קצא"א לבג"ץ: הקפיאו את קו הרכבת הסגול

חברת קצא”א (קו צינור אירופה אסיה) עתרה לבג”ץ בימים האחרונים בדרישה לבטל את התוכנית הקיימת של הקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב. לטענת קצא”א, התוכנית אושרה תחת חוסר סבירות קיצוני, משום שבשטח התוכנית עובר קו צינור דלק בקוטר 18 אינץ' “שאין לו תחליף והוא חיוני למשק האנרגיה של ישראל”. קו זה מזרים לדברי החברה “80% מהדלק הגולמי הנדרש לבתי הזיקוק בחיפה” ובנייה בסמיכות אליו מציבה “סיכון משמעותי לפגיעה בשלמותו” ומסכנת את משק האנרגיה של ישראל.

למעלה מימין: שר האנרגיה יובל שטייניץ, השר להגנת הסביבה זאב אלקין ויו”ר קצא”א ארז חלפון צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

קצא”א הגישה את העתירה נגד שורת משרדי ממשלה לרבות משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, המועצה הארצית לתכנון ובנייה, חברות מקורות, תשתיות נפט (תש”ן) ונתיבי תחבורה עירוניים (נת”ע) ועוד גורמים. החברה דורשת להקפיא כל תכנון, כמו גם עבודות בשטח - נוכחיות או עתידיות - של הקו הסגול של הרכבת הקלה של גוש דן.

הקו הסגול הוא הקו השלישי שאמור לקום במסגרת מערכת הסעת ההמונים שמתוכננת במרכז המדינה. לפי נת”ע מדובר בקו רכבת עילי לאורך 29 ק”מ, עם קיבולת הסעה של כ־60 מיליון איש בשנה. הקמתו נאמדת בכ־9 מיליארד שקל, והפתיחה הלא רשמית מתוכננת ל־2026. הקו יתחיל בתחנת רכבת מרכז (סבידור) בתל אביב, ימשיך לאורך הרחובות בן יהודה ואלנבי ומזרחה עד מחלף אלוף שדה בכביש 4. בנקודה זו הקו צפוי להתפצל לשתי זרועות: הראשונה דרך בית החולים שיבא, רמת גן, קריית אונו וגבעת שמואל; הזרוע השנייה תמשיך לאורך כביש 461 בתחומן של הרשויות אור יהודה ויהוד־מונוסון ועד לקצה הזרוע בכביש 40, צומת בני עטרות. בקצה הקו מתוכננים מרכז תחזוקה לרכבות, ומרכז תחבורה הכולל מסוף אוטובוסים וחניון חנה וסע בן 2,000 מקומות חניה.

לאחר השלמתו העתידית של הקו הסגול, במרכז המדינה צפויה לעבוד רשת של שלושה קווים - השניים האחרים הם הקו האדום שיצא מפתח תקווה לבת ים ויעבור בתל אביב, והקו הירוק מחולון להרצליה. רשת זו תאפשר תנועה קלה בין מספר ערים במרכז המדינה.

ביטול התוכנית הקיימת של הקו הסגול - או אפילו דחייה של כמה שנים בעבודותיו - ישאירו את מרכז המדינה עם שני קווים בלבד, ועם חוסר יכולת לחבר את ערי הלווין המזרחיות של תל אביב לבירת העסקים של ישראל.

לא בוצע סקר סיכונים

קצא"א שימשה כחברה חצי ממשלתית ובשנה שעברה עברה הליך של פירוק והרכבה מחדש, במסגרתו נולדה כחברה חדשה. ליבת העסקים שלה נשארה כמקודם, ועיקרה אחסון והזרמת דלקים ברחבי המדינה. בפנייתה לבג”ץ טענה קצא”א כי בעת שתכננו את הקו הסגול, מוסדות התכנון לא ביצעו לכאורה סקר סיכונים שבוחן את השפעות תוכניתם על קו הדלק, ולא נעשתה התייעצות עם מומחים בתחום של תכנון והנדסת קווי דלק. החברה הוסיפה כי מיקומו של צינור הדלק בלב מתחם עמוס בבינוי ומערכת חשמלית של רכבת קלה מקשים על תפעולו ההנדסי ומסכנים את שלמותו. במקביל הציגה החברה חוות דעת של מומחים מהתחום ההנדסי ומעולמות האנרגיה והסבירה ש"הרצון של המדינה לקדם את השקת הרכבת בזריזות וביעילות, בוצע תוך כדי תשלום מחיר כבד של אישור התוכנית ותוך התעלמות מסיכונים הטמונים לתשתיות לאומיות אחרות, זאת חרף שעמדו בפניה שתי חלופות ישימות". קצא”א מציינת בעתירתה כי פנתה שוב ושוב למוסדות התכנון והתריעה על הבעייתיות, ואף המליצה על חלופות. למעשה, כך לפי העתירה, בשנים האחרונות ניהלו גורמי הממשלה מגעים למצוא פתרון טוב לכולם, אולם לטענת העותרת, בהיעדר פתרון או דרך מוצא לא נותר לה אלא לתבוע את המדינה.

החברה מדגישה כי בית הזיקוק בחיפה, ש־80% מהדלק הגולמי הנדרש לו מגיע מהצינור המדובר של קצא”א, מספק 60% מהביקוש לבנזין וסולר בשוק המקומי. כיוון שכך, פגיעה בקו של קצא”א עלולה לפגוע במשק האנרגיה הישראלי כולו. בענף האנרגיה מעריכים כי חברת תשתיות נפט (תש”ן) - אחת המשיבות בתביעתה של קצא”א - תצטרף בימים הקרובים כעותרת שניה, משיקולים דומים.

מקצא"א נמסר: "החברה תומכת בכל פרויקטי התחבורה הלאומיים ומסייעת לקדמם. יחד עם זאת יש חשיבות להליכי תכנון ומציאת פתרונות בכלל האמצעים שיש על מנת למנוע פגיעה הן במשק האנרגיה והן בציבור עצמו".

מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה, שאישרה את תוכנית התשתיות הלאומית הנלווית לקו (תת”ל 70), נמסר: "העתירה טרם נתקבלה בלשכתנו. לכשתתקבל, הוועדה תלמד את העתירה ותציג את עמדתה בבית המשפט".

מנכ”ל חדש לקצא”א

בתוך כך, דירקטוריון קצא”א בחר השבוע באיציק לוי לתפקיד מנכ”ל החברה, כך נודע ל"כלכליסט". לוי (62) הוא בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני במינהל עסקים. ב־17 השנה האחרונות הוא מועסק בקצא”א, שם התקדם מתפקידי סמנכ”ל תפעול, משנה למנכ”ל והחל מהשבוע מנכ”ל בפועל.

איציק לוי, מנכ”ל קצא”א החדש. עובד בחברה זה 17 שנה ושימש לאחרונה בתפקיד משנה למנכ”ל

קצא”א הוקמה בסוף שנות השישים כמיזם משותף של רפובליקת איראן וממשלת ישראל, מתוך חזון להזרים דלקים מהמפרץ הפרסי לאגן הים התיכון. לאחר המהפכה האיסלמיסטית היחסים בין המדינות נותקו, מה שהותיר בישראל שלד של חברה, עם פעילות קיימת בתחומי הולכת דלקים ואחסונם. קצא”א פעלה במתכונתה הקודמת עד לתחילת 2017 - כאשר המנכ”ל הקודם אייל כהן עזב כבר באוגוסט 2016, ומאז משרדי הממשלה לא אפשרו לחברה להשלים את הליך האיתור לתפקיד המנכ”ל - בין השאר בשל ריבים פנימיים בין משרד המשפטים לרשות החברות, וכן בשל המעבר של החברה למבנה ארגוני חדש. רק במאי השנה הושלם מעבר זה, ובמסגרת זו הוקמה מחדש ועדת האיתור לתפקיד המנכ”ל.

בחירתו של לוי היא הפעם הראשונה בחברה שבה המנהל נבחר על ידי ועדת איתור ולא על ידי משרדי הממשלה שמפקחים על פעילותה, ובראשם משרד האוצר. ועדת האיתור הורכבה מיו”ר הדירקטוריון ארז חלפון, הדירקטורים מילי כהן ורפי דניאלי ונציג החשב הכללי.

לוי נכנס לתפקידו בתקופה מאתגרת, בה היצוא למצרים עומד להיכנס לתוקף, כשקצא”א היא חוליה חשובה במעבר הגז מישראל למצרים. עוד בתוכניות החברה: הקמת שדות סולאריים ככמו גם אחסון והובלת נפט גולמי ומוצרי אנרגיה נגזרים (תזקיקים, גפ”מ).

יו”ר החברה חלפון אמר אתמול: ”היה לי חשוב לסיים את הליך איתור המנכ”ל בצורה מהירה, ואני מברך את לוי על בחירתו לאחר שנים של עשייה פורייה. ללוי היכרות מעמיקה עם הפעילות של קצא”א, מה שיסייע לחברה ליישם את החלטות הדירקטוריון ולפתח את פעילותה המסחרית, ואת פעילותה הבינלאומית”.