואליעזר היון, דוקטורנט לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית, והוא מבוסס על סקר שערכה חברת אסקריא בקרב 433 נשאלים.

17% מההורים מתעניינים

בשנת 2000 היו רק שלוש ישיבות תיכוניות חרדיות שלימדו לימודי קודש והכנה לבגרות במקביל. הסיבות העיקריות למיעוטן היו שכר הלימוד הגבוה ‑ 1,500—3,000 שקל לחודש ‑ וההתנגדות החריפה של בכירי הרבנים החרדים. אבל מאז מספר הישיבות גדל פי חמישה, והיום קיימות 16 כאלה. מהמחקר עולה כי 17% מההורים הביעו נכונות לשלוח את הילדים בעתיד לישיבה תיכונית חרדית, ו־42% לא שללו את האפשרות. רק 41% אמרו שלא ישלחו אותם בשום אופן. בקרב החרדים הספרדים, 26% מוכנים לשלוח את ילדיהם לישיבות תיכוניות חרדיות ‑ פי שניים מאשר בקרב הציבור החרדי הליטאי האשכנזי (13%) ובקרב החסידים האשכנזים (15%).

החוקרים מעריכים כי הביקוש הקיים מאפשר להכפיל בשנים הקרובות את מספר התלמידים בישיבות התיכוניות החרדיות, לאלפיים תלמידים. הדבר יצריך הקמת 2—5 ישיבות חדשות ועיבוי של הישיבות הקיימות.

במחקר נמצא שהחסם העיקרי הוא שכר הלימוד. בעוד שבישיבות קטנות שמלמדות לימודי קודש בלבד, נהוג שכר לימוד של 500—1,000 שקל בחודש, בישיבות תיכוניות שמלמדות ליב"ה נהוג שכר לימוד של 1,000—3,000 שקל בחודש, תלוי מתי הוקמה הישיבה ואם היא כוללת פנימייה או לא ‑ סכומים גבוהים למשפחה חרדית. 70% מההורים שציינו שהם מוכנים לשלוח את ילדיהם לישיבה שמלמדת ליב"ה אמרו שיוכלו להשקיע בכך לא יותר מ־1,000 שקל בחודש.

הרב בצלאל כהן, ראש הישיבה החרדית התיכונית חכמי לב צילום: ויקיפדיה

"המדינה לא עושה מספיק"

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ יעקב מרגי מש"ס אמר בתגובה שהישיבות התיכוניות החרדיות פועלות היום מתחת לרדאר מחשש להתנגדות. לדבריו, אם היו מעיזות לשווק עצמן בגלוי, "היו נוספים 1,500 תלמידים בכל שנה". מרגי מסביר ש"גם בחברה החרדית האשכנזית מבינים היום שלא כולם יכולים להיות בח ורי ישיבה וצריך להציע אופציות נוספות. זה יחזק את החברה החרדית". לדעתו, משרד החינוך אינו עושה די לסייע לישיבות האלו.

לדברי איתן מורן, מנכ"ל האגודה לקידום החינוך שמפעילה מסגרות חינוך לנוער חרדי, יש ליצור לנערים מהקהילה החרדית "הזדמנויות למיצוי ופיתוח פוטנציאל ההשכלה והתעסוקה שלהם, כך שישתלבו בשוק העבודה ובמוסדות להשכלה גבוהה". לדבריו, "הביקוש הגובר והולך של צעירים מהאוכלוסייה החרדית ללימודים עיוניים לצד לימודי תורה תומך במהלך חיוני זה".