$
בארץ

ניתוח כלכליסט

חידה ישראלית: מספר האקדמאים עולה, אך התוצר הלאומי מאכזב

אם יש כל כך הרבה בעלי השכלה אקדמית, למה הפריון כל כך נמוך? איך ניתן לעצור את בריחתם של הדוקטורים למחשבים? והאם המספר העולה של הסטודנטיות מעיד על בריחת גברים מלימודים? נתוני הפתיחה לשנת הלימודים בהשכלה הגבוהה

שחר אילן 08:1110.10.18

ספק אם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היתה יכולה לבחור יום מתאים יותר לפרסם את הנתונים הקשים על מספר האקדמאים הישראלים השוהים בחו"ל מאשר היום בו הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר על המינוי שלהם לנגיד בנק ישראל. הם בחרו לאחד התפקידים הבכירים ביותר בכלכלה הישראלית את פרופ' אמיר ירון ששוהה כבר 20 שנה בארצות הברית.

 

מנתוני הלמ"ס עולה שמספר האקדמאים השוהים בקביעות בחו"ל גדל ב־2017 ב־21%. הפער בין מספר היוצאים לחוזרים גדל ב־38%. אחד מכל שבעה דוקטורים למדעים מדויקים והנדסה שהוכשרו בישראל חי בחו"ל. כשמדובר במקצועות ההייטק הנתונים קשים יותר. אחד מארבעה דוקטורים למתמטיקה ואחד מחמישה במדעי המחשב שוהים כבר יותר משלוש שנים בחו"ל.

 

 

 

נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ' רון רובין, שחזר בעצמו לארץ לאחר עשר שנות שהות בארצות הברית, סבור שלא צריך להיבהל מהתופעה. הוא מעריך שלמרות המספרים הגבוהים לא מדובר באותם אנשים אלא "הם מתחלפים כל הזמן. הולכים וחוזרים, הולכים וחוזרים".

 

 

 

 

נשיא מכון שורש הפרופ' לכלכלה דן בן דוד אומר שהדרישה של המוסדות הישראלים מהתלמידים שלהם היא לעשות את הפוסט־דוקטורט באוניברסיטאות החשובות ביותר בארצות הברית.

 

הבעיה היא שלמי שמגיע למוסדות האלה "יש אינספור הצעות מאוד מפתות". בתחומים כמו מחשבים והנדסה יש גם תחרות מאוד גדולה עם השוק הפרטי. לדבריו "ישראל לא יכולה להתחרות כי היא מתעקשת לשלם לכל המרצים אותו דבר". זאת בעוד אוניברסיטאות במערב מציעות למרצים משכורות על פי הנהוג במקצוע שלהם. "אם מדינת ישראל קושרת את ידיה מאחור והולכת להתמודד עם מדינות כשהידיים שלהן חופשיות אז אין לנו סיכוי".

 

יו"ר הועדה לתיכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה לשעבר, הפרופ' לכלכלה מנואל טרכטנברג, אומר שישראל מייצרת יותר כישרונות אקדמאים ממה שהמוסדות כאן יכולים לקלוט. הפתרון לדעתו צריך להיות שדוקטורים ייקלטו לעבודה בתעשייה ובמוסדות ממשלתיים. הבעיה לדבריו היא שהתעשייה מסתכלת על דוקטורים כבעלי הכשרת־יתר והדוקטורים רואים אותה כפחותת ערך. "זה חייב להשתנות כי אז כולם ירוויחו".

 

 

שר החינוך נפתלי בנט. המועצה להשכלה גבוהה חיה את הבעיות של העבר שר החינוך נפתלי בנט. המועצה להשכלה גבוהה חיה את הבעיות של העבר צילום: יואב דודקביץ

 

הכשרה כמו במאה הקודמת

 

המועצה להשכלה גבוהה פתחה את קובץ הנתונים שפרסמה גם היא אתמול בנתון שלפיו ישראל ממוקמת במקום השני ב־OECD במספר האקדמאים. 49%, אחד מכל שני ישראלים בגילאי העבודה (64-25) הם אקדמאים. הנתון הזה מציב את ישראל במקום השני בין מדינות ה־OECD כשלפנינו רק קנדה עם 53%. ממוצע המדינות המפותחות עומד על 34% בלבד.

 

כיוון שבדרך כלל כל שנת השכלה מוסיפה לפריון, עולה השאלה איך זה שהתוצר המקומי הגולמי לנפש בישראל עומד על כ־90% בלבד מהתמ"ג הממוצע לנפש במדינות ה־OECD. ישנה כמובן התשובה הידועה שלפיה החרדים והערבים מושכים את הנתונים למטה.

 

נשיא אוניברסיטת חיפה רובין אומר בהקשר זה ש"אם 30 אחוז לא רוכשים מיומנויות בסיסיות אין לי מושג איך נגיע לפריון גבוה".

 

אבל נשיא מכון שורש בן דוד סבור שבעיה קשה היא גם איכות האקדמאים. "אנחנו כמדינה שמים דגש על כמות במקום על איכות", הוא אומר. "אנחנו אומרים בוא נשיג תעודה במקום בוא נלמד משהו. מה שקובע זה מה שהבוגרים יודעים ולכן הרבה מהתארים לא שווים הרבה".

 

בן דוד מציין שלכאורה יש מספיק בוגרי אקדמיה למפעלי ההייטק. המחסור בעובדים נוצר לדבריו מכך שהמעסיקים מתעלמים מחלק מהבוגרים כי אינם איכותיים מספיק. "יש הרבה אנשים שמשלמים הרבה כסף ומשקיעים הרבה זמן עבור תארים שלא שווים הנייר".

 

פרופ' טרכטנברג אומר שסיבה לפריון הנמוך היא מערכת ההכשרה המקצועית הלא־אקדמאית שלדבריו "מתאימה למאה הקודמת". הבעיה לדבריו היא "שמי שלא באקדמיה לא מקבל שום הכשרה למאה ה־21. יש דיכוטומיה מטורפת של או אקדמיה או כלום". זאת, לדבריו, בניגוד למערכות ההכשרה המקצועית המצוינות של גרמניה ושווייץ. "לא פלא שלגרמניה יש תעשייה מהמתקדמות בעולם שמשלמת שכר מאוד גבוה ומצליחה להתחרות עם השכר הנמוך במזרח".

 

תנאי קבלה מאוד נמוכים

 

במסלול האקדמי, בין הסטודנטים, יש רוב מוחץ לנשים. קובץ נתוני האקדמיה שפרסמה אתמול המועצה להשכלה גבוהה מגלה ש־59% מהסטודנטים היו בתשע"ח (2017/18) נשים, ו־63%, כמעט שני שליש, מהסטודנטים לתואר שני היו סטודנטיות. נשים מהוות רוב בלימודי הרפואה (60%) מינהל (60%), משפטים (53%) ואדריכלות (68%). לעומת זאת הן עדיין מיעוט במקצועות ההייטק: 29% בלבד בהנדסה, ו־33% במדעי המחשב ומתמטיקה.

 

הנתונים האלה מעלים את השאלה האם המועצה להשכלה גבוהה אינה ממשיכה לחיות את הבעיה של העבר (שילוב נשים) כאשר בעיה קשה לא פחות היא בריחת גברים מלימודים אקדמיים. בישראל נהוג שגברים פונים למקצועות עם שכר גבוה יותר. אם יותר גברים מוותרים על הלימודים זה אומר כנראה שרבים מאמינים שהיא לא הדרך להצלחה כלכלית.

 

יו"ר הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה פרופ' יפה זילברשץ, וגם פרופ' בן דוד, סבורים שהנתונים קצת מוטים. זאת כיוון שהם כוללים את המכללות להוראה שבהן 80% מהתלמידים לתואר ראשון הן נשים, ואת מקצועות העזר הרפואיים שבהם 82% הן נשים. לכן, לדברי זילברשץ "זה לא אחראי ולא רציני להוציא מהנתונים מסקנות".

 

פרופ' בן דוד אומר ש"הנתונים כוללים 21 סמינרים שביום בהיר אחד הפכו למכללות להוראה ותנאי הקבלה שם נמוכים מכל חוג באוניברסיטה". בפועל גם אם מדובר בעצם במוסדות הכשרה מקצועיים הם מעניקים תארים אקדמיים. מעבר לכך, גם אם נוציא אותם מהחישוב עדיין יישאר רוב של 52% לנשים.

 

זילברשץ אומרת שיש עדיין שני אתגרים משמעותיים בתחום השגת שוויון לנשים. אחד מהם הוא שבמקצועות המבוקשים במשק, כלומר הנדסה ומחשבים רק כ־30% מהסטודנטים הם נשים וצריך לשכנע אותן שהן מסוגלות. השני הוא הייצוג הנמוך של נשים בסגל הבכיר. רק 17% מהפרופסורים מן המניין הן נשים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x