הטרנד החדש בהייטק: משרדים לעבודה בלבד
יותר ויותר חברות הייטק מוותרות על חדרי המשחקים, המוזיקה והכושר - ההטבות במסווה שנועדו להשאיר עובדים יותר שעות במשרד; המטרה: לאפשר יותר איזון בין עבודה לפנאי; "פה זה לא סין, לא ישנים במפעלים"
חדרי גיימינג, חדר יוגה, פילאטיס או סתם חדר כושר, חדר מוזיקה, חזרות הקלטות, שולחנות פינג פונג או ביליארד, בארים, חדרי אוכל מפנקים, פינות מנוחה ופינות קפה - סיור לעובדים פוטנציאליים בחברות הייטק מעלה לפעמים את השאלה האם הכוונה היא שהם יבואו לעבוד שם או יעברו לגור במשרד. ההטבות והפינוקים שהתחילו לפני כעשור עם הענקיות - גוגל ופייסבוק והפכו לסטנדרט גם בחברות קטנות יותר - למעשה נועדו להשאיר את עובדי ההייטק יותר שעות במשרד. לוודא שיש להם את כל מה שהם צריכים כך שלא יצטרכו למהר ללכת הבייתה.
- ההטבה המוזרה לעובדי ההייטק - הכנה למקום העבודה הבא
- מחמאת כמהין במטבח ועד חנייה לקורקינט - הדרישות ההזויות של העובדים בהייטק
- מקנאים בעובדי ההייטק? מחקר מצא שחדר הכושר והמטבח המתוקתק לא עוזרים
היום, יותר ויותר חברות מבינות שעדיף להשאיר את הפנאי מחוץ למשרד, הן נפטרות מחדרי המשחקים והמוזיקה או לא מקימות כאלה מלכתחילה, וזאת במטרה לאפשר לעובדים שלהם להפריד בין העבודה לחיים הפרטיים. להשיג איזון טוב יותר בין עבודה לפנאי ולקבל עובדים מאושרים יותר, רעננים יותר וכך גם יעילים יותר.
משרדי חברת גארדיקור Guardicore צילום: גארדיקור
"הקונספט שלנו הוא די הפוך מהתפיסה שהכל צריך להיות בתוך המשרד. צריכה להיות הבחנה בין שעות העבודה של העובדים שבהן משקיעים מאמץ בקידום היעדים של החברה לבין שעות הפנאי, המשפחה - והערבוב ביניהן לא טוב", אומר אילן שטרן, סמנכ"ל משאבי אנוש גלובלי בחברת הסייבר גארדיקור (GuardiCore). "אני מאמין שיש השפעה לחדרים האלה, כשהמשרד כולל הרבה מאוד אופציות שמאפשרות בריחה מיום העבודה היכולת לסיים את הדברים בזמן ולצאת בזמן הבייתה יורדת בצורה דרמטית וזה הופך את הדרישה לשעות עבודה מאוד ארוכות ללגיטימית. למה אתה צריך לצאת מוקדם אם יש לך חדר כושר בעבודה ? זה בתפיסתי פוגע באיכות החיים של העובד".
אילן שטרן סמנכ"ל משאבי אנוש ב-Guardicore צילוםף גארדיקור לכן, כשעיצבו את משרדי החברה גם בישראל וגם בבוסטון הם בחרו לא לבנות חדרי כושר ופעילויות פנאי. "יש לנו להקה של החברה אבל לא נעשה חדר חזרות או אולפן הקלטות אלא אנחנו לוקחים אולפן חיצוני. יש קבוצת כדורגל ואנחנו חושבים שחשוב שהם ייצאו החוצה. כן עיצבנו את המשרדים בצורה נעימה וביתית כדי שבשעות שהעובדים פה יהיה להם נעים אבל עשינו הפרדה בין הפעילויות שצריכות להיות בשעות הפנאי לבין העבודה", הוא אומר.
האם לא פשוט ויתרתם על הטבות מקובלות כאשר אתם עדיין פועלים בתעשיית ההייטק שבה יש ציפייה שיעבדו 16 שעות ביום?
"זו לא התפיסה שלנו, אנחנו מאמינים שעדיף לעשות יום עבודה מרוכז ויעיל ופחות בזבזני מבחינת העובד ולתת לו לצאת הבייתה בשעות נורמאליות יחסית. תמיד יש ימים שיש בהם משבר וצריך להישאר יותר אבל רוב העובדים לא עובדים 16 שעות ביום ולא צריכים חדר כושר בתוך המשרד. כן השקענו בחדר ישיבות מאוד גדול בו העובדים יכולים לשבת יחד ולבלות זמן איכות אבל אנחנו רוצים לתת להם את האופציות לצאת בשעות נורמאליות הבייתה".
פה זה לא סין
כשבחברת אופטימוב (Optimove) תכננו את המשרדים החדשים אליהם עברו השנה הם בחרו קונספט של עבודה בלבד. בלי חדרי מנוחה, משחק, כושר או מוזיקה. "כהחלטה לא עשינו את הדברים האלה מתוך מדיניות משאבי האנוש שלנו. כל 'פינוקי ההייטק' האלה התחילו כשגוגל ופייסבוק עשו את זה במטרה להילחם על עובדים אך בסופו של דבר כולם הבינו שהמטרה היא בעצם להשאיר את העובדים יותר זמן בתוך המשרד. בעיני להשאיר את העובדים יותר זמן במשרד זו לא מטרה ראויה. אתה רוצה להפיק את המיטב מכל עובד ולהשאיר יותר זמן לא משיג את המטרה. כדי לייצר עובד מרוצה לא צריך עוד חדר מוזיקה אלא קודם כל, לתפיסתנו, ליצור את האיזון הכי נכון בין החיים המקצועיים לפרטיים", אומר עמית ביבאס, סמנכ"ל השיווק באופטימוב. "חדרי שנ"צ זה לא מה שיגרום לעובד להיות יותר תשוקתי אלא רק יגרום לו להיות יותר זמן במקום העבודה - זה יפגע בחיי הפנאי והמשפחה ומייצר חוסר איזון וחוסר הרמוניה".
משרדי Optimove צילוםף אופטימוב
לגבי חדרי מנוחה, יש מחקרים שמראים ששינה קצרה בזמן העבודה דווקא משפרת יעילות
עמית ביבס, סמנכ"ל שיווק בחברת Optimove צילוםף אופטימוב "זה נורא תלוי בתרבות. למשל בסין, ילדים בבתי הספר ממש מגיל גן עושים חצי שעה שנת צהריים וזה חלק מהתרבות. פעם לפני שנים היה פה 'שלאף שטונדה', ובספרד יש סיאסטה. פה זה לא סין, והשלאף שטונדה מת לפני כמה שנים. אם עובד מרגיש שהוא צריך לישון לתפיסתנו עדיף שיילך הבייתה לישון, יחזור ויעבוד עד 8-9 בערב. אנחנו לא מצפים שעובדים יישארו 16 שעות במשרד. לכל עובד יש תחום אחריות מסויים עליו צריך לדווח ביצוע. ברגע שתחום האחריות מכוסה או מטופל אף אחד לא סופר שעות".
המקדימים מגיעים ב-7 ועוזבים בסביבות 3 אחה"צ והרוב מגיעים בסביבות 9-10 בבוקר ועוזבים בסביבות 7 בערב, אבל בסופו של דבר כל אחד מנהל את הזמן שלו. לחברה יש משרדים גם בלונדון וגם בניו יורק וגם בהם העיצוב נועד לאפשר לעובדים איזון בין העבודה לפנאי. "בלונדון העובדים יותר קנאים לאיזון הזה. בניו יורק ותל אביב פחות, אבל כשניתנת להם האפשרות לייצר איזון בין עבודה לפנאי הם מחבקים את זה בשתי ידיים", הוא אומר.
ההטבות האלה, המשרדים ה'מגניבים' עדיין קיימים בהרבה מקומות, למה לוותר על הצ'ופרים האלה?
"כל הצ'ופרים של פינות פודים של שינה או עמדות פלייסטיישן אמורים לכאורה להיות איזשהו כלי למשיכת טאלנטים וגם כלי למיצוי הפוטנציאל של העובדים. בעיני זה לא משיג את המטרה. אם אדם רוצה לעבוד פה כי פלייסטיישן - עדיף שהוא לא יבוא. אם בגלל חדרי שנ"צ - זו לא הסיבה הנכונה. מצד שני, אם המטרה היא למצות פוטנציאל אז בסוף התפוקה הכי גבוהה מגיעה כשאדם יכול להשיג חיים מאוזנים. אנחנו לא חושבים שכל הפינוקים האלה לכשעצמם ייצרו יותר ערך או תועלת לארגון".
החבר'ה של בועת ההייטק כבר התבגרו
גם בחברת אורדרצ'ט (Order.chat), צ'טבוט להזמנת מקומות במסעדות, היו בצומת קבלת ההחלטה על אופי המשרדים לפני ארבעה חודשים. בסופו של דבר הם החליטו לשכור משרדים בקיבוץ. "אנחנו חבר'ה שכבר עברו כמה חברות והרפתקאות בהייטק והגיל הממוצע פה אולי יותר מחברת הסטארט-אפ הרגילה. לקחנו משרדים בקיבוץ העוגן ואנחנו לא כולאים את האנשים במשרד אלא מעודדים אותם לצאת לעשות סיבוב בדשא, פחות בקטע של להביא להם משחקי מחשב וגאדג'טים", אומר אלון שורצמן, מייסד ומנכ"ל אורדרצ'ט. שעות העבודה המקובלות במשרדי החברה הן 9 עד חמש או שש.
משרדי חברת Order.Chat
אתם חברת סטארט-אפ, האם הבחירה במשרדים מצומצמים ומחוץ למרכז לא הייתה פשוט לצורך חיסכון בעלויות נדל"ן?
אלון שורצמן, מייסד שותף ומנכ"ל Order.Chat
"זה לא עניין של חיסכון בעלויות פשוט רצינו לעשות משהו יותר כיפי וזה גם מביא אנשים אחרים ברגע שאתה מחוץ למרכז תל אביב. זה גם יותר טוב משולחן פינג פונג. אחרי שאתה עובר את זה כמה פעמים אתה מגלה שזה לא כל כך מלהיב. יש דרכים ליהנות בזמן העבודה בלי ה'צופרים' האלה. בשנות ה-2000 רצו שאנשים לא יילכו הבייתה, פה לרוב העובדים יש משפחות וילדים ואנחנו כן רוצים שהם ימצאו את האיזון וכך הם גם עושים את העבודה בצורה הרבה יותר יעילה מאשר אם יישארו עוד שעתיים או שלוש במשרד".
העובדים שלנו הם כמו רצי מרתון, אסור לשחוק אותם במשרדים
במשרדים של חברת ג'וי טיונס (JoyTunes) אפשר אמנם למצוא ארבעה חדרי מוזיקה אבל הם לא חדרי פנאי. החברה מפתחת אפליקציה ללימוד נגינה על קלידים ואלה חדרים פונקציונליים .כאשר עברו השנה למשרדים חדשים הם בחרו שלא לכלול בהם חדרי פעילויות פנאי. "אנחנו לא מאמינים ב'פינפוני' ההייטק בשביל לפתות עובדים חדשים בסיורים במשרד. אנחנו מאוד פרגמטיים ובהקשר הזה מאמינים באיזון ולא מתוך תפיסה שזה מקום עבודה ולאנשים יש חיים - זו לא הטבה לעובדים שיש איזון. אנחנו רואים את עצמנו בונים חברה גדולה וזה מרתון - אתה לא רוצה לשרוף את כל האנשים בחברה תוך חודש", אומר יובל קמינקא, מנכ"ל ומייסד ג'וי טיונס.
משרדי JoyTunes צילום: JoyTunes
יובל קמינקא מייסד ומנכל JoyTunes צילום: JoyTunes "רץ מרתון מקצועי שומר אנרגיה גם לקילומטר ה-40 אבל רץ מהר כבר מהקילומטר הראשון. זו מנטרה חמודה 'להתחיל הכי מהר ולהגביר את הקצב' אבל זה לא יעיל. אנחנו כן עובדים מהר והרבה אבל בתוך זה איזון הוא חשוב", הוא אומר. שעות העבודה בחברה מאוד משתנות ועל עצמו הוא מעיד שהוא יום אחד בשבוע הולך בארבע, כמה ימים בשש ויש ימים שהוא מגיע ב-7 בבוקר למשרד וימים שהוא חוזר ב-12 בלילה. "לאנשים שונים יש איזונים שונים. יש כאלה שיוצאים כמה פעמים בשבוע מוקדם לאסוף ילדים מהמסגרות ובלילה מתחברים שוב לעבודה. יש מוזיקאים ומעצבים שיש להם נפש אמן שעובדים 80% משרד מכיוון שאנחנו מרגישים שהם מאוד צריכים את היום הזה שבו יש להם את החופש לחשוב על דברים אחרים".
"העבודה היא מאוד אינטנסיבית שדורשת הרבה מאוד יצירתיות ולפעמים צריך להרגע, לחשוב, ולכן כן יש לנו חדר יוגה שהיום אין בו יוגה אבל עובדים יכולים להיכנס אליו להרגע ואולי יהיה לנו בעתיד גם שולחן פינג פונג. אבל זה לא בשביל לפתות עובדים חדשים. שאף אחד לא יבוא לעבוד אצלי בשביל זה, מדובר בפינוקים שהם חסרי משמעות", הוא אומר.
