פרופ' מריו בלכר מוביל במרוץ לתפקיד נגיד בנק ישראל

פרופ' מריו בלכר (69), שכיהן בעבר כנגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה וכיועצו הבכיר של נגיד בנק אוף אינגלנד, מרווין קינג, הוא המועמד המוביל לתפקיד נגיד בנק ישראל - כך נודע ל"כלכליסט".

מול בלכר מתמודדת חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל. מועמדותו של בלכר התחזקה אחרי שהחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו הודיע באופן רשמי כי אינו מעוניין בתפקיד ומתכוון להמשיך בתפקידו במשרד האוצר.

בלכר צפוי להיפגש היום בצהריים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון יחדיו, זאת בניגוד למה שהיה מקובל עד היום - קיום שתי פגישות נפרדות של המועמד עם כל אחד מהשניים. בימים האחרונים, עם העלאת הילוך בנוגע למינוי, התייעץ נתניהו בנושא עם נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר. גורם המעורה בפרטים נמנע מלהתחייב כי מדובר בפגישה מכרעת. מנגד, גורם אחר מסר כי הכוונה היא לקבוע את זהות הנגיד, בתום סבב פגישות.

פרופ' מריו בלכר צילום: אוראל כהן

על פי החוק, ראש הממשלה הוא זה שבוחר את נגיד בנק ישראל, תוך התייעצות עם שר האוצר. עם זאת, כפי שנחשף ב"כלכליסט", בתחילת החודש שעבר נועדו כחלון ונתניהו, דנו בזהותו של הנגיד הבא ויצאו עם הסכמה אחת ברורה: בחירת הנגיד הבא לא תביא לעימות ביניהם כפי שהיה בעבר וההחלטה על זהותו תהיה מוסכמת. בחירת הנגיד היא משימה מורכבת כי אף שראש הממשלה הוא זה שבוחר, מי שצריך לעבוד עמו באופן צמוד ולהיות עמו בקשר שוטף ויומיומי הוא שר האוצר.

בלכר חזר לפני שבוע להתגורר בישראל

בלכר נולד בקורדובה, ארגנטינה, עלה לישראל ב־1967 והוא בעל תואר ראשון ושני בכלכלה באוניברסיטה העברית ובעל תואר ד''ר מאוניברסיטת שיקאגו. הוא מכהן כעת כסגן יו"ר בנקו איפוטקאריו, בנק המשכנתאות הגדול ביותר בארגנטינה והבנק החמישי בגודלו בארגנטינה. הבנק נמצא בבעלות איש העסקים אדוארדו אלשטיין, המכהן גם כיו"ר הדירקטוריון. כמו כן, בלכר משמש כדירקטור מטעמו של אלשטיין בקבוצת אי.די.בי שבבעלותו. בלכר כיהן כנגיד הבנק המרכזי של ארגנטינה ב־2002, השנה הגרועה ביותר בתולדות הכלכלה הארגנטינאית. אחרי התפטרותו כיהן כיועץ הבכיר של נגיד בנק אוף אינגלנד דאז, מרווין קינג.

בשנים האחרונות קיבל בלכר פניות הן מנשיאת ארגנטינה, קריסטינה קירשנר, והן מדניאל סיולי, מועמד מוביל לנשיאות ארגנטינה בבחירות האחרונות, לשמש כשר אוצר או כנגיד הבנק המרכזי של המדינה פעם נוספת. גם ראש הממשלה נתניהו פנה אליו ב־2013 והציע לו את תפקיד נגיד בנק ישראל, והוא אכן הגיע לקו הגמר וגבר על יתר המועמדים (ויקטור מדינה וצביקה אקשטיין) - אולם חילוקי דעות קשים מול שר האוצר דאז יאיר לפיד הביאו לבחירתה של פלוג. בלכר חזר לפני שבוע להתגורר בישראל. אם ייבחר לתפקיד, יצטרך להיבחן על ידי ועדת גולדברג למינויים בכירים בשירות הציבורי, אף שכבר נבחן בקפדנות על ידי ועדת טירקל ועבר אותה בהצלחה כשהיה מועמד בפעם הקודמת. עם זאת, ההערכות הן כי גם הפעם בלכר לא יתקשה לקבל את הכשר הוועדה.

נתניהו וכחלון. בלכר היה המועמד המועדף על נתניהו ב־2013 צילום: אלכס קולמויסקי

בר (50) מכהנת כמפקחת על הבנקים בבנק ישראל זה שלוש שנים, אחרי שהיתה מנהלת הסיכונים בבנק לאומי. ערב פרישתה מונתה לסמנכ''לית הבנק. בר היא בעלת תואר דוקטור בכלכלה בתחום המאקרו. תפקיד המפקחת הוא בעצם תפקידה השני בבנק ישראל שכן היא התחילה את הקריירה שלה בפיקוח על הבנקים, אז שימשה במשך שלוש שנים נציגת ישראל בדירקטוריון הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD) בלונדון. באותה תקופה הצטלבו דרכיהם של בלכר ובר גם על רקע חברתי, והם נותרו מיודדים עד היום. גורמים במערכת הבנקאית אמרו ל"כלכליסט" כי מועמדותה של בר נתפסת כטבעית: מעבר להיותה אשה (עובדה שנתפסת כיתרון אצל כחלון ונתניהו), היא דוקטור לכלכלה, מכירה היטב את בנק ישראל, מכירה היטב את המערכת הבנקאית והפיננסית, ובעלת עבר עשיר במגזר הפיננסי והפרטי. על כן גם בר צפויה לצלוח את ועדת גולדברג ללא בעיות.

הווטו שהטיל סטנלי פישר על מאמר שכתב

בחירתם של כחלון ונתניהו תכריע לאן ילך הבנק המרכזי הישראלי בשנים הבאות, ולפי טבעם של המועמדים, מדובר בכיוונים שונים. בלכר נחשב לכלכלן שאינו שמרן, שנוהג לחשוב מחוץ לקופסה, עד כדי תפיסתו כשנוי במחלוקת. כחוקר בקרן המטבע הבינלאומית הוא ביקש לפרסם מאמר המבקר את הקרן שבו טען כי לא רק שמדיניות הקרן שגויה - אלא גם פוגענית כלפי חלשים. סגן נשיא הקרן דאז, פרופ' סטנלי פישר, הטיל וטו על המאמר. בלכר לא ויתר ופרסם את המאמר באמצעות כתב עת אוניברסיטאי.

באחרונה הצליח בלכר, שוב, להרעיד את אמות הסיפים של קהילת הבנקאים המרכזיים שאליה הוא משתייך, כאשר טען כי בנקים מרכזיים החלו לקבל החלטות פוליטיות ולא רק מקצועיות בעקבות המשבר הפיננסי הגדול. יתרה מזו, אחרי שרמז כי בנקים מרכזיים צברו כוח מופרז שהפך אותם לשחקנים פוליטיים, הוא אף טען כי עקרון עצמאות הבנק המרכזי אינו קדוש.

לאחרונה ציין כי עם כל הכבוד לעצמאותם של בנקים מרכזיים, עקרון התיאום, האחידות וההרמוניה בינם לבין הממשלה אינו פחות חשוב. בהקשר זה הוא עשוי להתברר כשותף טבעי יותר לתפיסת עולמם של נתניהו וכחלון, בעיקר לאחר שחלק מרכזי בהתנגשויות בין כחלון לבין פלוג היו בנושאים שבהם כחלון תפס את אמירותיה ועמדותיה של הנגידה המכהנת כהתערבות יתר של בנק ישראל במדיניות הממשלה.

מנגד, בר נחשבת לכלכלנית שמרנית ובחירתה יכולה לסמן רצון בהמשכיות למדיניות הקיימת - ובעיקר לתפיסת העולם הרווחת בבנק ישראל שהחלה בימי פישר, ונמשכה בעידן פלוג. בר דוגלת בעריכת שינויים מינוריים ובתהליכים ממושכים - ברפורמת שטרום ביקשה לעכב 14 סעיפים מרכזיים ברפורמה שהוצעה על ידי ח''כ אז אלי כהן (שכיהן כיו''ר ועדת הרפורמות בכנסת), שכן היא סברה כי הם מהפכנים מדי ועלולים לערער את המערכת.

עם זאת, בכל הנוגע לעצמאות בנק ישראל, בדומה לפישר ופלוג, גם בר סבורה כי מדובר ב"ייהרג ובל יעבור". דוגמה חיה לכך היתה ההתרחשות סביב המיזוג שלא אושר, לפי שעה, בין בנק מזרחי טפחות לבנק איגוד: שרי האוצר והכלכלה, כמו גם יו''ר ועדת הכספים, ביקשו להשפיע על ההליך, שבסופו של דבר הסתיים כשעמדתם על העליונה. אף שבר נמנעה מביקורת ציבורית על הדרג הפוליטי, בסביבתה הביעו מורת רוחה על "התערבות פוליטית" בהליך, שהוצגה כהתערבות פסולה.

למה נתניהו וכחלון כה ממהרים לבחור מועמד

פרשנות בלי נציב - אבל עם נגיד אחרי הפארסה בנציבות שירות המדינה, מגיע למשק נגיד טוב: שני המועמדים - מריו בלכר וחדוה בר - הם בעלי כישורים למכביר וללא חשש לקשרים פסולים אדריאן פילוט, 3 תגובות לכתבה המלאה 

החיסרון של שני המועמדים טמון בהיבט ההיכרות עם המערכת, כאשר במקרה של בלכר היא לוקה בחסר ואילו בנוגע לבר מדובר בהיכרות יתר. בלכר אינו מוכר בקרב הפקידות הבכירה הקרובה לנתניהו ולכחלון ונתפס כאאוטסיידר, אחרי שני עשורים שבהם לא התגורר בישראל ומיעט לבקר בה. מאז ההתמודדות ב־2013 נתניהו ובלכר לא עמדו בקשר, אולם לאחר מכן בלכר שב למשק הישראלי והוא מקורב לאחד השחקנים המרכזיים בו, אדוארדו אלשטיין, שביקש ממנו להתמנות לדירקטור ב־אי.די.בי וליועץ שלו. בזמן הזה חידש בלכר קשרים עם יורם גבאי, שכיהן כממונה על הכנסות המדינה באוצר, ואח"כ שימש יו"ר פעילים, חברת ניהול התיקים הגדולה במדינה. לפני שמונה שנים הוזכר שמו של גבאי כמשנה לנגיד אם בלכר ייבחר להוביל את הבנק המרכזי.

בר, מנגד, מוכרת היטב לדרג הפוליטי, ומערכת יחסיה עם כחלון אינה חפה ממחלוקות. בשלוש השנים האחרונות נרשמו ביניהם לא מעט התנגשויות סביב נושאים הקשורים להגברת התחרות במערכת הבנקאית. בר גם אינה זוכה לתמיכה פוליטית מנתניהו. אלא שההיסטוריה הקרובה מלמדת כי תמיכה פוליטית אינה דבר הכרחי במציאות של מחסור קשה במועמדים: גם פלוג לא זכתה לתמיכה פוליטית ולבסוף, נוכח הנסיבות שנוצרו, היא זו שמונתה לנגידה.

נתניהו וכחלון, שנוטים להתעכב בביצוע מינויים בכירים, מזדרזים הפעם בשל צירוף נסיבות מיוחד. אמנם קרנית פלוג תסיים את תפקידה רק בנובמבר ואף שהודיעה כי היא מתמודדת על קדנציה נוספת, נתניהו וכחלון מבקשים לראות אותה מסיימת את תפקידה במועד הנקוב. אבל, בהינתן האפשרות להכרזה על מועד בחירות כבר בשבועות הקרובים הם עלולים להיקלע לבעיה: מרגע ההכרזה (גם אם טרם עבר חוק לפיזור הכנסת) בחינת המינויים נעשית קפדנית וזהירה יותר במטרה למנוע מחטפים פוליטיים ובכדי לאפשר לממשלה הבאה מרחב תמרון במינויים מטעמה.

כך שאם לא יספיקו לאשר מועמד הן בוועדת גולדברג והן בממשלה, פלוג תמשיך לכהן כנגידה עד אחרי הבחירות, כלומר כחצי שנה ויותר אחרי תום כהונתה - ככל שתביע הסכמה לכך. מבנק ישראל נמסר בתגובה: "חדוה בר לא מועמדת לתפקיד הנגידה, ומרוכזת כל כולה בתפקידה הנוכחי".