תחנת הכוח הסולארית הגדולה בישראל קיבלה רישיון הפעלה קבוע
השדה הסולארי של תחנת "שניאור צאלים" של שיכון ובינוי מתפרס על פני 1,300 דונם בנגב ולו הספק של כ-120 מגה וואט. הפעלתה המסחרית תחל בתוך כמה שבועות
מליאת רשות החשמל העניקה רישיון הפעלה קבוע לתחנת הכוח "שניאור צאלים", שהיא תחנת הכוח הסולארית הקרקעית של חברת שיכון ובינוי. אישור מליאת רשות החשמל לוּוה באישור מקביל של שר האנרגיה יובל שטייניץ, מה שאפשר ערב סוכות את חיבור התחנה לרשת החשמל הארצית לקראת הפעלתה המסחרית בתוך כמה שבועות.
- סולל בונה ובילקטריק יבנו את השדה הסולארי של שיכון ובינוי בצאלים
- עכשיו זה סופי - הפרויקט התרמו סולארי של שיכון ובינוי קיבל חסינות ממשרד האוצר
- מוסדיים בישראל נתנו לשיכון ובינוי הלוואה של חצי מיליארד שקל
תחנת הכוח האמורה נחשבת לשדה הסולארי הקרקעי הגדול בישראל, עם הספק של כ-120 מגה וואט. שטחי השדה הסולארי מתפרסים על פני כ-1,300 דונם בקרבת קיבוץ צאלים, בארי, רעים, שדה אברהם, יתד ופריגן. לדברי רשות החשמל, היקף השטחים הרחב חייב את בעלי הקרקעות לבצע חילופי קרקע שהסדירו חלוקה הוגנת ושוויונית ביניהם.
התוכנית המקורית משנת 2012 היתה להקים תחנת כוח תרמו-סולארית, בדומה לזו ששיכון ובינוי מפעילה באשלים. במהלך 2014, ובתמיכת רשות החשמל הישנה בראשות אורית פרקש הכהן, הפעלת התחנה הומרה מתרמו-סולארי לסולארי "רגיל" בשל החשש שהקמתה תשית על הציבור עלויות עודפות של מיליארדי שקלים, בדומה לתחנות האחרות שהוקמו
בנגב, ולכן כאמור נבנתה התחנה בטכנולוגיה פשוטה יותר, מהלך שחסך ליזמים מאות מיליוני שקלים בהקמה.
מאחר והתוכנית המקורית להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית לוותה בהתחייבות מדינה לתעריף גבוה, המדינה ושיכון ובינוי נאלצו בהוראת המשנה ליועמ"ש דאז אבי ליכט להגיע להסכמה על התעריף החדש של התחנה הסולארית הקרקעית וזה נקבע על כ-34 אג' לקילוואט/שעה.
שיכון ובינוי מדווחת הבוקר לבורסה ש"התקבולים ברוטו ממכירת חשמל שייוצר על ידי המתקן, יסתכמו בסך של כ-75 מיליון שקל לשנה, ויתפרסו על פני תקופת הפעלה של כ-20 שנה".
התוכנית המקורית להקמת תחנת כוח "ירוקה" על ידי חברת שיכון ובינוי יצאה לדרך ב-2010 עם הכרזה של שר האנרגיה דאז עוזי לנדאו לקדם את המיזם כפרויקט לאומי. ב-2012 הופקדו התוכניות הראשוניות אולם כאמור רק ב-2014 רשות החשמל כפתה שינוי ייעוד לתחנת כוח סולארית "רגילה". בשורה התחתונה מיזם שעלה יותר מחצי מיליארד שקל "נמרח" במוסדות התכנון ובמשרדי הממשלה 9 שנים עד להפעלתו המיועדת.