"מערך הבדיקות חותך רק 20% מההידבקויות"

לראשונה מאז פרוץ משבר הקורונה החלו אתמול במועצה לביטחון לאומי דיונים לקראת קבלת החלטה אופרטיבית על אסטרטגיית יציאה מהשבתת המשק והסגר שהוטל על אזרחי ישראל. על שולחן המל״ל מונחים שלושה דו״חות: המקיף ביניהם של מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, דו״ח נוסף של משרד האוצר, בנק ישראל וגופים כלכליים נוספים, ודו״ח שלישי של ועדת מומחים חיצונית.

מאחורי הדו״חות עומדות שתי עמדות ברורות, שמתפצלות באי־הסכמה בכל הנוגע ללוחות הזמנים להשבת המשק לפעילות. במשרד האוצר מבקשים להתחיל בשורת הקלות כבר אחרי פסח, ובמהלך חודש מאי להחזיר את כלל המשק לפעילות להוציא תיירות, מסעדות, תרבות ופנאי - כולל חזרה ללימודים של התלמידים בכיתות הנמוכות, עד כיתה ג׳. במכון גרטנר היוקרתי שמייעץ ובונה מודלים למשרד הבריאות לכל אורך המשבר, ישנה הסכמה לגבי הענפים שישובו לפעילות תחילה (הייטק, פיננסים ותעשייה ואחריהם מרכזי מסחר וקניונים), אולם בכל הנוגע ללוחות זמנים נקודת הייחוס היא ״ירידה מובהקת במספר החולים היומי״ וצמצום מקדם ההדבקה.

מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ושר הבריאות יעקב ליצמן צילומים: אוהד צויגנברג, אוראל כהן

פער בולט הוא בתחום החינוך: בניגוד לאוצר שמבקש חזרה כמעט מיידית ללימודים בכיתות הנמוכות, במכון מזהירים כי חזרה כזו לשגרה עלולה לתדלק התפשטות מחודשת של המגפה. צוות המומחים החיצוני שמינה המל״ל אמור להגיש, אולי עוד השבוע, דו״ח נוסף, וייתכן שיציג המלצות שונות – כדי לאפשר מבחר בין כמה אסטרטגיות יציאה.

במשרדי הממשלה מקווים שבמהלך חול המועד יתקיימו הדיונים המקצועיים בחלופות השונות במטרה לגבש עד תום החג השני מודל שיוצג לציבור, בין היתר בשל חשש כי אמון הציבור בצעדי הממשלה המחמירים ילך ויפחת, על רקע מחדלי הבדיקות, וחוסר המשמעת של צמרת ההנהגה עצמה להנחיות הריחוק החברתי והמשפחתי.

"לא קטעו את השרשראות"

"מערך הסיכול הקיים לקורונה – הכולל בדיקות, תחקירים ובידודים – אינו עונה על הצורך, ולא הצליח עד כה לקטוע שרשראות אלא באחוזים נמוכים. יש לבצע קיצור זמנים משמעותי בהפעלת המערך ולצורך כך יש לבחון את הארגון שלו, להאיץ תהליכים ולהרחיב את מדיניות הבדיקות". כך קובעים חוקרי מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות בדו"ח מיוחד שפרסמו על אסטרטגיית היציאה. מדובר בגוף מייעץ שבמשבר הנוכחי הפך למוביל בקרב מגבשי המדיניות במשרד הבריאות.

במכון גרטנר סבורים כי נכון לרגע זה, מדינת ישראל איננה ערוכה לשלב הבא, שלב ההקלה. "אנו מסיקים שלצורך השלב הבא נדרש שילוב הדוק בין בדיקות ובידודים באופן טוב בהרבה ואגרסיבי יותר מהנעשה כעת".

מחברי הדו"ח מציינים כי "חיוני מהלך בדיקות מהיר מאוד". לפי הנתונים, הזמן מהופעת סימפטומים עד קבלת תוצאות בדיקה זינק בחודש האחרון מ־3 ל־8 ימים – או 6 ימים בממוצע. "אם זמן זה לא יקוצץ דרסטית, לא נצליח לעמוד בדרישות שלב ההקלה. רצוי להגיע לתוצאות תוך כמה שעות מרגע פנייה של נבדק, מה שיעמיד את הזמן הכולל בשאיפה על 48-24 שעות. בהתחשב במאפייני התפתחות מחלה אצל חולה רצוי שהזמן הכולל יהיה קצר משמעותית מ־3.5 ימים", סבורים במכון גרטנר. בחלק אחר של הדו"ח נכתב כי פרק הזמן שחולף מרגע ההדבקה ועד לאימות ההידבקות עומד כיום על למעלה מ־10 ימים "ויש לפעול כדי לקצרו". יתרה מזו, "אתגר קיצור הזמנים הוא החשוב לשלב הבא ולא הגדלת הכמות", נכתב.

לפי החוקרים, המערך הזה אינו עובד "בשל עומס על מערך הבדיקות ומחסור באמצעים". הם מציינים כי "מעגל הבדיקות־חקירות־בידודים סלקטיביים" אינו נותן כיום מענה מיטבי לצמצום שרשראות ההדבקה, שכעת המערך מצליח לחתוך רק 20% מהן.

מודיעין עילית צילום: עוז מועלם

חוקרי המכון גם מפרטים איך כל המערך הזה ייראה: זיהוי נדבקים לצורך בידוד מגעים הדוקים שלהם (1,000 ליום) כאשר נתח בדיקות זה יצטרך להתבצע בפרקי זמן מהירים; בדיקות לחוזרים מחו"ל שיפתחו תסמינים דמויי קורונה (1,400 ליום); ניטור שוטף של צוותים רפואיים (3,000 ליום); ניטור שוטף של עובדי בתי אבות ועובדים סיעודיים (1,500 ליום); ניטור שוטף של עובדים חיוניים מרובי מגעים כגון קופאים בסופרמרקטים ובחנויות פארם, נהגי אוטובוס (5,000 בדיקות ליום לפחות); מפתחי סימפטומים דמויי קורונה באוכלוסייה הכללית (כ־5,000 ליום); ובעת התפרצות מחודשת עד 1,500–2,000 בדיקות יוקצו לתגבור זיהוי נדבקים לצורך בידוד המגעים ההדוקים שלהם, על חשבון בדיקות הניטור השוטף או מפתחי הסימפטומים. בסך הכל מדובר ב־17 אלף בדיקות יומיות.

הסגר פחות משפיע

נוסף לבדיקות, יהיה צורך בחקירות אפידמיולוגיות מהירות ומדוקדקות, בהיקף של 50 ליממה, עם עלייה הדרגתית אפשרית עד לכ־200 ליממה במקרה של התפרצות מחודשת. ומה יקרה ביום שאחרי? עדיין יהיה צורך במערך בדיקות רחב ביותר – סביב כ־10 אלף בדיקות לניטור ביום. חוקרי מכון גרטנר מקדישים כמעט פרק שלם כדי לפסול על הסף את היוזמה הנפוצה של "בדיקות המוניות אקראיות" ובדו"ח מציינים כי שיעורי הטעויות בשלב הזה מגבירים את הנזק על התועלת.

לפי חוקרי המכון, "מניעה יעילה באמצעות בדיקות, תחקירים ובידודים מאפשרת להוריד את שיעור ההדבקה האפקטיבי (R-effective – מספר האנשים הממוצע שאדם יחיד מדביק במהלך מחלתו, א"פ) מתחת ל־1. הדבר אפשרי בהחלט ובהתחשב במודעות הציבורית הגבוהה שהושגה בחודש האחרון, ומאפשר להחזיר במגבלות את המשק לתפקוד רחב". בדו"ח נכתב כי R- effective של פחות מ־1% יהיה האות לשחרור המשק וחזרה לשגרה.

ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת

הדו"ח קובע במפתיע כי רוב ההפחתה של R- effective אינו קשור דווקא לסגר אלא לשינויים בהרגלים של הציבור לרבות הגיינה, שמירת המרחק ואיסור ההתקהלויות. כמו כן, קובעים החוקרים כי שיעור ההדבקה במקומות העבודה היה מזערי. לפי הדו"ח, הירידה המשמעותית בקצב ההדבקה (מ־2.5-3 לרמה של 1.6) חלה לפני הטלת הסגר הכללי, עקב שמירה על "ריחוק חברתי", שמירת מרחק פיסי, שימוש במסיכות, היגיינה אישית, איסור על התקהלויות מעל 100 איש, עידוד עבודה מהבית, בידוד של המגיעים מחו"ל ואי הפעלה של מערכת החינוך. כך שהסגר תרם תרומה שולית ביותר בהקטנת קצב ההידבקות (מ־1.6 ל־1.3 ואפילו פחות). בהקשר זה כותבים החוקרים כי "ההגבלות על יציאה מבתי המגורים, שהוטלו בהדרגה החל מ־22 במרץ, תרמו כנראה מעט מאוד לירידה ב־Re".

הדרישה של החוקרים להרחיב את מדיניות הבדיקות תוך מתיחת ביקורת על אופן פעולת מערך הסיכול, בדו"ח שנחשף שלשום באתר "כלכליסט", מאותתת על הכישלון עד כה של מערכת הבריאות הישראלית בתחום זה, זאת למרות השבחים שראש הממשלה בנימין נתניהו מבקש להרעיף על עצמו. אם לא די בכך, מוספים החוקרים כי הסיכול "נדרש להיות הדוק יותר מאשר כיום ונדרש גם להרחיב את המדיניות הקיימת. זהו מרכיב חיוני ולא ניתן יהיה להגיע בזמן סביר לפעילות משקית קרובה לנורמלית בלעדיו".

חוקרי גרטנר מעריכים כי "ניתן יהיה להחזיר חלק גדול של העובדים במשק לעבודה (כפי שהיה למשל ב־15 במרץ) אך הדבר דורש שמהירות סגירת המעגל, בדיקה והכנסת מגיעים לבידוד, צריכה להיות גבוהה פי כמה מאשר כיום. טכנית הדבר אפשרי אך אינו פשוט כלל ועיקר ונדרש להתארגן בהתאם כבר כעת".

במכון מסבירים כי "אם לא נשפר את הבדיקות, אחוז גילוי החולים יהיה נמוך בהרבה מ־70% ויידרשו הגבלות משמעותיות על מנת להקטין את מקדם ההתפשטות הכללי ולהשתלט על המגפה".

שתי הערים המסוכנות

במקביל, בדו"ח מיוחד שפרסם אתמול מרכז המידע והידע הלאומי נגד הקורונה דורגו היישובים "המטרידים" ביותר. מדובר בגוף מחקרי לאומי שהוקם על ידי אגף המודיעין של צה״ל בהכוונה של משרד הבריאות והמועצה לביטחון לאומי ומהווה גוף המידע הרשמי של מרכז השליטה המשותף עם משרד הבריאות שהוקם בתל השומר.

בניגוד למה שניתן לחשוב, בני ברק, שבה מספר החולים ל־100 אלף איש עומד על כ־840 לעומת ממוצע ארצי של כ־85, לא פותחת את הרשימה אלא דווקא שני יישובים חרדים אחרים: מודיעין עילית וביתר עילית, שם היחס הוא של כ־250 – נמוך בהרבה מבני ברק.

במרכז המידע מסבירים כי מודיעין עילית וביתר עילית הן הערים הבעייתיות ביותר "שכן קצב ההכפלה השבועי ושיעור הנבדקים החיוביים גבוהים מאוד, ומנגד יש בהן מעט בדיקות יחסית". כלומר, התפשטות גבוהה עם מעט בדיקות – היא השילוב המסוכן ביותר.