סמנכ"ל הסביבה במיקרוסופט: "בינה מלאכותית היא נשק מהפכני במלחמת האקלים"

הניסיון להילחם בהתחממות הגלובלית הוא בעל חזיתות רבות, החל מהפחתת השימוש בכלי תחבורה ועד צמצום תעשיית הבשר - ויש גם מי שרותם נגדה טכנולוגיות של למידת מכונה. "לבינה מלאכותית יש את הפוטנציאל להיות כלי מהפכני. זה כלי חזק, שנמצא לרשותנו כדי להבין טוב יותר איך האקלים והאקוסיסטם שלנו עובדים, איך הם משתנים, ומה הן ההחלטות הטובות ביותר שאנחנו יכולים לקבל כדי לשנות את המסלול שאנו נמצאים בו עכשיו", אומר לוקאס ג'ופה, סמנכ"ל הסביבה במיקרוסופט Chief Environmental) Officer).

לדבריו, יש צורך במאמץ מרוכז מכולם: "הקהילה המדעית צריכה לאמץ טכניקות חדשות מעולם הבינה המלאכותית, וסטארט־אפים צריכים לחשוב על מודלים עסקיים חדשים מבוססי למידת מכונה". הפרויקט המרכזי שמוביל כיום ג'ופה הוא תוכנית AI for Earth, שהושקה בדצמבר 2017 בהשקעה שנתית של 50 מיליון דולר. "התוכנית שואפת להשתמש בשלושה עשורים של השקעה בבינה מלאכותית לפתרון בעיות בארבעה תחומים סביבתיים: חקלאות, מים, מגוון ביולוגי ושינויי אקלים", אמר ג'ופה.

הכניסה של ג'ופה למיקרוסופט לא בדיוק היתה סלולה מראש. מבחינתו העניין בנושאי סביבה החל לפני 15 שנה במלאווי שבאפריקה, שם התנדב במשך שנתיים במסגרת חיל השלום אחרי שסיים את לימודי התואר הראשון: "עבדתי במחלקת הפארקים הלאומיים וחיות הבר, עם קהילות שחיות על גבול פארקים לאומיים. מה שהכי הפתיע אותי היה שכל כך הרבה מהקהילות והפרטים שם חיו כל חייהם על גבול הפארק הלאומי ומעולם לא נכנסו פנימה, לא ראו את החיות שיש שם. זה הדגיש את הפילוג שקיים בין איפה שיש טבע למקום שבו אין טבע. עזבתי את החוויה הזו משוכנע שחייבים למוטט את המחסום הזה, אם אנחנו רוצים להגיע לדו־קיום עם שאר החיים על כדור הארץ".

צילום: מיקרוסופט

ג'ופה לקח את התובנה הזו ללימודי דוקטורט באקולוגיה באוניברסיטת דיוק בארה"ב, ולאחר שהשלים את הלימודים ב־2009 נקלט למיקרוסופט לתפקיד סמנכ"ל הסביבה שנוצר בעבורו. משם מוביל ג'ופה מאמצים לא רק להפיכת מיקרוסופט לירוקה יותר, אלא גם לשימוש בטכנולוגיות של החברה, ובראשן בינה מלאכותית, להפיכת העולם כולו לירוק יותר ולהאטת ההתחממות הגלובלית.

משקיעים בתוכניות חינוך

"תמיד חשבתי שאהיה יותר בצד של המחקר בנושאי סביבה", הוא מספר. "כשסיימתי את הדוקטורט קיבלתי הצעה להמשיך את המחקר בתחום, אבל לא באקדמיה אלא באחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. קיבלתי את החופש לבצע מחקר אקדמי ויישומי בנקודת החיבור שבין מדעי הסביבה למדעי המחשב. זו היתה הזדמנות מצוינת להקדיש שבע שנים לעבודה עם כמה ממומחי המחשבים המובילים בעולם בתחומים האלו, ולגלות איך פיתוחים חדשים כמו למידת מכונה ובינה מלאכותית יכולים להאיץ פתרונות סביבתיים".

בפרויקט AI for Earth מספקת מיקרוסופט לחברות ולעמותות גישה לטכנולוגיות הבינה המלאכותית שלה על בסיס שלושה עקרונות יסוד. לדברי ג'ופה, העיקרון הראשון הוא ש"תקציב לא יהווה מחסום. אנחנו רוצים לוודא שכל אחד שרוצה להשתמש בטכנולוגיה מבוססת למידת מכונה או בינה מלאכותית באחד מארבעת התחומים האלו יקבל גישה לטכנולוגיה שלנו בחינם. לשם כך יצרנו תוכנית מענקים שמאפשרת לכל אחד עם יישום פשוט לקבל גישה לטכנולוגיות החדשניות ביותר שלנו. יש לנו פורטפוליו של כ־200 מקבלי מענקים שפועלים בכל שבע היבשות, ביותר מ־50 מדינות בכל העולם. וזה רק בשנה הראשונה.

"העיקרון השני הוא שאנחנו עובדים על צמצום פער הידע בתחום. אנשים שמתמודדים עם אתגרים סביבתיים אינם בהכרח מומחים בינלאומיים במדעי המחשב ולמידת מכונה. אנחנו משקיעים בתוכניות חינוך כדי לאמן אנשים בתחום. העיקרון השלישי הוא שאנחנו בונים דברים ביחד עם זוכי המענקים. יש לנו את הכישרון המוביל בעולם, ואנחנו רוצים להנגיש אותו למקבלי המענקים". מיקרוסופט מזמינה ישראלים להגיש מועמדות להשתתפות וקבלת מענק במסגרתAI for Earth.

אחד הפרויקטים הבולטים של AI for Earth בתחום שינויי האקלים מתבצע עם סטארט־אפ בשם SilviaTerra, שפועל להקטנת ריכוז הפחמן הדו־חמצני באטמוספרה באמצעות שתילה חכמה של עצים. "הסטארט־אפ משתמש בלמידת מכונה כדי למפות את העצים במקום מסוים, לא רק ברמה של איפה נמצאים העצים אלא גם אילו זני עצים, באיזו מהירות הם גדלים, כמה פחמן דו־חמצני הם מאחסנים, והיכן הפוטנציאל הרב ביותר לגדל עצים שיכולים להוציא כמה שיותר פחמן דו־חמצני מהאטמוספרה. הם עובדים עם ארגונים בכל העולם כדי לטייב את ניהול הקרקע שלהם ולקדם פרויקטים לקיזוז פליטת גזי חממה".

מיפוי ברזולוציה של מטר

פרויקט אחר, עם ארגון אמריקאי בשם Chesapeake Conservancy, המחיש לג'ופה את העוצמה והיעילות של בינה מלאכותית. "זו עמותה קטנה, פחות מ־20 איש, שפועלת לשימור וטיפוח האקוסיסטם באזור אגן הניקוז של מפרץ צ'ספיק בחוף המזרחי", מספר ג'ופה. "זה אזור גדול ומגוון מאוד, בעל חשיבות כלכלית לארצות הברית. יש שם כמות גדולה של תעשייה, חקלאות, מרכזים עירוניים וכפריים, בשטח של 260 אלף קמ"ר. הם החליטו שהם רוצים למפות את כל העצים, המים, היערות, השדות והתשתית הבנויה כמו כבישים ובניינים כדי לאפשר ניהול טוב יותר של האקוסיסטם.

"הם רצו ליצור מאגר מידע מעודכן שיאפשר לאנשים לראות את הקרקע ברזולוציה שלא היתה זמינה קודם לכן, ונקטו בהתחלה שיטה מאוד מיושנת, שעלתה יותר ממיליון דולר ודרשה יותר משנה וחצי רק כדי ליצור סט נתונים בסיסי. חוקרים מובילים שלנו עובדים איתם יותר משנה, יש לנו עדיין הרבה עבודה, אבל במאי הכרזנו על התוצאות של אחד הניסויים האחרונים שלנו, שהראה שעם יכולות למידת מכונה מתקדמת בענן הצלחנו ליצור מיפוי ברזולוציה של מטר אחד לא רק של מפרץ צ'ספיק, אלא של כל ארצות הברית. הפקנו את המפה הזו בעשר דקות, בעלות של 42 דולר. זה משהו מהפכני, והם קיבלו מאתנו מענק כדי לשכור מומחי למידת מכונה שיעבדו בארגון שלהם".

כמה אתה מודאג משינויי אקלים? זה משבר שנצליח לבלום?

"האקלים כבר משתנה כתוצר ישיר של פעילות אנושית, והוא ממשיך להשתנות. פעולות שעשינו ימשיכו להשפיע בעשורים הבאים. השאלה היא כמה מהר יקרה השינוי הזה ומה יהיה ההיקף שלו. האם אני אופטימי לגבי היכולת שלנו לצמצם את התאוצה של השינוי הזה ואת המרחק שהוא ייקח אותנו? אתה חייב להיות אופטימי בתחום הזה".

הממשל הנוכחי פוגע במאמצים להילחם בהתחממות גלובלית?

"מבחינתי, הסוגיה היא איך עומדים במחויבויות של הסכם פריז. כמובן שממשלות צריכות להסכים לכך, אבל מה שדרוש הוא שארגונים ומגזרים כלכליים יעשו את העבודה הקשה שדרושה להפחתת גזי חממה. דברים שמיקרוסופט ויותר מאלף חברות אחרות בארה"ב ובעולם עושות מעודדים אותי. חברות משתפות פעולה ומכריזות שהן עדיין מחויבות. התחייבנו במיקרוסופט ב־2013 להפחית את פליטות הפחמן ב־75% עד 2030. היינו עושים את זה ללא קשר לממשל. זה חלק מהאידאלים שלנו. אם היינו היחידים אולי הייתי מודאג, אבל אני רואה הרבה חברות אחרות מתחייבות לעשות את זה וזה מעורר הרבה מוטיבציה".