בזק נקנסה ב-30 מיליון שקל על פגיעה בתחרות
הממונה על התחרות הטילה על החברה את הקנס על ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת. מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר נקנסה ב-500 אלף שקל
הממונה על התחרות מיכל הלפרין, הטילה על בזק קנס מינהלי בגובה 30 מיליון שקלים על ניצול לרעה של מעמדה המונופוליסטי בתשתיות תקשורת ופגיעה בתחרות באספקת שירותי תקשורת. זאת לאחר שימוע שנערך לחברה.
- הקנס על בזק: ככה המדינה לא תצליח לרסן מונופולים דורסניים
- רשות ההגבלים: בזק ניצלה לרעה מעמדה כמונופול לחסימת מתחרים
- בזק רשמה הפסד עצום של 1.57 מיליארד שקל ברבעון השני
בנוסף הטילה הממונה על מנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר, קנס של 500 אלף שקל.
הממונה הודיעה היום לבזק גם על כוונתה להטיל עליה קנס מינהלי נוסף בסך של כ-8 מיליון שקל על מסירת מידע מוטעה במסגרת הבדיקה שערכה הרשות לבחינת הפרותיה.
הרשות: "הנדלר ידעה ולא מנעה"
"מעשיה של בזק נושאים חומרה מיוחדת נוכח מועד ביצועם, בסמוך לכניסת מתחרים חדשים באספקת שירותי תקשורת על גבי רשתות תקשורת קוויות עצמאיות", נכתב בהודעת הרשות. "בשל פעולות בזק נדחתה האפשרות של הציבור ליהנות מהתפתחות של תחרות באספקת שירותי תקשורת. תחרות זאת יש ביכולתה לשפר את איכות הרשת המסופקת ללקוחות ולהוריד את המחירים של שירותי תקשורת שונים כמו טלוויזיה ואינטרנט".
לגבי ההחלטה להטיל את הקנס המינהלי על הנדלר נכתב: "לגביה נמצא כי היתה מודעת למדיניות החברה ולמעשי בזק המפרים את החוק ולא מנעה את ההפרות למרות שהיה בסמכותה ובאפשרותה לעשות זאת".
כאמור הרשות שוקלת להטיל על בזק קנס נוסף של 8 מיליון שקל. זאת לאחר ש"בזק העבירה לרשות מידע מוטעה לכאורה ביחס לשיטות השחלת הסיבים בהן היא משתמשת. בזק מסרה מידע מוטעה לכאורה לרשות בתשובותיה השונות לדרישות נתונים שנשלחו לה ובכך עיכבה והקשתה בצורה משמעותית על הליך הבדיקה.
"על פי הנטען בהודעת הממונה לבזק, בזק לא פנתה אל הגורמים הרלוונטיים בחברה טרם המענה לדרישות הנתונים ולא בחנה את בסיסי הנתונים הקיימים אצלה. כל זאת, על אף שנדרשה לבדוק ולספק את המידע בשלוש הזדמנויות שונות, לכל הפחות. רק לאחר שעובדי הרשות ערכו סיור בגובי התקשורת של בזק ובחנו בעצמם את שיטות השחלת הסיבים שנהוגות על ידי בזק, הבהירה בזק לרשות כי המידע שנמסר לה היה שגוי".
קביעת הממונה, כך על פי הודעת הרשות, יוצאת בתום בדיקה מקיפה שערכה רשות התחרות במהלך השנתיים האחרונות. במסגרת בדיקה זאת בחנה הרשות את התנהלותה של בזק ביחס למתן שימוש בתשתיות הפסיביות שלה ואספה נתונים מגורמים רבים ובהם בזק, מתחרותיה ומתחרות פוטנציאליות של בזק וכן ממשרד התקשורת. כמו כן התייעצה רשות התחרות עם מומחה הנדסי.
ברקע הפרשה רצונן של סלקום ופרטנר לפרוס רשת תקשורת קווית עצמאית מבוססת סיבים אופטיים בישראל, לספק באמצעותה שירותי תקשורת לצרכנים פרטיים, ובכך להתחרות בשירותי התקשורת שמספקת בזק על גבי הרשת הקווית שבבעלותה.
בזק מחזיקה בתשתית פסיבית, שהיא מערכת של צינורות, עמודים ומתקנים נוספים, הפרוסה ברחבי המדינה ומאפשרת העברת כבלי תקשורת אל הבתים בישראל. במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי שיזם משרד התקשורת עוד בשנת 2012, נקבע כי מתחרים יוכלו להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק לצורך פריסת רשתות תקשורת קוויות עצמאיות.
התשתית הפסיבית של בזק היא תשתית התקשורת היחידה המגיעה כמעט לכל בית בישראל ובמקומות רבים בארץ זוהי התשתית היחידה המתאימה לפריסת כבלי תקשורת. הקמת תשתית פסיבית עצמאית נוספת ביישובים מאוכלסים היא בעייתית, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, עבודות החפירה הנרחבות הנחוצות, השיבושים שהקמת תשתית כזאת יוצרים לציבור הרחב וריבוי ההיתרים הנדרשים להנחתה. משום כך תשתית התקשורת הפסיבית של בזק הכרחית על מנת לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית מתחרה אל בתי הלקוחות.
פניות אל בזק מצדן של חברות כסלקום ופרטנר המבקשות להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק על מנת לפרוס רשתות תקשורת קוויות עצמאיות נתקלו בקשיים ועיכובים רבים.
"בזק חסמה גישה לבניינים"
בדיקת הרשות התמקדה בשני קשיים מרכזיים אותם הציבה בזק, כעניין שבמדיניות, בפני המתחרות שביקשו לעשות שימוש בתשתית הפסיבית שלה על מנת לפרוס רשת תקשורת קווית.
בזק חסמה בפני מתחרותיה את המעבר אל המקטעים הסופיים המחברים בין התשתית ברחוב לבנייני לקוחות הקצה (מקטע הגישה לבניין), אשר נחוצים על מנת להגיע לבתי הצרכנים. זאת למרות שמדובר במקטעים שאינם של בזק לטענתה. בזק אפשרה פריסה בתשתית הפסיבית שלה עד לגוב האחרון שלפני הכניסה למקטע הגישה לבניין, וחסמה את האפשרות לצאת מן הגוב ולהעביר את הכבל למקטע הגישה לבניין.
משמעות סירובה של בזק הוא שעל המתחרות בבזק לחפור ולהקים תשתית פסיבית עצמאית במקטע הגישה לבניין מהגוב שאותו הקימו בסמוך לגוב האחרון של בזק. הקמה עצמאית של התשתית במקטע הסופי כרוכה בין השאר בעבודות חפירה, במטרד ציבורי, בהשגת היתרים מרשויות שונות ובקבלת הסכמה מוועדי בתים לביצוע עבודות מורכבות אלה ולשיקום פני השטח. כל אלה מתרגמים לעלויות ניכרות המתווספות לפרויקט יקר ועתיר סיכונים וליצירת עיכוב משמעותי בהקמת רשת תקשורת קווית עצמאית.
יצוין, כי לפני מספר חודשים אישר בית משפט המחוזי מרכז בלוד לנהל תביעה ייצוגית נגד החברה בהיקף של חצי מיליארד שקלים, על עיכוב רפורמת השוק הסיטונאי".
מבזק נמסר כי "החברה לומדת את ההחלטה".
טרם התקבלה תגובת סטלה הנדלר.