למרות השיפור: ישראל משיאניות הרגולציה ב־OECD

ראש הממשלה בנימין נתניהו התגאה אתמול (א') בישיבת הממשלה כשהציג נתונים מדו"ח חדש של ארגון ה־OECD העוסק בנטל הבירוקרטי במדינות החברות בו. "ב־2013, מתוך כל מדינות היינו מקום לפני אחרון - לפני טורקיה. הקמתי ועדה לקיצוץ הרגולציה והבירוקרטיה. עברו חמש שנים וקפצנו למקום ה־18 כשפינלנד משמאלנו. אין דבר כזה", כך נתניהו בישיבה.

נתניהו הדגיש כי למרות השיפור הדרמטי מהמקום הכמעט האחרון - או הראשון השלילי, ישראל עדיין נמצאת באמצע הרשימה בציון הכולל. ועדיין, הערך המוסף נמצא כאשר צוללים לתוך הפירוט ובודקים היכן נקודת התורפה - עבודה פחות נעימה שעלולה לצייר תמונה הרבה פחות מרנינה.

כלכלני הארגון מחלקים את הנטל לשני סוגי פעולות: עיוותים שנוצרים ממעורבות המדינה (כגון התקנת תקנות), וחסמים לתחרות הן בתוך המשק והן לגופים זרים. מטבע הדברים, אחרי הפחתת התקנות שנעשתה ב־5 השנים המדוברות, השיפור ניכר בקטגוריה הראשונה, אך לא בשניה, וזו אחת הבעיות הגדולות של המשק הישראלי כפי שהציבור חווה ונתניהו יודע. ישראל עדיין ניצבת במקום העשירי ברשימת המדינות המטילות הכי הרבה מחסומי כניסה הן לתוך המדינה והן לשחקנים זרים. עובדה המורגשת היטב בסופר הישראלי: "עודף רגולציה מעלה את יוקר המחיה. אם אתה לא יכול לייבא חופשי קורנפלקס, אז אתה משתמש במקומי שהוא יקר יותר. כשאתה מוריד את הרגולציה, אתה מפחית את העלויות וזה מתגלגל לכיס של הצרכן" כך אמר נתניהו באותה הישיבה, אך לא מיישם. עליו לפתוח את השוק למתחרים זרים וישראלים.

והנה הנתונים: בתת קטגוריה של מחסומים לסחר והשקעות זרות (FDI), ישראל במקום השלישי בעולם המערבי אחרי קוריאה ומקסיקו. למרות השיפור בהתערבות הממשלתית במגזר העסקי, בתת קטגוריה "התערבות ממשלתית בפעילות העסקית" ישראל ניצבת במקום החמישי בארגון. כשצוללים לתוך המגבלות שישראל מטילה על השחקנים הזרים - אלו שיכולים לחולל את השינוי, התמונה עגומה: ישראל במקום השני בהטלת רגולציה על ספקים זרים אחרי מקסיקו; מקום רביעי בהטלת מכסים אחרי מקסיקו וצ'ילה ומקום חמישי בהטלת מגבלות על הקלות בסחר בינלאומי.

הארגון מאפשר גם הצצה נדירה למדדי הנטל הבירוקרטי לפי תחומים שונים כגון תחבורה, אנרגיה, תשתיות ואינטרנט. לדוגמא, במשק החשמל ישראל היא שיאנית הרגולציה אחרי שוויץ. בתחבורה ישראל היא שיאנית הנטל על רכבות, דבר שככל הנראה בא לידי ביטוי בשירות לאזרחים. בתחום התחבורה האווירית נרשמה הדרדרות חריפה מהמקום ה־21 למקום החמישי.

בדיוק לפני שנה הגיע ארצה יו"ר ועדת הרגולציה של ה־OECD, שאמנם בירך את נתניהו אבל הכוונות הטובות רבות מן המעשים הקונקרטים. בדו"ח שהציג הוא שב וציין כי המשרדים הממשלתיים בישראל הם בעלי "שנאת סיכון" חריגה ומעדיפים לנקוט ברגולציה חריפה. לטענתו, תפקידם ומהותם של האחראים על הפחתת הרגולציה בכל משרד "לא מובנים, וחמור מכך, בכמה משרדים, הם אינם מתקבלים ככאלו". ב־OECD ציינו גם כי למרות שאגף טיוב הרגולציה במשרד ראש הממשלה עוקב אחר החקיקה ומבטיח תהליך RIA (אומדן כספי של הרגולציה בכל מהלך), במקרים מסויימים ישנם משרדים שפוסלים אותו. בנוסף מערכת הסינון היא מוגבלת, וכמה מהצעות חוק הכרוכות ברגולציה חדשה אף מצליחות לעקוף את הפרוצדורה. "הדבר נובע מהיותו של התהליך חסר סמכות רשמית על מנת לסנן כל הצעה רגולטורית" נכתב בדו''ח. גורמים במגזר העסקי המעורים בפרטי התוכנית ויישומה מסרו כי אכן אחת הבעיות הקשות של ה־RIA היא לא רק איכותו הלקויה לעיתים אלא בעיקר כי מדובר בתהליך שאינו מחייב.

ב־OECD מעלים בעיה מבנית נוספת במשק הישראלי: חוסר התיאום בין משרדי הממשלה ובעיקר בין הרגולטורים בישראל, כאשר אותם גורמים "אינם ממוסדים לחלוטין. שיתוף המידע, המומחיות והידע בין רגולטורים - אינו שיטתי" נכתב בדו"ח.