פרשת המסרונים: עו"ד שחם-שביט מערער על השעייתו עד 2021
היועץ המשפטי של מחלקת החקירות של רשות ני"ע הגיש היום לבית המשפט המחוזי בירושלים הודעת ערעור על גזר הדין המשמעתי של בית הדין של נציבות שירות המדינה. השבוע, בעקבות עתירתה של השופטת רונית פוזננסקי-כץ, החליט בג"ץ לעכב את הדחתה
פרשיית המסרונים: עו"ד ערן שחם-שביט, היועץ המשפטי של מחלקת החקירות של רשות ני"ע שהושעה מהתפקיד, הגיש היום לבית המשפט המחוזי בירושלים הודעת ערעור על גזר הדין המשמעתי של בית הדין של נציבות שירות המדינה. נימוקי הערעור יוגשו בהמשך על ידי עורך דינו, עודד סבוראי.
- פרשת המסרונים: עו"ד שחם שביט יינזף - וישוב לתפקידו בעוד תשעה חודשים
- פרקליט המדינה: לא נפתח בחקירה פלילית בפרשת המסרונים, כי אין חשד פלילי
- נציבות שירות המדינה: במעשיו של עו”ד שחם־שביט לא היה יסוד פלילי
בית הדין התערב בהסדר הטיעון שהנציבות גיבשה עם שחם-שביט והחליט להחמיר בעונשו ולהרחיקו מהתפקיד עד תחילת 2021.
במסגרת הסדר הטיעון, שבעקבותיו שב שחם-שביט לעבוד ברשות, נקבע כי הוא יקבל נזיפה חמורה ויורד בדרגה אחת למשך שנה אחת וישמש במשך 9 חודשים בלבד כעורך דין במחלקת החקירות של הרשות.
עו"ד ערן שחם-שביט צילום: אוראל כהן עם זאת, באופן חריג, התערב בית הדין המשמעתי בהסדר בחודש אוגוסט, וקבע כי רק תוך כשנתיים וחצי יוכל שחם-שביט לשוב לתפקידו הקודם כיועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות. עד תחילת שנת 2021, שחם שביט לא יוכל לייצג את הרשות בערכאות משפטיות.
"אלמלא הסדר הטיעון", נכתב בפסק הדין של השופטים אורי כהן, סוזי לוי ואפרת נאות מרקוביץ, "ראוי היה להשית על הנאשם אמצעי משמעת של פסילה לתפקיד היועמ"ש של רשות ציבורית כלשהיא, לרבות תפקיד יועץ משפטי של מחלקת החקירות ברשות ני"ע, והערה מתפקידים אלה לתקופה ממושכת מאוד. בכך היה ניתן לצקת תוכן ממשי לתכליות המניעתיות וההרתעתיות של הדין המשמעתי, ולשמירה על תדמיתו הראויה בעיני הציבור".
ביום ראשון השבוע עתרה השופטת רונית פוזננסקי-כץ לבג"ץ נגד ההחלטה להדיחה לצמיתות משיפוט בעקבות פרשת המסרונים, ובעקבות הסכמת המדינה החליט בג"ץ לעכב את הדחתה - עד לאחר שיכריע בעתירתה.
במסגרת פרשיית המסרונים, נחשפה בערוץ 10 התכתבות וואטסאפ בין שחם-שביט לשופטת בית משפט השלום בת"א, רונית פוזננסקי-כץ. על פי בית הדין המסרונים, שעסקו בבקשת צוות החקירה המשותף של המשטרה ורשות ני"ע להארכות מעצר, נשאו אופי אישי שפגעו בתדמית שירות המדינה.
