ראיון כלכליסט
"ליצור סגר חכם של 4 ימי עבודה בשבועיים"
פרופ’ אורי אלון, חוקר בכיר במכון ויצמן, מציע מודל חדש להתמודדות עם הקורונה: מחזוריות קבועה של ימי עבודה וסגר. זאת כדי לשמור על רמת הידבקות נמוכה ובמקביל לאפשר פעילות כלכלית שתמנע את התרסקות המשק הישראלי
בזמן שבממשלה מתנהל ויכוח נוקב בשאלה האם המחיר הכלכלי של החמרת הגבלות התנועה עד כדי סגר מלא שווה את הקטנת ההידבקות בנגיף הקורונה - במכון ויצמן למדע יש מי שמציע מודל ביניים אחר. מדובר על מעין "סגר נושם", הפועל לסירוגין וכולל 5 ימי הסגר רצופים ו־2 ימי עבודה וחוזר חלילה. ומה שעדיף יותר 4 ימי עבודה ברצף ו־10 ימי סגר.
- במכון ויצמן נערכים לבצע אלפי בדיקות לאבחון קורונה
- בריחת המוחות: 20% מבוגרי מכון ויצמן ו-11% מבוגרי הטכניון - חיים בחו"ל
- האוניברסיטאות הטובות בעולם ל-2020: ירידה לרוב הישראליות
פרופ' אורי אלון. "המגפה הכלכלית שיגעה אותי" צילום: באדיבות מכון ויצמן למדע
"זה יהיה גיים ציינג'ר", אומר פרופ' אורי אלון, מחלוצי המחקר בתחום הביולוגיה של מערכות, חוקר מוכר ומוערך מאוד, שהמעבדה שהוא מנהל במכון מתמחה בשילוב מודלים מתמטיים וניסויים ביולוגיים. אלון גייס בימים האחרונים קבוצה של חוקרים, רבים מהם בוגרי תוכנית תלפיות, כמוהו, שמריצים מודלים שונים, ופרסם כבר מאמר ראשוני שצוטט ב"ניוזוויק".
המודל המחקרי, המציע מחזור שבועי של ימי עבודה וימי הסגר, יוכל, לטענת אלון, להפחית מאוד את הזמן שבו אנשים ישהו מחוץ לבית לעומת מצב שגרה וישמור על רמת הידבקות נמוכה מתחת למספרים הקריטיים, אך עדיין יאפשר גם פעילות כלכלית - גם אם מצומצמת. ב"ימי עבודה" הכוונה היא לאפשר פעילות כמעט רגילה של המשק - כולל עבודה ופנאי, אך תוך שמירה על כללי היגיינה אדוקים. זה תקף לגבי האוכלוסייה הבריאה שאינה בקבוצות סיכון, ואינו כולל אנשים שנושאים את הנגיף כמובן.
הרעיון הבסיסי הוא להפחית את רמת ההידבקות - שמוגדרת כמספר האנשים הממוצע שנדבקים מאדם יחיד - מתחת ל־1. אלון מסביר כי כאשר המספר הזה נשאר מתחת ל־1, המשמעות היא שמספר האנשים שנדבקים יורד אקספוננציאלית. על פי מאמרו של אלון, שיעור ההדבקה הממוצע של וירוס הקורונה הנחזה כיום, לפי הנתונים מהעולם הוא 2.4. על פי המספרים האלה, מחזור ההסגר־עבודה שמוצע במחקר, יפחית את הזמן המסוכן בו נשא עלול להדביק אחרים לשתי שביעיות בלבד, ויוריד את שיעור ההידבקות אל מתחת ל־1, מה שיוביל להיעלמות של הווירוס.
"נניח ששיעור ההידבקות יעמוד על 0.3 במהלך חמשת ימי ההסגר, ועל 2.4 בשני ימי העבודה, שיעור ההדבקה הממוצע יהיה 0.9, עדיין מתחת ל־1", נכתב במאמר. "אך יהיה צורך לשמור על רמת היגיינה גבוהה כדי ששיעור ההדבקה לא יעלה על 2.4 בשני ימי העבודה ובדיקות נרחבות להימצאות וירוס הקורונה במהלך חמשת ימי ההסגר".
"התחלנו להסתכל על מודלים אפידמיולוגיים ועל איך מגיפות עובדות", מספר אלון ל"כלכליסט", "ובמקביל הרבה מאוד חברים ומכרים שלי, עצמאים, החלו לספוג מכה כלכלית קשה עד כדי פשיטת רגל בגלל ההסגר וההגבלות. המגפה הכלכלית הזו שיגעה אותי. אני רואה שהדיון הציבורי הוא על או סגר או עבודה, בריאות או כלכלה, והמסר שלי הוא שאפשר למצוא פתרונות חכמים ויצירתיים שיעשו איזון בין השניים".
לדברי פרופ' אלון, "במודלים שערכנו גילינו שכדי להוריד את מקדם ההדבקה מתחת ל־1 לא חייבים סגר רציף, דבר שהוא אסון כלכלי. אז בדקנו איך יוצרים 'סגר חכם' שיאפשר את זה, ומצאנו שהיחס הזה של 4 ימי עבודה מתוך שבועיים יאפשר להחזיק סקטורים שלמים במשק ולא להרוס את הכלכלה, ועדיין להגיע למטרה הזו של הורדת מקדם ההדבקה מתחת ל־1, גם אם יותר לאט מאשר במצב סגר מלא. ברור שסגר מוחלט יעביר את הווירוס יותר מהר, אבל גם למצב של מיליון מובטלים יש מחיר בריאותי - של מוות, דיכאון, טיפולים פסיכולוגיים וכדומה. צריך להבין שבכל מדיניות אנשים ימותו".
איך הגעתם למספר הזה של 4 ימי עבודה ו־10 ימי סגר?
"מה שיפה במודל הזה הוא שאתה מנצל את הזמנים של המחלה נגדה. לפי כל המידע והמחקרים שכבר יש על הקורונה, אצל רוב האנשים, בארבעת הימים הראשונים שאדם נושא את הנגיף הוא עדיין לא מדבק, לאחר מכן יש 3 ימים שבהם הוא מדבק, ולאחר מכן הוא שוב כבר לא מדבק. אם אדם נדבק ב־4 ימי העבודה, הוא ידביק כבר בתוך ימי הסגר בבית את בני משפחתו, ולא את שאר האנשים בעבודה, ובתקופה הזו הוא שוהה ליד מעט מאוד אנשים. אז מורידים דרסטית את האפשרות להדביק אחרים. וגם מי שיידבק ממנו בבית יעבור, בממוצע, את 'הזמן המסוכן' שבו הוא עלול להדביק בתוך ימי הסגר. זה צמצום קלאסי של סיכויי ההדבקה. התנאי הוא שבארבעת הימים האלה שהמשק יעבוד רגיל זה יהיה כולם ביחד ובמקביל — מקומות עבודה, מסעדות, בתי קפה, מוסדות תרבות וכדומה — ולאחר מכן בעשרת הימים הבאים כולם באותו זמן ייכנסו להסגר. אחרי כמה מחזורים כאלה נצא מהמגפה הזו, ומצד שני לא נכניס את המשק לחודשיים או יותר של סגר הרסני לכלכלה".
הצגת את המודל הזה למקבלי ההחלטות?
"אני בסך הכל מדען, לא איש מדיניות, אבל אחרי שפרסמנו את המאמר קיבלנו פניות מכל מיני מדינות, כמו פורטוגל, שהיא מדינה קטנה ולא יכולה לעמוד בסגר קבוע. הסימולטור הבכיר של משרד הבריאות ביקש לדבר איתנו ואשמח שגם במשרד האוצר יכירו את המודל הזה".
