הגיע הזמן שהמערכת הציבורית תקבל אחריות על עצמה

1. אחרי מינויו של מוטי כהן למ"מ מפכ"ל המשטרה בדצמבר 2018 במקומו של רוני אלשיך, ואחרי מינויה של סיגל יעקובי למ"מ מנכ"ל משרד המשפטים בספטמבר במקומה של אמי פלמור, אנו צפויים בקרוב למינוי מ"מ פרקליט המדינה. שי ניצן יסיים את תפקידו באמצע דצמבר. עד אז, בנסיבות ממשלה המעבר שכנראה תשרוד את הימים שנותרו עד לבחירות, לא תקום ועדת האיתור למינוי מחליפו.

כשמדובר במינוי ממלא מקום, כפי שלמדנו מכישלון שר המשפטים אמיר אוחנה להביא מועמד חיצוני לתפקיד המנכ"ל, המועמדים הפנימיים מובילים, והבולטים ביניהם למינוי הזמני הם עוה"ד שלמה למברגר, רז נזרי ועמית אייסמן. שני הראשונים נקשרו לעמדות המקלות יותר בתיקי נתניהו.

אחד הסיפורים המעניינים שמסתובבים היום, מתייחס לקמפיין מתוזמר מכיוון ראש הממשלה על הראש של שי ניצן. לפי התיאוריה הקונספירטיבית הזו, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מונה בכלל בידי ניצן ושועבד לקו הלוחמני שלו. להפרדה הזו בין היועץ לפרקליט שתי מטרות: האחת, "לחסן" ככל שניתן את מנדלבליט מחרון זעמם של תומכי נתניהו משום שהכרעותיו הקרובות ישפיעו על משך הזמן שבו ימשיך הנאשם לכהן כראש ממשלה; המטרה השנייה היא להמשיך למקד את מתקפת הדה־לגיטימציה על הפרקליטות כתופרת תיקים והפיכות שלטוניות.

מימין: פרקליט המדינה שי ניצן והיועמ"ש אביחי מנדלבליט צילום: אוראל כהן

2. מינוי ממלאי מקום בשירות הציבורי הוא פרקטיקה אהובה על השלטון: הממונים שואפים לרצות את הממנים כדי לזכות בתפקיד הקבע. ממשלות המעבר שמכהנות כעת אמורות להרוויח מהתלות המתמשכת הזו של 'הזמניים'. האם למברגר או נזרי, אם ימונו, יהיו טובים לפוליטיקאים? את התשובה נקבל כבר מראש הממשלה הבא. עם זאת, התשובה הזמנית היא שהאתוס המקצועי בתפקידים האלה חזק מכל פוליטיקאי.

בהיסטוריה התקבעה המסורת שיועצים משפטיים לממשלה מגיעים מבחוץ (למעט מני מזוז) ואילו פרקליטי מדינה נבחרים מבפנים, ממשרד המשפטים. מסורת נוספת היא המחלוקות המובנות בין היועץ לפרקליט. הפרקליטות נחושה הרבה יותר במלחמה בשחיתות וברקיחת תיקים פליליים לאנשי ציבור. היועץ מתון יותר, נקודת מבטו רחבה יותר ומכילה שיקולי מדיניות, או לפחות זהירות משפטית מוגברת. כך מחק מנדלבליט שניים מתוך שלושת סעיפי השוחד בתיקי נתניהו. מנדלבליט נקרע בין הפרקליטות לבין ראש הממשלה, והחלטתו ממוקמת באמצע הדרך. לא בטוח שזה עזר לו אצל שניהם, אך ההתנהלות שלו שיקפה בסופו של יום שילוב אחראי של זהירות, אחריות ואכיפה.

3. הפרקליטות היא שירות המדינה נטו. הפוליטיקאים תמיד ניסו להשתלט על שירות המדינה באמצעות מינוי בוסים שיאלפו וירככו את הסוסים הדוהרים אלי שליחותם. על מינוי היועץ המשפטי הם כבר השתלטו, אבל כפי שהוכח הם לא קיבלו החזר מלא להשקעתם בגלל הפרקליטות, שניזונה מאתוס ומסורת מובהקים של עצמאות.

בכלל, שירות המדינה בישראל חזק הרבה יותר ממה שנדמה. הפוליטיקאים, שלא מצליחים כבר שנה להקים ממשלה - בגלל הפיצול, האגו, ובעיקר הצרות של נתניהו - דנים את עצמם לאבדון. המדינה עדיין לא שם. בעיקר בזכות השירות הציבורי.

חובבי סדרות הטלוויזיה הבריטיות "כן, אדוני השר" ו"כן, אדוני ראש הממשלה" מכירים את המתח המובנה בין הפוליטיקאים, שמוצגים כסוג של דבילים ילדותיים, לבין הפקידים שמוצגים ככת בירוקרטית, שמאוחדת סביב עצמה ושימור שלטונה בפוליטיקאים. ככל סאטירה יש כאן הרבה מציאות. ישראל ירשה את המסורת הבריטית של שירות ציבורי חזק, שמתחזק בעת הצורך את ממשלת ישראל וכנסת ישראל.

ניצב מוטי כהן, מ"מ המפכ"ל צילום: משטרת ישראל

ההתקפה האלימה של נתניהו על הפרקליטות היא גם התקפה על השירות הציבורי. התקפה שמגבשת את עבירת ההמרדה שמוגדרת בסעיף 136 לחוק העונשין, שחלקים ממנו מתארים במדויק את דברי נתניהו: "להביא לידי שנאה, בוז או אי נאמנות...לרשויות השלטון או המשפט שלה; להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין".

ח"כ יואב סגלוביץ, בכיר בשירות המדינה כראש מחלקת החקירות במשטרה, הציע אתמול בתשובה לשאלת רזי ברקאי, שלא לשלוף את הגרזן הפלילי גם במקרה הזה. לא בגלל שנתניהו לא עבר על החוק, לא בגלל עליונות חופש הביטוי, אלא פשוט כי תש כוחו של המשפט לנהל את חיינו והגיע הזמן שהמערכת הציבורית תתחיל גם היא לקבל אחריות.

4. במשרד המשפטים החלה ההיערכות סביב האתגרים החוקתיים שמתעוררים כעת סביב המשך כהונת נתניהו. את התקופה הבאה יש להפריד לשלושה מקטעי זמן: הראשון, הימים שנותרו עד פקיעת ההזדמנות לכל חבר כנסת להחתים 61 חברי כנסת ולקבל מנדט להרכבת ממשלה; השני, פיזור הכנסת ושלושת החודשים לקראת הבחירות לכנסת הבאה, ה־23; השלישי, אחרי הבחירות והתוצאות שתקבענה על מי יוטל המנדט להרכבת הממשלה.

"נתניהו הוא ראש ממשלת מעבר שאינה מכהנת מכוח אמון הכנסת והעם אלא מכוח הרציפות", אומרת פרופ' סוזי נבות, "ככזה קל יותר לייעוץ המשפטי לפסול את כהונתו - הן כראש ממשלה תחת כתב אישום, והן כמועמד להוביל מפלגה לקראת בחירות. אם הוא יקבל את אמון העם בבחירות זו כבר שאלה אחרת". אל מול פרשנות זו ניצבת עמדתו של איש הפרקליטות לשעבר, וכיום קורא התגר המרכזי על נתניהו, ח"כ גדעון סער שקרא למנדלבליט: "לא לנסות להביא לפסילת כהונתו של נתניהו בדרך משפטית. הבעיה היא פוליטית".

5. לצד ההסתה נגד רשויות האכיפה מסתתרת הסתה נוספת, שאפילו סער שותף לה: האזהרה מפני הנורא מכל - אובדן השלטון לשמאל. סער, להבדיל מנתניהו, איננו מצרף את הפרקליטות לשמאל ולערבים במסגרת ספירת האיומים הקיומיים על המדינה, אבל הוא בהחלט משווק את הבהלה - 'השמאל על הגדרות'. עם זאת ראוי לזכור: ראשית, השמאל היה דומיננטי מאד בהקמת המדינה ועוצמתה הצבאית והטכנולוגית, ואפילו ניצח על המלחמה ההיא שחיברה אותנו לשטחים שקורעים אותנו עד היום. שנית, גנץ ו'כחול לבן' אינם שמאל, יותר מכל, הם דומים לליכוד - אך ללא התיקים הפליליים.