המדינה תתנגד להעדפת תוצרת הארץ במכרז ענק לאספקת תשתיות תקשורת למשרדי הממשלה

המדינה תתנגד לעתירה מנהלית ובה דרישה להוספת סעיף המקנה העדפה לתוצרת כחול לבן במכרז ממשלתי ענק בהיקף מוערך של מאות מיליוני שקלים להתקנת ציוד תקשורת בכל משרדי הממשלה, יחידות סמך, וגופים נלווים. כך עולה מתכתובות שהגיעו לידי "כלכליסט".

הבקשה לצו מניעה הוגשה במסגרת עתירה מנהלית שהגישו חברות תשתיות התקשורת טלדור ופיברנט באמצעות משרד עורכי הדין מאיר בן שחר ויוסף שם טוב. העותרות ביקשו מבית המשפט לחייב את המדינה להכניס למכרז סעיף המקנה העדפה לתוצרת הארץ, בהתאם לתקנות חוק חובת מכרזים. על פי התקנות במכרזים לרכישת טובין (סחורה) המדינה צריכה להעניק להצעות המחיר של יצרנים כחול לבן יתרון של 15% על פני הצעות של יבואנים. אבל כפי שנחשף ב"כלכליסט" בנובמבר שנה שעברה, פורסם המכרז ללא תקנות העדפת תוצרת הארץ.

שר הכלכלה אלי כהן צילום: יאיר שגיא

המכרז ייסגר ב-13 בפברואר ולכן הוגשה הבקשה הבהולה להקפאתו עד שההליך המשפטי יסתיים.

בשבוע שעבר דחה דוד גדעוני, שופט בית המשפט המחוזי, בקשה של החברות להוציא צו מניעה זמני במעמד צד אחד שיחייב את המדינה להקפיא את המכרז, יחד עם זאת גדעוני חייב אתה המדינה להשיב לבקשה לסעד זמני עד מחר (רביעי) ב-15:00.

מהתכתובות שהגיעו לידי כלכליסט, המדינה תטען כי ועדת המכרזים החליטה לוותר על העדפת תוצרת הארץ משום שהמכרז אינו רק לרכישת מוצרי תקשורת אלא גם לאספקת שירותים להתקנת אותם מוצרים של תשתיות התקשורת. החוק המחייב להקנות העדפה רק במכרז לרכישת מוצרים, המדינה תטען כי אינה יכולה לפצל את המכרז לשניים.

המשנה למנכ”ל משרד הכלכלה, עו"ד נעמה קאופמן, כתבה ב-7 בינואר לחשב הכללי רוני חזקיהו כי מנהל הרכש הממשלתי (הכפוף לחזקיהו) כתב למטה כחול לבן במשרד הכלכלה כי "ועדת המכרזים החליטה שלא ניתן להפריד בין רכיבי הטובין והשירותים במקרה דנן". הטענה של מנהל הרכש היא כי פיצול המכרז לשניים עלול לייקר את ההצעות. במכתב טוענת קאופמן כי הדבר מנוגד לעמדת היועמ"ש, שכן עמדתו היא כי רק בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת לא יפצל עורך המכרז את הצעות המחיר בין טובין לשירות. משום שהיא סבורה כי יש חשש שוועדת המכרזים לא יישמה את הנחיות היועמ"ש, ביקשה קאופמן מחזקיהו לכנס את הוועדה ולהודיע על עצירת תהליכי המכרז.

החשב הכללי רוני חזקיהו צילום: אוראל כהן

ב-27 בינואר נשלח לקאופמן מכתב תשובה שעליו חתום חסן אסמעיל, סגן החשכ"ל ובו נכתב כי "החשב הכללי קיבל את המלצת הוועדה, ובהתאם החליט כי אין מקום להפעיל את סמכותו". כלומר, החשכ"ל לא יעצור את המכרז והוא מקבל את העמדה כי אי אפשר לפצלו.

התאחדות התעשיינים תומכת בתביעה של טלדור ופיברנט ואף שוקלת להצטרף אליה. במכתב ששלחה ד"ר נורית הראל יו"ר מטה כחול לבן בהתאחדות, לרוני חזקיהו כתבה "העדפת תוצרת הארץ הינה עניין של מדיניות ממשלתית ולא עניין של התפלפלות משפטית כפי שלצערי מנסים פקידי ממשל שונים לצייר. לא יתכן כי הגורמים הרלוונטיים במשרדך יוציאו הודעות תמיכה בהעדפת תוצרת הארץ בעוד שבפועל הם עושים כל שביכולתם על מנת להימנע מקיום הוראות ותכלית החוק"

מעבר לטיעון המשפטי, במשרד האוצר מתנגדים באופן מסורתי למתן העדפת לתוצרת הארץ כדי להימנע מהליכי מכרז מסורבלים. החלת העדפת תוצרת הארץ מחייבת בחינה של הספק והארץ שבה הוא מייצר את מוצריו - הליך מסורבל ואיטי שעלול להיגרר גם לבתי המשפט. שנית, קיימת גישה המעדיפה להסיר את כל החסמים והמכסים כדי לאפשר תחרות חופשית שמעודדת הוזלת מחירי והתייעלות

כאמור, מדובר במכרז שהיקפו המוערך מאות מיליוני שקלים, במסגרתו ייבחרו 2 ספקים מרכזיים לשנים הקרובות. החברות הזוכות יספקו ויתקינו על פי דרישה ובהתאם למחירון שנקבע במכרז, תשתית תקשורת לכל משרדי הממשלה, יחידות סמך, גופים נלווים ובהם גם המוסד לביטוח לאומי, רשות שוק ההון, שירות התעסוקה הישראלי, רשות מקרקעי ישראל, בתי החולים, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל ועוד.

המכרז מעסיק את ענף תשתיות התקשרות משום שזו הפעם הראשונה מזה 7 שנים שהממשלה פותחת לתחרות את רשימת הספקים להתקנות ציוד תקשורת. הפעם האחרונה שנערך המכרז הייתה ב-2011, אז נבחרו כספקיות ראשיות החברות בינת יישום, ומגלקום. בתחילת הדרך ההתקשרות עימם הייתה לשלוש שנים, ואז ההערכה הייתה כי ההיקף הכספי של ההתקשרות הוא 120 מיליון שקל, אלא שבמרוצת הזמן הוארך תוקף ההתקשורת שוב ושוב.

בשוק תשתיות התקשורת מסבירים כי מעבר לחשיבות הישירה של הזכייה במכרז שמבטיחה עבודה בהיקפים נעים לאורך שנים, המכרז משפיע גם על העבודה מול גופים לא ממשלתיים - חברות רבות במשק מעדיפות לוותר על הביורוקרטיה הכרוכה בבחירת ספק ופונות לחברות שנבחרו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, מתוך הנחה כי הבחירה והמחירים טובים.