מעלה ריבית או לא? הזיגזג של אמיר ירון הפיל את הדולר

גם הפעם מה שהצית לכאורה את גל ההתחזקות היה נגיד הפד ג'רום פאוול, ששוב התבטא בעד הפחתת ריבית בארה"ב. אלא שדברים דומים אמר פאוול כבר לפני שבועיים, אז הכריז רשמית על תפנית במדיניות, כך שעל פניו לא היה מה להתרגש מההתבטאות האחרונה של פאוול. מאידך, נגיד בנק ישראל שחרר השבוע כמה אמירות משלו בנושא הריבית ושוק המט"ח, ובשוק ההון הישראלי ישנה תמימות דעים כי השפעת הנגיד, פרופ' אמיר ירון, על השקל־דולר הרבה יותר משמעותית מזו של מקביליו בחו"ל.

ג'רום פאוול צילום: שאטרסטוק, אי פי איי

מסרים מבלבלים

בתחילת השבוע התכנסה הוועדה המוניטרית, בראשות ירון, והותירה את הריבית על כנה – בפעם השישית ברציפות. באותו מועד הוצגו תחזיות של חטיבת המחקר של בנק ישראל, שמורכבת מכלכלני הבנק, ומה שמשך את תשומת הלב היה תחזית הריבית של החטיבה, ששוב הציגה העלאה אחת ברבעון השלישי של 2019 (יולי-ספטמבר). המשמעות המעשית של אותה תחזית, בשילוב הותרת הריבית ביולי, היא ברורה: בנק ישראל יעלה ריבית בפגישה הבאה, בסוף אוגוסט, שכן אחריה החלטות הבאות יתקיימו כבר ברבעון הרביעי של השנה. זה כבר לא עניין כלכלי, אלא קלנדרי.

הנגיד התייצב כמה דקות אחרי ההחלטה למסיבת עיתונאים והצהיר כי הותרת התחזית הזו איננה מחדל אלא החלטה מחושבת, אך ביקש להדגיש כי התחזית של כלכלני הבנק אינה של הוועדה המוניטרית, המחליטה על גובה הריבית, ולפיכך גם איננה מחייבת אותה או את חבריה. אך הצהרתו היתה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. האתרים הכלכליים יצאו בכותרות כי בנק ישראל הותיר את תחזית הריבית על כנה, וכל ההסברים מקומם בספרי הכלכלה או ההיסטוריה.

הנגיד אמיר ירון צילום: רויטרס

אחרי שהשוק לא קנה את הסבר "ההפרדה" בין הוועדה המוניטרית לחטיבת המחקר, השקל החל את דרכו למעלה וכשיומיים אחרי פאוול אותת על הורדת ריבית ודאית וכמעט מיידית - הזינוק של השקל התעצם. אם בארצות הברית ובאירופה יורידו ריבית, ובישראל יעלו אותה, פערי הריביות יגדלו - ובעוצמה כפולה ומכופלת.

ואם לא די בכך, פרופ' ירון שחרר פליק פלאק נוסף. הוא טען כדי להרגיע את שוק המט"ח שכלי ההתערבות בשוק עומד לרשותו, אך מיד הדגיש כי הבנק יתערב רק כאשר יבחין ב"תנועות חריגות שאינן מסתדרות עם האלמנטים הבסיסים של המשק".

האם ישנן חומות סיניות בין הכלכלנים לחברי הוועדה המוניטרית? כלכלני הבנק יושבים בתוך הישיבות של הוועדה, לרבות החלטות ריבית, ולפי בנק ישראל עצמו, התחזית של הכלכלנים מבוססת גם על שיחות והתנהלות של הוועדה. כלומר אין ממש נתק בין הכלכלנים לחברי הוועדה, ואם ירון ניסה להציג מצג כזה, הוא נכשל כישלון חרוץ.

"הנגיד שגה שגיאה של טירונים ואיפשר הצגת תחזית מטעה של חטיבת המחקר. אחרי זה זיגזג כשערער על תחזית זו. זו פגיעה נוראית באמינות של בנק ישראל", מסר בכיר בשוק ההון. דבריו עלו בקנה אחד עם התחושה שרווחה בשוק במהלך סוף השבוע אחרי מסיבת העיתונאים, שבה ירון נראה מבולבל ולא חד, ואף הודה בכנות ראויה לשבח: "הדיונים אף לא פעם לא פשוטים, אך הפעם היו מורכבים במיוחד, שכן ההתפתחויות מאז החלטת הריבית האחרונה היו בכיוונים מנוגדים". בכך הוא היטיב להציג את "הדילמה המוניטרית" במלוא עוצמתה.

איבוד מומנטום

המסר שיצא בשבוע שעבר מהבנק המרכזי אמנם היה מבלבל, אולם ייתכן כי ירון לא התבלבל, ורק חוסר ניסיונו הביא להצהרות ששיקפו מאבק בתוך הוועדה בין אלו שרוצים להותיר ריבית נמוכה לבין אלו שמבקשים להתניע תהליך "נורמליזציה" כמה שיותר מהר. הדבר יתברר בשבוע הבא עם פרסום הפרוטוקולים ובהם תוצאות ההצבעה. גם ייתכן שבנק ישראל נקלע לפלונטר הרבה יותר מורכב: יש נכונות לחידוש העלאות ריבית כדי להשיב את המשק ל"מצב נורמלי", אך ההתמהמהות של החודשים האחרונים גרמה לאיבוד המומנטום: עם רוח נגדית כה חזקה מצפון, הרבה יותר קשה לסובב את גלגל ההגה.