המבקר: חשש לפלילים ברכש משטרתי; החברה של גנץ קיבלה הקלות תמוהות

מבקר המדינה מצא ליקויים בהתקשרות בין המשטרה לבין חברת "המימד החמישי" - שיו"ר כחול לבן בני גנץ היה היו"ר שלה. המבקר אמנם לא מזכיר את שם החברה או את שמו של גנץ, אך לפי כתבה שפורסמה בחודש שעבר ב"הארץ" אכן מדובר בה. גם הפרטים שאותם כותב המבקר, כמו שנת הקמת החברה ואופי הפעילות שלה - זהים לזה של "המימד החמישי". בעקבות הדוח, דרשו בליכוד לפתוח בחקירה פלילית נגד גנץ.

בנוסף פרסם מבקר המדינה לפני שעה קלה דוח על הרכש המשטרתי והוא קובע ש"הרכש שמבצעת המשטרה, המסתכם בכ-2.9 מיליארד שקל בשנה, מהווה נדבך משמעותי בכלל הרכש הממשלתי. בדוח זה מובא מכלול של ליקויים, חלקם חמורים, המצביעים על כך שהליכי רכש שביצעה המשטרה בשנים האחרונות בוצעו שלא בהתאם לעקרונות שביסוד חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ולעקרונות מהמשפט המינהלי".

אלשיך, גנץ והמערכת

על-פי דוח המבקר, שבדק בין היתר רכש מערכת טכנולוגית מתקדמת, בשנת 2016 הציעה חברה המכונה א', שהיא ככל הנראה "המימד החמישי", למשטרה לרכוש מערכת טכנולגית מתקדמת שהיא מפתחת. בעקבות פניית החברה הורה המכפ"ל דאז, רב ניצב רוני אלשיך, לבצע בדיקה מעמיקה בדבר יכולת המערכת ומידת התאמתה לצורכי המשטרה. ביולי 2016 בוצעה בחינה ראשונית של מידת התאמתה של אותה מערכה לצורכי המשטרה, בהתאם למדדי הצלחה שהגדיר הארגון. הבחינה נעשתה ללא תמורה וללא אישור של ועדת המכרזים.

בני גנץ צילום: רויטרס

לאחר שבחינת היכולת בוצעה בהצלחה, ניהל מנהל טכנולוגיות במשטרה משא ומתן עם החברה ובאוגוסט 2016 הוחלפו טיוטות חוזה, שעסקו ברכש המערכת. בין היתר נקבע כי אם הפיילוט יבוצע בהצלחה, המשטרה תתחייב לבצע את שלב ב', שהוא רכש המערכת המלאה במאפייניה הנוכחיים ובכלל זה שירותי הדרכה וייעוץ בשווי כולל של כ-50 מיליון שקל.

ב-30 באוגוסט 2016 התקיים דיון בנושא החברה, בראשות המפכ"ל אלשיך. בדיון השתתפו בין היתר סמפכ"ל המשטרה דאז וגם נציגים בכירים של החברה - יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל החברה - כלומר גנץ ודורון כהן. בסיכום הדיון הנחה אלשיך, בין היתר, כי תבוצע התקשרות בפטור ממכרז, מסוג פטור מבצעי.

מבקר המדינה, שבחן את פרוטוקול הדיון, העיר למשטרה כי יש טעם לפגם בהשתתפות הנציגים הבכירים של החברה בדיון. הוא הוסיף כי מדובר בחברה שהיא בעלת עניין ועל פי מהלך הדיון, הייתה הסתברות לכך שהמשטרה תידרש לנהל משא ומתן לקראת התקשרות עם החברה. לדברי המבקר, במצב דברים זה לא היה מקום לכך שבמסגרת הדיון המקצועי שבו נוכחים נציגים בכירים של הבחרה ידונו גורמים בכירים במשטרה במסלול ההתקשרות עם החברה.

המפכ"ל רוני אלשיך צילום: אלכס קולומויסקי

באוקטובר 2016 סיווגה ואישרה ועדת המכרזים את ההתקשרות לביצוע הפיילוט בסכום של 4 מיליון שקלים בפטור מבצעי. במחצית השנייה של 2017 בוצע הפיילוט במשטרה. לצורך ביצוע הפיילוט רכשה המשטרה חומרה בסך 1.5 מיליון שקל.

המבקר בדק אילו פעולות נעשו לאיתור ספקים פוטנציאלים בתחום זה לצורך ביצוע תמחור. בבדיקה התברר כי לא בוצעה כל פנייה רשמית בכתב לחברות טכנולגיות אחרות, כל שכן פנייה שכללה הסבר על צורכי המשטרה, על היקף ההתקשרות הפוטנציאלי, ובקשה לקבל מידע בדבר יכולותיהן בתחום. המבקר כתב כי מהשתלשלות האירועים עולה כי המשטרה ביצעה שתי בדיקות לבחינת מידת ההתאמה של המערכת - בחינת יכולת ופיילוט וכי בשתי הבדיקות נבחנה המערכת של החברה הספציפית בלבד ולא בוצע פנייה לחברות טכנולוגיות נוספות תוך הצגת מידע מלא על ההתקשרות הפוטנציאלית ככל שיעמדו בדרישות המשטרה, בסך של כ-50 מיליון שקל, כנדרש על פי ההוראות.

המבקר העיר למשטרה כי אילו הייתה נוקטת צעדים שונים - כגון עריכת מכרז סגור בדומה לתקנות חובת המכרזים במערכת הביטחון, עריכת מכרז דו-שלבי לרכישת מערכת הטכנולוגיות או קיום הליך תחרותי הכולל מסירת מידע רק לחברות טכנולוגיות בעלות סיווג ביטחוני מתאים - היה ביכולתה למזער את הסיכון לחשיפת דרכי הפעולה ושיטות עבודה שלה. 

עוד העיר המבקר כי במסגרת פעולתיה המשטרה נהגה בחוסר שוויון בין "המימד החמישי" לבין חברות נוספות בתחום הטכנולוגיה שעשויות היו לעמוד בקריטריונים שהוגדרו, בכך שלא הביאה לידיעתן כי בכוונתה לבצע רכש בסך עשרות מיליונים שקלים בשנים 2017 ו-2018, שכאמור תוקצב בתוכנית העבודה של המשטרה ולא איפשר להן להוכיח את יכולתיהן בתחום זה על מנת שיכולו להתחרות בחברה, שהיו"ר שלה בזמנו היה גנץ.

נוסף, כך מצא המבקר, ועדת המכרזים במשטרה הסתמכה על חוות דעת ובה פורט מידע עסקי מהותי על ה"מימד החמישי". בין היתר נכתב ב-2016 כי היא פועלת ארבע שנים ולחברה יש כחמישה לקוחות, גופים ביטחוניים. השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, הורה למשנה למנכ"ל משרדו "לבצע בחינת עומק של המשרד בנושא ה'מימד החמישי'. בינואר 2018 פרסם המדען הראשי במשרד דו"ח המציג כי החברה נוסדה רק ב-2014 ולא ב-2012, היא עסקה רק בפיתוח המוצר ולא ביצעה מכירות או התקנות. המבקר הוסיף כי גם על פי נתוני החברה במרשם החברות היא נוסדה במאי 2014.

המבקר העיר כי "יוצא איפוא שהתשתית העובדתית שהציג מנהל טכנולוגיות במשטרה לוועדת המכרזים בעת קבלת החלטתה לבצע רכש בפטור בשווי 4 מיליון שקלים מהחברה, ולפיה יש לחברה לקוחות שהם גופים ביטחוניים וכי החברה קיימת ארבע שנים, לא הייתה נכונה". בנוסף כתב המבקר כי "העובדות ולפיהן שום גוף לא רכש את המערכת מהחברה וממילא אין לה חמישה לקוחות המוגדרים גופים ביטחוניים - הן עובדות משמעותיות ורלוונטיות לקבלת החלטה בעניין ביצוע רכש בפטור ממכרז ולפיכך עובדות אלו היו חייבות להיות מובאות לידיעת חברי ועדת המכרזים שנדרשו לבחון את הנושא ולקבל החלטה". 

הפיילוט עצמו הסתיים בספטמבר 2017. בסיומו הורה המפכ"ל לקדם משא ומתן עם החברה לרכש "המגה-פרויקט". כמו כן הורה כי המימון הראשוני יתבצע מתקציב המשטרה ובהמשך באופן מדורג המימון יתבצע בעזרת משטרה זרה. כאשר המערכת תפותח בתוך המשטרה. בשלב זה תוכנית העבודה של המשטרה לשנים 2018-2017 כללה תקציב בסך 50 מיליון שקלים לביצוע המגמה פרויקט.

במאי 2018 הוצג לסגן החשב הכללי באוצר ולצוותו כי בכוונת המשטרה להגיש לוועדת הפטור בקשת פטור ממכרז לצורך התקשרות עם ה"מימד החמישי" לרכש המגה פרויקט. נציגי האוצר הבהירו למשטרה כי יהיה צורך בפרסום בקשת הפטור כדי לאפשר השגות ספקים נוספים בתחום זה, וכן יהיה צורך לבצע "בדיקת שוק מעמיקה בכדי שנמליץ לוועדת הפטור באוצר על מתן פטור 'ספק יחיד'".

ליקוי נוסף שהתגלה היה בתחום הקניין הרוחני. נמצא כי המשטרה קיבלה החלטה עקרונית, שלא השתכללה לכדי החלטה סופית, למסור לחברה קניין רוחני בתחום הטכנולוגי המסוים, על מנת שתשתמש בו לצורך פיתוח המערכת שלה. על פי התכנון, הקניין הרוחני היה אמור להימסר לשימושה של החברה תמורת הנחה חד-פעמית בהתקשרות לביצוע המגה פרויקט, אם יתבצע. זאת, בלי שחשב המשטרה העריך את ערכו של הקניין הרוחני של המשטרה שאמור היה להימסר לחברה א', ובלי שקדמה לכך פנייה לחשב הכללי כמתחייב מהוראות תכ"ם.

בתוך כך, לאחר פרסום הדו"ח הוציא משרד מבקר המדינה הודעה חריגה. בציוץ בטוויטר מסר דובר משרד המבקר שלמה רז כי "משרד מבקר המדינה אינו מבקר חברות פרטיות. הביקורת שפורסמה היום מותחת ביקורת על התנהלותה של משטרת ישראל בתחומי הרכש. מי שיקרא את הדו"ח בעיון לא ימצא בו את השם המימד החמישי ולא בכדי".

ליאור חורב

 "העסקת ליאור חורב - לא דווחה כנדרש"

הדוח מצביע על ניגודי עניינים שלא דווחו כנדרש. האחד נוגע להעסקתו של ליאור חורב וחברת גולדפינגר על ידי יובל גת שמונה לראש את"ק (חטיבת אוכלוסייה, תקשורת קהילה). "ראש את"ק", נכתב בדוח, "לא דיווח למחלקת המשמעת מאז אפריל 2016, מועד התחלת מתן השירות של חברת הייעוץ, ועד מאי 2018 על העבודה המשותפת שהייתה לו במהלך השנים 2016-2011 עם יועץ א' ולא פירט על היקף העבודה המשותפת ועומק הקשר שהיה ביניהם".

כלומר, גת לא דיווח על קשריו הקודמים, בין 2011 ל-2016, עם חורב וחברת גולדפינגר, כאשר החליט להעסיקם ב-2016. "בכל חוות הדעת המפורטת של תנ"צ יובל גת, שבה הוא משבח את חברת גולדפינגר, ושעליה הסתמכו מפכ"ל המשטרה ויועמ"ש המשטרה, לא נמצא אפילו פעם אחת איזכור לכך שכותב חוות הדעת המקצועית תנ"צ יובל גת, הינו מקורבו של בכיר חברת גולדפינגר – ליאור חורב", כותב המבקר.

 ניגוד עניינים נוסף נגזר מהיותם של רמ"ד טכנולוגי ורמ"ח פי"ם (פיתוח יישומי מחשב) נשואים. מפקדו של הרמ"ד לא העביר את השאלון בו הצהיר הרמ"ד כי תפקידה של רעייתו, רמ"ח פי"ם, עשוי להעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים, באישור רכש של מחלקת פי"ם.

הליכוד: לפתוח בחקירה פלילית נגד גנץ

בתגובה לפרסום הדו"ח, הגישה מפלגת הליכוד דרישה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח מיידית בחקירה פלילית נגד בני גנץ. מהמפלגה נמסר כי "התלונה הוגשה לאור הממצאים החמורים העולים מדו״ח מבקר המדינה ומעלים חשד שגנץ התקשר באופן לא חוקי עם המפכ"ל לשעבר רוני אלשיך בניסיון לקחת במרמה 50 מיליון שקלים מכספי הציבור לחברת 'המימד החמישי' בראשותו.

"לפי דו"ח המבקר - החברה של גנץ שיקרה לוועדת המכרזים, גנץ ואלשיך פעלו בחוסר שקיפות, החברה של גנץ גרמה למשטרה הפסד של 4 מיליון שקלים, הפסד שהיה צומח ל-50 מיליון שקלים לולא גנץ פשט את הרגל עוד קודם לכן. התקשורת וגורמי האכיפה קבעו כללי משחק שהציבור חייב לדעת הכל על מועמד לראשות ממשלה לפני הבחירות. בוגי יעלון אף אמר ש'ישראל צריכה ראש ממשלה שאין מה לחקור עליו'. אסור שיהיה דין אחד לנתניהו ודין אחר לבני גנץ. יש להורות על חקירה מיידית של בני גנץ".

תגובת כחול לבן

"אנו מודים למבקר המדינה על עבודתו החשובה. מדובר בדו"ח העוסק בהתנהלות המשטרה בכל הקשור למכרזים ופטור ממכרזים. בפעילותו של גנץ כיו"ר 'המימד החמישי' לא נפל דופי.

 "לצערנו דווקא בפרשה הביטחונית החמורה שמרחפת מעל ראש הממשלה בנימין נתניהו, מנוע מבקר המדינה מלחקור, בשל חקירת המשטרה בפרשה המתנהלת. אנו מקווים שבסופו של דבר ידע הציבור מדוע נתניהו שיקר ואז הודה שאישר מכירת צוללות מתקדמות למצרים מתחת לאפה של מערכת הביטחון? ואיך זה הגיוני שראש ממשלה מרוויח 16 מיליון ש״ח בעסקת 'צוללות תמורת עמלות'".

 תגובת המשטרה

מידי שנה משטרת ישראל מנהלת 13,000 הזמנות רכש לערך בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, כלל הליכי הרכש מבוצעים כחוק בהתאם לאמות מידה מקצועיות וצרכי הארגון, ובאופן שנועד להבטיח כי המוצרים והשירותים יעמדו בסטנדרטים הנדרשים ויתאימו לפעילות המבצעית של המשטרה. משטרת ישראל מקיימת תהליכי פיקוח ובקרה באופן תדיר, במסגרתם כבר נבחנו ואומצו ע"י המשטרה חלק ניכר מההערות שעלו בדוח המבקר, עוד בטרם פרסומו. דו״ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות אשר רובן ככולן מצויות על סדר יומה של המשטרה וזוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. נציין כי משטרת ישראל למדה את דו"ח מבקר המדינה ותפעל ליישום יתר הנושאים העולים בו.

באשר להתקשרות בנושא בינה מלאכותית (חברה א' המוזכרת בדו"ח): ההחלטה לאמץ טכנולוגיות של בינה מלאכותית התגבשה במשטרה בהסתכלות לטווח הארוך, נוכח המציאות הטכנולוגית המתהווה ועל מנת לתת כלים למ"י להתמודד עם אתגרים אלה ולמלא את תפקידיה כגוף אכיפה וחקירה. ההחלטה לצאת לפיילוט נועדה לבחון הצדקת הקמת פלטפורמת בינה מלאכותית במשטרת ישראל ובכל מקרה לא ניתנה כל התחייבות ולא בוצעה כל התקשרות מעבר לפיילוט זה. הפיילוט נדרש כדי לדייק את הדרישה המבצעית שתאפשר קיומו של הליך תחרותי. ההחלטה על פטור ממכרז לצורך ביצוע הפיילוט, התקבלה על ידי ועדת המכרזים ואושרה בוועדת הפטור המשרדית של משטרת ישראל. הפיילוט בוצע במתקן משטרתי שהוקמה בו תשתית יעודית לטובת הפיילוט. כלל נציגי החברה שעסקו בפיילוט עברו בדיקות בטחון מידע נדרשות, החברה הקימה את הפלטפורמה על שרתי המשטרה בלבד וכל המידע שעלה נמחק מיד עם סיום הפיילוט. אנו בטוחים כי תוצריו של הפיילוט שממומשים בימים אלו בתוך המשטרה, ישדרגו בעתיד באופן משמעותי את היכולת הטכנולוגית של המשטרה לממש את ייעודה, ויהוו כלי נוסף במאבק בפשיעה על כלל גווניה.

באשר להתקשרות שהסתיימה עם חברת גולדפינגר תקשורת: חברת גולדפינגר תקשורת נבחרה בהליך מכרזי תקין למתן שירותי אסטרטגיה תקשורתית למשטרת ישראל. מבחינה כרונולוגית עובדתית, במועד ההתקשרות הראשונה של המשטרה עם החברה (פברואר 2016), רח״ט את"ק לשעבר טרם גויס לשורות המשטרה, ולכן החשש לניגוד העניינים הלכאורי שבינו ליועץ העובד בחברה, לא יכול היה להתעורר במועד ההתקשרות עם חברת הייעוץ. החברה חתמה על תצהיר והתחייבות למניעת ניגוד עניינים וכן התחייבה כי ככל שיעלה חשש לניגוד עניינים במהלך התקשרותה עם המשטרה, תעלה זאת בפני הגורמים הנדרשים. במסגרת הליך גיוסו של רח״ט את"ק לשעבר, הוא מילא שאלון לבחינת ניגוד עניינים, אשר בצירוף קורות החיים שלו, נבחנו על ידי מחלקת משמעת והייעוץ המשפטי במשטרה. הארכת חוזה ההתקשרות עם החברה נעשה על פי כל הנהלים ובאישור משרד האוצר אשר בחן את כלל ההיבטים הכרוכים באישור זה. הנושא נבחן גם במועד הארכת ההתקשרות ולא נמצא חשש לניגוד עניינים כלשהו שעולה מהתקשרות עם חברת הייעוץ. בחינה זאת נעשתה גם בהתבסס על הצהרות והתחייבויות לניגוד עניינים עדכניות עליהם חתמו הגורמים הנוגעים בדבר שכיום אינם משרתים בארגון ולא מספקים שירותים עבורו.

המשרד לבטחון הפנים מסר בתגובה לדוח: "המשרד רואה בחומרה רבה את ממצאי המבקר המעלים ליקויים וכשלים חמורים בהליכי הרכש המשטרתי עד כדי חשש למעשים פליליים. דוח המבקר מוכיח באופן חד משמעי שיוזמת השר ארדן להכפפת חשבות המשטרה לחשב המשרד לבטחון הפנים היתה יוזמה נכונה, שהיתה מאפשרת פיקוח יעיל ומקצועי על הרכש המשטרתי וחוסכת כסף רב. חומרת ממצאי הדו''ח מחייבת שינויי עומק ביכולת הפיקוח של המשרד לבטחון הפנים על תהליכי הרכש המשטרתי והשוואתם למודל הפיקוח המתקיים כיום בין משרד המשפטים ופרקליטות המדינה וכן גורמי אכיפה נוספים".