הפנסיה של 50% מאנשי הקבע - 12 אלף שקל, הפנסיה של עובדי ההוראה - 6,200 שקל

כמחצית מאנשי הקבע נהנים מפנסיה הגבוהה מ-12.3 אלף שקל, כך עולה מהדו"חות הכספיים לשנת 2017 שמפרסם היום (ד') החשב הכללי.

סך החובות האקטוארית (הכוללת גם את החובות לשנים הבאות) עבור כלל עובדי המגזר הציבורי ואנשי הקבע עומדת על 761 מיליארד שקל, אולם החישוב אינו כולל נדבך משמעותי שישולם גם בעתיד לאנשי הקבע - פנסיית הגישור. עבור הפנסיות של גמלאי מערכת הביטחון, החובות האקטואריים גדלו מ-200.4 מיליארד ל-211 מיליארד שקל.

בדו"ח מדגיש החשב הכללי כי הנתונים לא כוללים את החבויות של פנסיית הגישור - הפנסיה התקציבית שיקבלו כל המתגייסים מאז 2004 עד לגיל הפרישה הרשמי, שכן עליה לאוצר עוד אין נתונים וטרם התקבלו החלטות במסגרת הסיכום מ-2015 בין כחלון ליעלון. מחצית הגמלאים מרוויחים יותר מ-12.3 אלף שקל, (ורבע מהם אף יותר מ-17 אלף שקל). לפי נתוני הדו"ח, 20 מקבלי הקצבאות הגבוהות ביותר במערכת הביטחון נהנים מפנסיה שנעה בין 69.7 אלף שקל בחודש ל-60.5 אלף שקל בחודש. רק בצה"ל, מדגיש דו"ח החשב הכללי, האחריות המלאה על חישוב ותשלום הפנסיות הוא בידי הגוף עצמו ולא החשב הכללי.

עוד מדגישים כי רק בצבא, בגופי הביטחון ובמשטרה ובשב"ס הפנסיה התקציבית המקסימלית יכולה להגיע ל-76% מהמשכורת ולא 70% כמו יתר עובדי המגזר הציבורי, מאחר ולהם מכירים בשנות השירות הסדיר המוסיפות 2% מהשכר בכל שנה. עוד עולה מהנתונים כי גיל הפרישה הממוצע ב-2017 עמד על 46.

בקרב גמלאי המשטרה והשב"ס, הפנסיה החציונית עומדת על 8,700 שקל בחודש, כאשר הפנסיות של 20 בעלי הקצבאות הגבוהות נעות בין 49 אלף שקל ל-65 אלף שקל בחודש. שם הגיל הממוצע של הפורשים בשנה שעברה עמד על 53.

בקרב עובדי ההוראה שגיל הפרישה הממוצע ב-2017 עבורם עמד על 61 , הקצבאות נמוכות בהרבה. הפנסיה החציונית עומדת על 6,200 שקל בחודש. 20 מקבלי הקצבאות הגבוהות נהנים מפנסיות שנעות בין 16.7-17.2 אלף שקל בחודש. במערכת הבריאות הפנסיה החציונית עומדת על 6,300 אלף שקל.

בקרב שופטים ודיינים, להם גיל הפרישה הגבוה ביותר בקרב המגזר הציבורי, 66, הפנסיה החציונית עומדת על 40.6 אלף שקל. בעל הפנסיה הגבוהה ביותר בקרב השופטים והדיינים נהנה מקצבה של 92 אלף שקל, כאשר 20 בעלי הפנסיות הגבוהות נהנים מקצבאות הגבוהות מ-60 אלף שקל. נבחרי הציבורי נהנים מפנסיה חציונית של 16.5 אלף שקל.

בעוד שהפנסיה החציונית של גמלאי עובדי המדינה עומדת על 4,900 אלף שקל בחודש, עובדי מבקר המדינה נהנים מפנסיה חציונית גבוהה בהרבה -13.5 אלף שקל בחודש.

לפי חישובי תזרים התשלומים של החשב הכללי, התשלומים הכוללים יגיעו לשיאם ב-2038, אז יידרשו לשלם על הפנסיות של המגזר הציבורי 36.15 מיליארד שקל, מאותה שנה הסכום אמור לרדת עד שייתאפס ב-2100 אולם כאמור, החובות האלה אינם כוללים את פנסיות הגישור של אנשי הקבע, שלא צפויות להתאפס, שכן הן ישולמו לאנשי הקבע כתחליף לפנסיות התקציביות הרגילות. תזרים התשלומים ביחס לתוצר, כך מצא החשב הכללי, הגיע לשיא השנה (2018) כאשר הוא עומד על 1.64%, זאת תחת הנחה של צמיחה ריאלית של כ-3% לאורך השנים. ב-2038 יעמוד היחס בין התוצר לתזרים על 1%.

חיילים (ארכיון) צילום: שאול גולן

מימון קרנות הפנסיה

בחשב הכללי מתריעים כבר שנים מסבסוד קרנות הפנסיה. בעוד שמרבית החובות לפנסיות התקציביות הולכות וקטנות, סבסוד האג"ח המיועדות של המדינה המבטיחות תשואה של 5.58% בעבר ו-4.86% היום, ל-30% מהחסכון רק יילך ויגדל. מהדו"ח עולה כי מתוך כלל הוצאות הריבית עבור החוב הלא סחר בשנה שעברה שעמדו על 10 מיליארד שקל, 7 מיליארד היו עבור אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה. כאשר היקף הסבסוד עצמו לקרנות עמד על 5.1 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של היקף הסבסוד מתשלומי הריבית מ-65% ב-2016 ל-73% ב-2017.

בנוסף לזה, היקף הסבסוד של חברות הביטוח עבור ביטוחי המנהלים עומד על 1.69 מיליארד שקל, כך שסך הסבסוד בשנה שעברה עמד על 6.8 מיליארד שקל, זאת לעומת 5.7 מיליארד שקל ב-2016 ו-4.8 מיליארד ב-2015. באגף החשב הכללי מחפשים כבר שנים דרך לשנות את מודל הסבסוד של קרנות הפנסיה החדשות לאור כך שבכל שנה גדל הסבסוד באופן משמעותי, לאור הגידול במספר החוסכים, אולם עד כה טרם הצליחו למצוא כל פתרון.