נתניהו במתח, פישר בשטח
ה"הקפצה" של פישר לדיון מצולם משקפת היטב את ההתמודדות של נתניהו וממשלתו עם המשבר: אלתור על גבי אלתור, אפס חשיבה ארוכת טווח, התהדרות מיותרת בהישגים רגעיים וניהול ריכוזי שמטרתו האדרת ראש הממשלה
פישר היה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, משנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, סגן יו"ר הפדרל ריזרב וכמובן נגיד בנק ישראל. עם רקורד שסרוג בצמרת המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם, אין כמו נוכחותו של הכלכלן הצנום וכסוף השיער כדי להשקיט אזרחים מודאגים. פישר הרי היה פה עוד ב־1984, כשרקם עם שמעון פרס ויצחק מודעי את תוכנית הייצוב למשק הישראלי מוכה האינפלציה. והוא היה פה בתפקיד הנגיד קר הרוח במשבר הפיננסי של 2008. אז מה זה בשבילו משק ישראלי עם אבטלה מזנקת וגירעון היסטורי?
ה"הקפצה" של פישר לדיון מצולם משקפת היטב את ההתמודדות של נתניהו וממשלתו עם המשבר: אלתור על גבי אלתור, אפס חשיבה ארוכת טווח, התהדרות מיותרת בהישגים רגעיים וניהול ריכוזי שמטרתו האדרת ראש הממשלה. בשבועיים האחרונים השיטה קרסה. הגל השני מתרומם גבוה מהראשון וישראל הפכה לאימפריית קורונה - ולא במובן הבריא. מה שלא השתנה הוא אופן הטיפול: שר הבריאות יולי אדלשטיין נשלח לחזית, ראש הממשלה הוסתר, הגבלות לא אחידות נשלפו שוב וחקיקה דרקונית עברה בחטף.
פישר יכול להיות כיוון מעניין בהתמודדות - ניסיון וידע לא חסרים לו - אבל צירופו נראה כצעד שנעשה קודם כל משיקוליו הפוליטיים של נתניהו עצמו. במשבר האינפלציה הגדול של שנות ה־80 סייע פישר לישראל להימלט מקריסה בזכות שיתוף פעולה נדיר בין כל הגורמים: הליכוד ומפלגת העבודה, שר האוצר וראש הממשלה, ההסתדרות והתעשיינים. צמרת ההנהגה הבינה אז את גודל השעה ושילבה ידיים, חרף פערים תהומיים בתפיסות העולם שלהם. פישר ב־2020 הוא לא יותר מטלאי שנועד לאחות שמיכה ממשלתית מסוכסכת ולרפא צמרת מקצועית שלא הפסיקה לחטוף מכות. הוא לא יותר משליפה כמעט אינסטינקטיבית של ראש ממשלה המבקש להציל את עורו. אפשר רק לקוות שבניגוד לשר האוצר וליתר השתוקים בממשלה, הוא לא יסכים להישאר בגדר "פוטו־אופ" ולהיות חתום על עוד סיבוב של תוכניות בכאילו.