לא רק 8200: השירות הצבאי שנותן יתרון בהייטק

היתרון לו זוכים יוצאי היחידות הטכנולוגיות, ובעיקר יוצאי 8200 בהייטק הישראלי הוא ברור ומוכר; הם זוכים למשכורות עתק ו'נחטפים' מיד עם תום שירותם הצבאי. אבל יש לא מעט חברות בהייטק הישראלי שמחפשות לגייס לשורותיהן דווקא את יוצאי היחידות הקרביות. האופי הייחודי ללוחמים, היכולת שלהם להתמודד עם קשיים ועם מציאות משתנה והערכים המשותפים הופכים אותם לעובדים אטרקטיביים בסביבת העבודה התובענית של עולם ההייטק, ועל אחת כמה וכמה בסביבה של סטארט-אפ.

בסטארט-אפ בתחום הגיימינג Sayollo מועסקים 16 עובדים, כאשר 9 מהם הם יוצאי יחידות קרביות. "איתן ואני התגייסנו ביחד לחטיבת גולני בסוף מלחמת לבנון השנייה, איתן לגדוד 12 ואני לגדוד 13. שנינו היינו לוחמים ומפקדים בחטיבה והשתתפנו במבצע עופרת יצוקה. כיום שנינו משרתים כמפקדים במילואים", מספר יונתן אטיאס, מייסד משותף ומנכ"ל סייולו אותה הקים יחד עם איתן נורל, סמנכ"ל המוצר בחברה. "אחת הסיבות המרכזיות שמובילות אותנו לעודד גיוס של לוחמים לחברה, המהווים למעלה ממחצית מהעובדים בחברה, היא החשיבה האנליטית והבגרות בהם ניחנים לוחמים. טכנולוגיה היא דבר נרכש שאפשר ללמד. לעומת זאת, הערכים בהם מצויידים יוצאי היחידות הקרביות זה משהו שקשה להטמיע במישהו שלא לחם בשדה הקרב. חלק מהעובדים שלנו לחמו במלחמת לבנון, חלקם במבצעים בעזה וכולם לחמו תחת אש. אחוות הלוחמים, ההתמודדות עם מצבי קיצון בצורה שקולה, הנחישות לביצוע משימות ולניצחון בקרב היא בדיוק עבודת הצוות, ההתמודדות עם המשברים ולוח הזמנים הצפוף שדרושים לעובדים בסטארט-אפ כדי לצמיחה".

חמ"ל של חברת Cyberhat. אפילו בסייבר יש חברות שנותנות העדפה לבעלי רקע קרבי צילום: סייברהט

גם בסטארט-אפ L1ght אותו הקים הייזם הסדרתי זוהר לבקוביץ', כשליש מהעובדים הם בעלי רקע קרבי. "לאחרונה האזנתי להרצאה מרתקת של אדמירל מק-רייבן, מפקד ה-Navy SEALs, הקומנדו הימי האמריקאי. במקרה, ההרצאה הזאת נתנה לי את האישוש וההסבר המעשי לסיבה שבה ב-L1ght הלוחמים מגבירים את גאוות היחידה וההצלחה. בהרצאה הוצגה החשיבות במשמעת עצמית וביכולת להתמיד במטלות מהקטנות ועד לגדולות כסגולה להצלחה.

ב-L1ght בחרנו להתמודד עם אחת התופעות המסוכנות במאה ה-21: אלימות כנגד ילדים ברשתות חברתיות. החומרים בהם אנו עוסקים והמקרים בהם אנו מטפלים, אינם ההתמודדות הרגילה של עובדי הייטק שעובדים בעיקר בחברות שמפתחות טכנולוגיות למטרות מסחריות גרידא, כמו אפליקציות, טכנולוגיות פרסום וסחר אלקטרוני. לצורך ההתמודדות עם אתגרים מיוחדים אלו זיהינו את אנשי ההייטק יוצאי היחידות הקרביות כבעלי תכונות וערכים שיכולים להשתלב בצורה מצוינת עם הדנ"א הארגוני", הוא אומר.

זוהר לבקוביץ', מייסד ומנכ"ל L1ght צילום: עומר הכהן

זה לא שאין עובדים יוצאי היחידות הטכנולוגיות גם בחברות האלה אבל ללוחמים יש בהן יתרון והעדפה. "אנחנו לא לוקחים רק קרביים. יש לנו גם את יוצאי 8200 ו-801 אבל בנוסף להם יש פה אחוז גבוה של קרביים כי אישיותית הם מתאימים. התכנים בהם אנחנו עוסקים דורשים לקטלג את ה'אנשים הרעים' על מנת לתפוס אותם ופה יש מקום לכך שיוצאי היחידות הקרביות יודעים להתמודד עם הקשיים האלה", מסביר לבקוביץ'.

קצת מספרים. נכון לסוף 2019 שליש מהמועסקים בתעשייה הטכנולוגית היו יוצאי היחידות הקרביות, זאת לעומת 11% בוגרי היחידות הטכנולוגיות כמו 8200, ממר"ם, לוט"ם, יחידת הפיתוח של חיל האוויר ויחידת הפיתוח של חיל הקשר. היתרון של בוגרי היחידות הטכנולוגיות באזרחות הוא אמנם משמעותי, אבל הם מהווים רק חלק קטן יחסית מהמועסקים.

"כאשר בוחנים את התמהיל של העובדים המועסקים בארגונים הטכנולוגיים, אנחנו מוצאים כי כ-38% מיוצאי היחידות הקרביות בחרו לעבוד בסטארט-אפ ואילו 32% עובדים בחברות בוגרות ו-35% נמצאים בחברות רב לאומיות", אומר אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, חברה המתמחה בגיוס והשמה לתעשיית ההייטק.

האופי הקרבי, הדבקות במשימה מתאימים מאוד לאופי של חברות סטארט-אפ ולכן מוצאים שרוב יוצאי היחידות הקרביות עובדים בסטארטאפים. עם זאת, גם בחברות מבוססות יש יתרונות לרקע קרבי. קבוצת טלדור למשל, שהוקמה ב-1986 ומעסיקה למעלה 2,300 עובדים בישראל נותנת בגלוי עדיפות ללוחמים שרוצים לעבוד בחברה.

נתי אברהמי, מנכ"ל טלדור צילום: רפאל בן דור

"אני תמיד מבקש לדעת אם למועמד היה שירות צבאי משמעותי, הוא ממש לא חייב להיות קשור לעולם התוכן לשמו הוא מתראיין. תפקיד משמעותי עבורי יהיה שירות ביחידה קרבית כלשהי, ביחידה מובחרת בעולם הטכנולוגי או יציאה לקצונה. בעיני יש לזה משמעות רבה בהבנה של עברו של האדם שעומד מולי, אני יכול לראות האם הוא מנהיג, האם אכפת לו והאם יש לו דרייב לעשייה משמעותית בתוכו. כמובן שיש יוצאים מן הכלל כמו בכל דבר אבל זו אינדיקציה חשובה לאופי של אדם", אומר נתי אברהמי, מנכ"ל קבוצת טלדור אשר שירת בצה"ל כתשע שנים והשתחרר בדרגת רס"ן. "מצד שני, אני לעולם לא אשאל אדם בראיון כמה מילואים הוא עושה. משרתי מילואים פעילים ומתנדבי מילואים נדחים הרבה פעמים בראיונות, משום שמנהלים חוששים כי לא יתנו מספיק עדיפות לעבודה, אבל אני לא חושש מאנשי מילואים כלל, להיפך. אני מוקיר אותם ומקבל בהערכה את ההיעדרויות הממושכות לעתים מהעבודה".

בתחומים מסויימים, כמו בסייבר, היתרון לבוגרי יחידות טכנולוגיות כמו 8200 גדול אף יותר, ולכן מעניין לראות שגם בתחום הזה יש חברות שרואות דווקא בגיוס עובדים בעלי רקע קרבי יתרון. "יש מיסקונספציה מאוד גדולה בתחום הסייבר. אנחנו לא פוסלים מועמדים שלא באו מהתחום, שלא היו ב-8200. יש אצלנו גם עובדים יוצאי יחידות המודיעין אבל קרוב ל-40% מהעובדים היו לוחמים וחלקם ביחידות מובחרות", אומרת יפעת בר-אלי, מנכ"לית חברת סייברהאט (Cyberhat) שמספקת חמ"ל של סייבר הנותן מענה של איתור ניתור ותגובה לאירועי סייבר.

יפעת בר אלי, מנכ"לית Cyberhat צילום: סייברהט

"יש יכולות מאוד בולטות ללוחמים בעולם הסייבר. אנחנו מנהלים כמו חדר מלחמה של תוקפים ומגינים, חברות מותקפות על ידי האקרים בכל העולם, החבר'ה האלה צריכים להבין איפה הייתה חדירה מה ניסו לגנוב ולהגן, הם צריכים לקבל החלטות בנסיבות מאוד מורכבות בזמן אמת ולהוציא את האאוטקם הכי טוב. הרקע של לשבת כתף אל כתף ולפתור את הבעיה מגיע מהלוחמים, הם לא קורסים תחת הלחץ ויודעים לעבוד בנסיבות מורכבות", היא אומרת. לדבריה שני ההאקרים המובילים אצלם בחברה היו לוחמים, אחד בתותחנים ואחד בסיירת מובחרת.

המנכ"ל והבעלים של סייברהאט שניהם יוצאי יחידות קרביות והמנכ"ל הגלובלי עד היום משרת במילואים ביחידה מובחרת. בר-אלי בעצמה הייתה פראמדיקית בצבא עד שילדה את הילד הראשון. "יש סט ערכים שאנחנו באים איתו מהבית של אהבת הארץ ולתרום לביטחון המדינה", היא מסבירה. אבל יש עוד סיבה לכך שחברות שמייסדיהן או המנהלים שלהן הגיעו מרקע קרבי מעסיקות הרבה עובדים עם רקע דומה.

דומה מושך דומה?

פרופיל של המנכ"ל הצעיר בהייטק הישראל שערכה חברת אתוסיה בשנת 2017 העלה ש-30% מהמנהלים הצעירים הם יוצאי יחידות קרביות. נתון אחר, עדכני, מראה שבחברות סטארט-אפ שהוקמו על ידי בוגרי יחידות טכנולוגיות לפחות 20% מהעובדים הם בוגרי אותן יחידות. הרבה מהגיוסים בהייטק, בעיקר בסטארט-אפים מגיעים דרך היכרות, דרך 'חבר מביא חבר', וכן נוצרת תרבות ארגונית שמתאימה לרוח המנהלים. כך, באופן דומה, כשחברה מוקמת על ידי יוצאי יחידות קרביות נוטים להיות בה יותר עובדים עם רקע קרבי. יותר מכך, בחברות שהוקמו על ידי יוצאי יחידות טכנולוגיות לקרביים יש הרבה פעמים קושי להשתלב מבחינה תרבותית בחברה.

יואל צבר, מנכ"ל אקסימו מדיקל צילום: יח"צ

אקסימו מדיקל (Eximo Medical), סטארט-אפ בתחום המכשור הרפואי המפתח מערכות לייזר לפתיחת סתימות בעורקים, הוקם על ידי יואל צבר, מנכ"ל החברה ורס"ן במילואים במערך ההגנה האווירית, אליו הצטרף גם רמו אלמוג, שמכהן כסא"ל במילואים - סמח"ט חטיבת חי"ר. בחברה מועסקים 11 לוחמים מתוך 15 עובדים. "אנחנו נותנים העדפה לאנשים ששירתו בתפקיד משמעותי בצבא ומשרתים במילואים בידיעה שנקבל את הערך המוסף מהם. המילה 'משימה' שלקוחה מהז'רגון הצבאי מקבלת משנה תוקף בקרב אותם עובדים. זה בא לידי ביטוי בכך שהם יודעים להתמודד בצורה עצמאית עם אתגרים ומכשולים בדרך לביצוע המשימה, והם מגיעים אלינו אחרי שכבר פתרו אותה. זה מצריך פחות השקעה מבחינת הביקורת והחניכה. כשמדובר על משרות ניהוליות אז אותם לוחמים מגיעים עם ערכים של רעות ואחווה, שלא רק תורמים לניהול טוב יותר, אלא מבחינתנו הם הבסיס לחברה בריאה וטובה", אומר צבר.

יונתן אטיאס ואיתן נורל, מייסדי חברת Sayollo צילום: שי הנסב

ההתאמה התרבותית, והנטייה הטבעית של מייסדים ומנהלים להעסיק עובדים בעלי רקע ומאפיינים דומים גורמים לכך שיש בחלק מהחברות שהוקמו על ידי לוחמים גם הרבה עובדים עם רקע קרבי. "כאשר אנחנו רואים בקורות החיים את השירות הצבאי אז אוטומטית תהיה עדיפות לאלה שהם יוצאי יחידות קרביות כי אנחנו מכירים את אופי האנשים. זה לא משהו שבלעדיו לא נקבל עובד אבל יצא ככה שתמיד העדפנו את האופי הלוחם, הידע שצברו, אנשים יותר בוגרים שיודעים להתמודד עם מצבי קיצון שקיימים בחברת סטארט-אפ", אומר אטיאס. לטענה שההעדפה הזאת למעשה פוסלת אוכלוסיות שלמות הוא משיב שבהייטק הרבה פעמים מעדיפים יוצאי 8200 או 801 אבל אפשר לראות הרבה חברות ואפילו חברות יוניקורן שהמנכ"לים שלהם היו לוחמים. העדפת הלוחמים מבחינתו, היא אפליה מתקנת.

"מישהו שהיה שלוש שנים לוחם לא יקבל את המשכורות הגבוהות של מישהו שסיים 8200 ואני דווקא חושב שזה מאוד חיובי לתת במקרים מסויימים העדפה. הרבה מהייתרונות של העובדים הקרביים בולטים מאוד בחברות סטארט-אפ באופן ספציפי. אצלנו כל יום הוא יום קיצון. יש הרבה יעדים להשיג בזמן מאוד קצר ודרושה עבודה תחת לחץ. דווקא אנשים שהיו לוחמים בשדה הקרב מגיעים הם המשמעת ומבינים גם נוקשות וגם יעדים - הם עושים הכל כדי לעמוד במשימה. היה לנו מקרה שהיינו חייבים לשנות גירסא והתאריך הוקדם ביומיים. אנשים פשוט לא עזבו את המשרד 35 שעות רצופות עד שזה קרה", הוא אומר.