מנדלבליט ממשיך לפורר את תדמית היועמ"ש

עד לרגע זה מסרב דובר משרד המשפטים משה כהן, להשיב לשאלה אחת פשוטה: האם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אישר את הדחתה של מנכ"לית המשרד אמי פלמור. לפי פרסומים בתקשורת, מנדלבליט קבע שקיים "קושי משפטי" אך אין "מניעה משפטית" לביצוע המהלך.

מסיבות שאינן ברורות, כהן מתעקש להקפיד על דבר אחד: להסביר כי פלמור לא הודחה או פוטרה, אלא "פרשה", ומפנה את העיתונאים להודעה ששיגר בעקבות האירוע המביש: "בתום חמש וחצי שנים כמנכ"לית המשרד, אמי פלמור תפרוש מתפקידה בימים הקרובים בסיכום עם שר המשפטים, אמיר אוחנה, ועל פי בקשתו". לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שצירוף המילים הלא נחוץ והדי מפתיע, "על פי בקשתו" (של אוחנה), מעיד כי פרישה מרצון לא היתה כאן.

אמי פלמור צילום: אוראל כהן

לשאלה האם היועמ"ש אישר או לא את פיטוריה של פלמור השלכות חשובות דווקא עליו - ולא רק על פלמור. למרות שנציב שירות המדינה הוא זה שצריך להכריע בסוגיה, האם השר אוחנה יוכל להחליף מנכ"לים בעיצומה של תקופת בחירות ולמנות את אופיר כהן האלמוני באמצעות ועדת חריגים - כותב נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ מפורשות כי "בתקופה זו חלים הסייגים והמגבלות על מינויים בתקופת בחירות, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה" - קרי, הוא יחליט, אך על בסיס הנחיותיו של מנדלבליט.

כדאי מאוד לעיין בהנחיה כולה של מנדלבליט שמטיב לתאר איך צריכה להתנהל ולהתנהג בנושא מינויים ממשלת מעבר שנמצאת בעיצומה של תקופת בחירות, אך חובה –דווקא על רקע פיטוריה של פלמור - לקרוא את 188 המילים שהוא כותב ספציפית בנוגע לסוגיית מינוי/הדחת מנכ"לים מכהנים.

"ככלל, על שר המכהן בתקופת בחירות להימנע מהחלפת מנכ"ל המשרד", כותב מנדלבליט במו ידיו ואין צורך להרחיב. "אמנם, בדרך-כלל, שר רשאי למנות מנכ"ל בהתאם לשיקול דעתו, בכפוף לבדיקת כישורי המועמד, כמו גם לסיים את כהונתו" – קרי, מנדלבליט מדגיש את חשיבותם של כישורי המועמד, אלמנט חיוני בכל מינוי ומינוי בימים כתיקונם, קל וחומר בתקופה בה האינטרסים הפוליטיים מפלגתיים עלולים לדחוק החוצה את האינטרס הציבורי, כפי שכותב מנדלבליט עצמו בפרקים קודמים.

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט צילום: יאיר שגיא

לפלמור 23 שנות עבודה מוכחות במשרד בהן כיהנה כפרקליטה פלילית, כמנהלת מחלקת חנינות וכמעט רבע מהזמן כמנכ"לית המשרד. יצוין כי פלמור היא פקידה מאוד מוערכת בשירות המדינה. אופיר כהן, מועמדו של אוחנה, הוא אלמוני שלא מכיר את המשרד, לא את השירות ולא ברור מה ניסיונו הניהולי. כהונתו תהיה בגדר "ניסוי כלים" שזכאי ורשאי לבצע שר בקבע - אך לא שר בממשלת מעבר.

"מדובר במינוי אישי של השר, ושרים אכן נוהגים לעתים להחליף את מנכ"ל המשרד עם כניסתם לתפקיד, או בסמוך לאחר מכן. עם זאת, המנכ"ל הוא הדרג המקצועי הבכיר במשרד ואינו חלק מהדרג הפוליטי, והחלפתו בתקופת בחירות עלולה לגרום לחוסר יציבות שלטונית, לתפקוד לקוי של המשרד ואף לניצול לרעה של סמכויות שלטוניות", ממשיך מנדלבליט במה שנראה כנבואה שתגשים את עצמה בקרוב.

כאן עולה סוגיה מעניינת נוספת: מנכ"לי משרדים הם מינוי אמון, אך הם אינם חייבים להיות מינויים אישיים או פוליטיים. יתרה מזו, במסורת השלטונית הישראלית, ישנם 3 משרדים בהם נהוג למנות מנכ"ל בעל רקורד מקצועי מוכח: האוצר, הביטחון, והמשפטים. משה כחלון היה הראשון ששבר את המסורת כאשר מינה את שי באב"ד –שהיה מספר 11 ברשימתו, למנכ"ל משרד האוצר ואוחנה יהיה השני עם מינויו של כהן. שוב נזכיר: כחלון היה שר אוצר בממשלת קבע שנבחרה על ידי העם וזכותו לשבור את המסורת. "מכאן העיקרון האמור שלפיו, ככלל, יש להימנע משינויים בתפקידי מנכ"לים בתקופת בחירות" מסביר מנדלבליט.

אלא שהיועמ"ש פותח פתח לחריגים: "לצד זאת, יש לזכור כי מנכ"ל המשרד משמש גם כגורם מתווך בין הדרג המקצועי ובין השר ועבודה תקינה של המשרד מחייבת יחסי עבודה ואמון תקינים בין השניים. לכן, במקרה בו השתכנע נציב שירות המדינה כי אין מנוס מהחלפת המנכ"ל לשם תפקודו התקין של המשרד, ניתן יהיה לחרוג מן הכלל האמור. במסגרת זו יהיה מקום ליתן משקל ממשי לשאלה האם המנכ"ל המכהן הוא מנכ"ל שמונה מתוך שירות המדינה, או מנכ"ל שמונה על-ידי השר הקודם מחוץ לשירות הציבורי". ובכן, פלמור הגיעה מהשירות הציבורי, שם היא עבדה כל חייה. יתרה מזו, על רקע מקצועיותה והא-פוליטיות שהפגינה היא זכתה להארכת כהונה על ידי שרה ימנית עם תפיסה משפטית מנוגדת לחלוטין מזו של השרה שמינתה אותה מלכתחילה (ציפי לבני). יותר שירות ציבורי מזה - אין. אך במקרה הזה, היא זו שהודחה, עולם הפוך.

"במקרה בו קיים צורך כאמור בהחלפת המנכ"ל, על השר למנות, ככלל, עובד מדינה בכיר כממלא מקום המנכ"ל, בכפוף למגבלות הקבועות בסעיף 23א לחוק המינויים", מסכם מנדלבליט. כהן אינו עובד מדינה ולבטח לא בכיר, אלא מינוי אישי, פוליטי ואף מפלגתי.

האם שופטי בג"ץ הם אלו שיכריעו בסוגיה זו כמו בסוגיות אחרות: ספק רב. "אין להנחיה משקל של חוק ואף לא של תקנה. אבל יש לה משקל. גם היועץ עצמו צריך לנמק מדוע נתן פטור במקרה הזה מעמידה בהנחיה. ניתן לעתור להבנתי אם כי לא ברור מה הסעד המתבקש, בהינתן שפלמור לא נאבקת (בעיה של זכות עמידה)", הסביר ד''ר יובל יועז, פרשן משפטי. גם אם הדחתה של פלמור ומינויו של כהן יאושרו, הנזק שנגרם לתדמיתו של יועמ"ש – הממילא פגומה - ובעיקר אלו שיגרמו למשרד המשפטים,  הם עובדה מוגמרת.