לבייב מתנגד למכירת הווילה של בנו פושט הרגל: "נרכשה מכספי"

לב לבייב טוען כי העובדה שהוא "בעל ממון" אינה מצדיקה את חיובו בחובותיו של בנו, שלום לבייב, שהוכרז כפושט רגל ביולי 2019. בסוף השבוע הגיש לב לבייב את תגובתו לבקשת הנאמן שמונה לנכסי בנו למכור וילה בסביון הרשומה על שם שלום לבייב.

הנאמן ציין כי חובותיו של שלום לבייב מסתכמים בכ־700 אלף שקל וכי הווילה שבבעלותו ובבעלות פרודתו מוערכת בכ־10 מיליון שקל, ולכן "המצב בתיק מעורר גיחוך".

שלום לבייב, הבן של לב לבייב צילום: יוני טובלי

הנאמן, עו"ד ערן קאופמן, טען לבטלותה של הערת אזהרה לטובת לב לבייב בנכס. לדבריו, האב העניק לבנו שלום ורעייתו 10.5 מיליון שקל כמתנה לצורך רכישת הבית בסביון. "מתנת האב היתה כסף ולא בית המגורים. שבועיים לאחר רכישת הנכס נרשמה הערת אזהרה שלילית לטובת לב לבייב אשר באה למנוע מהחייב ורעייתו עשיית כל עסקה בנכס ללא הסכמת האב", טען הנאמן.

באי כוחו של לב לבייב, עוה"ד דורון דן ודנה ממן ממשרד וקסלר ברגמן ושות', טענו: "בכל הכבוד, אביו של החייב אינו חב בחובות החייב. בין אם האב הוא בעל ממון או לא – הדין הוא אחד".

הנכס בסביון נרכש לטובת הנכדים

לב לבייב הוסיף כי הנכס בסביון נרכש מכספו לטובת נכדיו שלו ונועד להבטיח את מגוריהם. לדבריו, "הנכס אינו חלק ממצבת הנכסים של החייב, הוא מעולם לא היה כזה".

בדיון שהתקיים אתמול החליטה השופטת יסכה רוטנברג כי שלום לבייב ישלם לקופת הנושים 1,500 שקל בחודשים מאי ויוני 2020 ולא 500 שקל בלבד כפי שהוטל עליו לשלם עד כה.

בא כוחו של שלום לבייב ציין כי "אין לו אפשרות לשלם מעבר ל־500 שקל, שגם זה בקושי רב. הוא כל חייו תלוי בחסדי אביו, עובד בעסקים של אביו, חסר מקצוע".

לב לבייב נדל"ן אחוזה סביון צילום: אוראל כהן

השופטת יסכה רוטנברג קבעה כי "מדובר בחייב בן 40 בערך, ואין כל סיבה כי לא ימצה את כושר השתכרותו. החייב טען כי היה רגיל לעבוד אצל האב ואינו יכול להשתכר בדרך אחרת. אין לקבל טענה זו. אם אמנם אינו יכול עוד לעבוד אצל אביו, עליו למצות כושר השתכרות ולמצוא כל עבודה אחרת שתאפשר להרוויח סכומים מהם יוכל להתקיים ומהם יוכלו נושיו להיפרע. לא ברור מדוע עד היום לא מיצה החייב כושר השתכרות שעה שהליך זה החל כבר לפני שנתיים".

השופטת הוסיפה כי מומלץ לשלום לבייב להידבר עם הנאמן על מנת לבחון אפשרות לקידום התיק בדרך קצרה אשר "תסב פחות נזק מניהול הליך זה".

השופטת: "מדובר בבן 40 בערך, ואין כל סיבה כי לא ימצה את כושר השתכרותו. החייב טען כי היה רגיל לעבוד אצל האב ואינו יכול להשתכר בדרך אחרת. אין לקבל טענה זו. אם אינו יכול לעבוד אצל אביו, עליו למצוא כל עבודה אחרת"