פקידי האוצר רוצים לקצץ בהטבות המס לקרנות ההשתלמות

הסיטואציה הפוליטית חסרת התקדים שנוצרה עם ההחלטה על סיבוב בחירות נוסף, יחד עם גירעון ממשלתי גואה והאטה בצמיחה, חייבה את פקידי האוצר לגבש רשימה ארוכה של גזירות ורפורמות. מעבר לרעיונות המוכרים של העלאת שיעור מע"מ ומס הכנסה, או ביטול פטור ממע"מ על ירקות ופירות, פקידי האוצר מקווים שיצליחו הפעם לטפל ברעיון שקם ונופל כמעט בכל תקציב: הפחתת הטבות המס לפנסיות התקציביות וקרנות ההשתלמות.

לפי נתונים פנימיים של האוצר, נכון לשנת 2019 עלות הטבות המס בחיסכון בפנסיה התקציבית ובקרנות השתלמות היא כ־35 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, 7.9 מיליארד שקל הם שווי הטבות המס בקרנות השתלמות (6.4 בהפקדה ועוד 1.5 מיליארד בצבירה), והשאר בפנסיה התקציבית. לפיכך, סעיף הפנסיות ושוק ההון הוא הגדול ביותר ברשימת הטבות המס המכונה "הפטורים" - ומהווה יותר ממחציתם.

אלא שההטבות בפנסיה התקציבית, שלה זוכים עובדים במגזר הציבורי, הן הרגרסיביות ביותר במערכת. לא רק שהן מיטבות עם העובדים החזקים במשק, אלא שככל שהעובד חזק יותר, הוא מקבל יותר. מבוטחים פעילים בפנסיה תקציבית — היוצאת מתקציב המדינה, אשר מתחייבת לסכום קבוע וידוע מראש — מפרישים רק 2% משכרם ברוטו. לעומת זאת רוב ציבור החוסכים, שנמצאים במסלול פנסיה צוברת, מפרישים 7% משכרם לפנסיה והם גם חשופים לתנודותיות של שוק ההון.

עלות הטבת המס למקבלי פנסיה תקציבית נאמדת ביותר משני מיליארד שקל בשנה, כשקיים מתווה המגדיל את ההטבה עד לשנת 2025. לפי נתונים של האוצר שהגיעו ל"כלכליסט", ב־2012 הגיע שווי ההטבות הללו ל־1.7 מיליארד שקל, וב־2025 הוא צפוי לזנק לרמה של 2.8 מיליארד שקל. לכן פקידי האוצר יציעו לשר הבא לבטל לפחות חלק מההטבות אלו.

המהלך הנוסף שמתכננים באוצר קשור לקרנות ההשתלמות. כיום, הפרשות המעביד לעובד שכיר, המוגבלות לשיעור של 7.5% (או 8.4% לעובדי הוראה) מהמשכורת הקובעת, פטורות ממס הכנסה וביטוח לאומי עד למשכורת מרבית של 15,712 שקל (נכון לשנת 2017). רווחי ההון הנצברים מהפקדות אלו אינם ממוסים.

באוצר מסבירים כי הטבות המס בפנסיה נועדו לתמרץ את החיסכון של הפרט ולהגדיל את היקף החיסכון הכולל. לעומת זאת קרנות ההשתלמות הן אפיק החיסכון היחיד שבו ניתנות הטבות מס בפועל אשר אינו חיסכון לגיל פרישה.

שר האוצר משה כחלון. יוזמת הדרג המקצועי צילום: טלי מאייר

באוצר מנסים יותר מעשור שלם לבטל את ההטבה הזו, שממנה נהנים רק כשליש מהעובדים במשק, רובם בחמישון העליון, אך כל פעם שעולה סוגיית ביטולה, מתעוררת התנגדות עזה מהציבור ומההסתדרות. כעת, נבחנים שני שינויים שאינם ביטול מוחלט של ההטבה אלא קיצוץ בה. הראשון הוא הפחתת התקרה להפקדה בקרנות ההשתלמות מ־7.5% ל־6% — מהלך שיניב בין 1.1 ל־1.4 מיליארד שקל בכל אחת מארבע השנים הקרובות, לפי חישוב שנעשה באוצר.

המהלך השני הוא ביטול הפטור ממס על הקרנות החל מהשנה השביעית. קרי, בשש השנים הראשונות, רווחי ההון לא יהיו ממוסים, אך מהשנה השביעית, יוטל מס על הרווח. מהלך זה יניב סכום צנוע של כ־70 מיליון שקל בשנה הבאה, אך ב־2023 כבר תגיע ההכנסה מסעיף זה ל־280 מיליון שקל.